"תראה איך אתה נראה"; ADHD והמראה החיצוני
הם יוצאים בבוקר בדקה ה-90, ושוכחים להסתרק ולצחצח שיניים. הם לא שמים לב לדרך שבה הם אוכלים, ומסיימים את הארוחה מלוכלכים לגמרי. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז פעמים רבות לא יודעים כיצד לשמור על המראה החיצוני - ומתמודדים עם לעג מצד הסביבה. מה עושים?
להפרעת קשב וריכוז יש התנהלות מרגיזה במיוחד: היא "פולשת" לכל מקום וזמן, נותנת אותותיה בכל תחום בחיים. לעתים קרובות יש בה ברכה, כמו למשל הסקרנות שהיא מייצרת או היצירתיות והרגישות שהיא מספקת. אולם, בחלק ניכר מההתנהלות, כשמה כן היא - מפריעה ומציקה.
כיום, עם המודעות הציבורית הגוברת לתופעה, רבים כבר מכירים בעובדה שהפרעת הקשב מעוררת קשיים בתחום הלמידה - קושי להקשיב, להוציא עיקר מטפל, לארגן את החומרים והלו"ז ועוד. גם השפעתה על חיי המשפחה ועולם התעסוקה הולכת ומתבהרת - למשל, קושי להתחיל ולסיים משימות, קושי לקבל ביקורת ועוד.
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>
עוד על הפרעות קשב וריכוז בערוץ הורים :
האתגר: כך תחזקו הביטחון העצמי של ילד עם הפרעת קשב
איך להקל על ילד עם הפרעת קשב בכיתה?
במקום תרופות: טיפולים משלימים בהפרעת קשב
מדריך: כל סוגי הטיפולים להפרעות קשב וריכוז
הפרעת קשב וריכוז: למה חשוב לבצע איבחון?
כבר בגיל הרך: כך תזהו שהילד סובל מהפרעת קשב
הפעם, נציין תחום נוסף, אחד מיני רבים, שעלול להיפגע בעטייה של ההפרעה - השמירה על ההופעה והמראה החיצוני. הכוונה היא שקיומה של ההפרעה עלול לתת אותותיו בטיפוח האישי: באסתטיקה, בניקיון הפיזי של הגוף ובשמירה על תזונה ומשקל תקין. כאשר מדובר בבני נוער - ההופעה החיצונית היא תעודת זהות אישית ומשמשת קריטריון לקבלה חברתית. על כן יש לה חשיבות מיוחדת בתקופה זו.
באיזה גיל כבר ניתן לזהות שילד סובל מהפרעת קשב וריכוז? האם שינוי תזונתי יכול לעזור? רופא הילדים שלנו, ד"ר איתי גל, יענה על השאלות שלכם בנושא בפורום חי ביום ג', ה-11.3.2014, בשעה 13:00. ניתן להשאיר שאלות כבר עכשיו
מדוע הפרעת קשב משפיעה על המראה החיצוני?
ברגע הראשון אולי תרימו גבה: מה זה בכלל קשור? אבל כמו שכבר נאמר כאן, זו תופעה פולשנית במיוחד, וקשה למצוא תחום שחומק מזרועותיה הארוכות. ננסה להבהיר את הקשר הזה שבין מאפייני ההפרעה למרכיבי ההופעה החיצונית.
הפרעת הקשב היא, בראש ובראשונה, פגיעה ביכולת להיות קשוב לסיטואציה העכשווית, כלומר קושי להיות נוכח באופן מלא במה שקורה ברגע הזה, מבלי "לעוף" למקומות אחרים, אסוציאטיביים. הדבר גורר קליטה חלקית של הסיטואציה, הטמעה חלקית של המידע וקושי שנובע מכך לזכור את ההתרחשות המקוטעת.
יש לכך השלכות מרחיקות לכת, ביניהן פגיעה בזיכרון, בהתארגנות וניהול זמן, שבהתייחס לעניין ההופעה החיצונית מביאה את המתבגרים עם הפרעת הקשב לארגן את זמנם בצורה לא יעילה. הם יקומו בבוקר כבר אחרי ה"דקה ה-90" ולא יהיה להם פנאי לתכנן את לבושם ולטפח את מראם ואת ההיגיינה
הנדרשת בבוקר, טרם היציאה מהבית. בנוסף, הם עלולים לשכוח לקחת אוכל מסודר לבית הספר, והם ימצאו את עצמם עם כל הג׳אנק המשמין והלא בריא שסביבם.
הבנות, שרגישותן למראה החיצוני גבוהה במיוחד, נוטות לא פעם לשכוח איזה בגדים יש להן בארון, לאיזו חברה הן "השאילו" בגד שלא חזר לעולם. כך קורה שהן מחפשות ולא מוצאות את הבגדים שהן מעוניינות בהן, וברגע האחרון לובשות תחליף שאיננו מתאים. בהמשך הן ימהרו לקנות מחדש את אותם הבגדים בפעם השנייה והשלישית.
חלק משמעותי שבעלי הפרעות הקשב "סוחבים" הוא ההתמודדות המתסכלת עם היפראקטיביות - צורך חזק לתנועתיות יתר, ואימפולסיביות - קושי גדול להתאפק, לעמוד בפיתוי ולעכב תגובה כדי לבחור את ההתנהגות. התנועתיות הרבה יוצרת לא פעם הזעה מוגברת, שמלווה בריח גוף חזק ובלתי נעים. אופייני לנער עם הפרעת קשב שחוזר לכיתה מההפסקה להדיף "ריח של התרוצצות" שהוא איננו מודע לו וגם לא מתארגן כדי לשטוף את הזיעה בטרם יחזור לכיתה.
לא פעם נראה שהבגדים מלוכלכים מהפעילות האינטנסיבית ואף נקרעים ומתבלים וגם הנעליים כבר נשחקות מדי, מבלי שהנער ישים לבו לכך. התוצאה תהיה שהוא יגיע לבית הספר במראה מוזנח יחסית. כאשר יבין וירצה תיאורטית לחדש את הבגדים הבלויים, חוסר הסבלנות, הדחיינות והאימפולסיביות יגרמו לכך שידחה את פעולת הקנייה המייגעת והמשעממת. כאשר כבר יגייס כוח לצאת לקניות, יעשה זאת באופן חפוז ולא שקול והבחירה של הבגדים עלולה להיות מרושלת ובלתי מתאימה.
סיבה נוספת למראה החיצוני הבלתי הולם היא שכיחות גבוהה יחסית של לקות הנלווית להפרעת הקשב ונקראת DCD. זוהי הפרעה בקואורדינאציה ובתיפקוד המוטוריקה הגסה והעדינה. אלה הם אותם ילדים/מתבגרים/ בוגרים שתנועותיהם אינן מתואמות מספיק ועל כן הם מסורבלים, לעתים איטיים מדי, ונוטים בתדירות גבוהה יותר למעוד, ליפול ולשמוט מבלי משים דברים מהידיים.
אותם ילדים פעמים רבות יותר מתלכלכים בעת האכילה ולכן נוכל לראות את בני הנוער האלה עם כתמים על הבגדים, עם קרעים במכנסיים, עם שרוכים פתוחים ונגררים וכדומה. זה כמובן לא מוסיף להופעה חיצונית, שאיננה מכבדת את בעליה.
אם נוסיף לכך גם את המאפיין של היפר-סנסיטיביות, כלומר רגישות חושית מוגברת, שרבים מבעלי הפרעות הקשב חווים, הרי שכאשר הבגד מתבלה וצריך לחדש אותו, יש להם קושי גדול להתרגל לבגד חדש. הרגישות למגע גורמת להם שלא להרגיש נוח בבגדים שעשויים מסוגי בדים שונים והם מעדיפים להישאר עם הבגד הישן והמרופט במקום לחפש שוב בגד שאיכשהו יוכלו לסבול את המגע שלו על הגוף.
כמה זמן לוקח לך להתארגן?
ההופעה והמראה החיצוני של מתבגרים ומתבגרות בעלי הפרעת הקשב מטרידה במידה לא מבוטלת את הסביבה הביתית שלהם. אירוע משפחתי שכולם אמורים לצאת אליו ביחד, עלול להתפתח למריבות עם ביטויי כעס גדולים. המתבגר לא מסוגל להחליט מה ללבוש, וכשהוא כבר מתגבש על משהו, הוא לא מוצא אותו כי הארון מבולגן ושום דבר לא במקום. לאחר חיפושים נואשים, כשהבגד נמצא, הוא מקומט ומוזנח, כי היה זרוק אי שם בחדר, "נראה כמו סמרטוט".
הכל מתנהל מאוד באיטיות, המון הסחות דעת בתוך התהליך, וכבר אי אפשר להספיק להסתרק כמו שצריך, והשעה מאוחרת ולא נעים לאחר לחתונה של בת הדודה ותמיד אנחנו מאחרים ותמיד זה אתה ותמיד... וההתנצחות מוציאה את כל בני הבית עצבניים ובלי חשק לכלום. זה יכול להגיע לקיצוניות שבה המשפחה מוותרת על בילוי משותף כדי לחסוך אפיזודות חוזרות ונישנות של כעסים והאשמות הדדיות.
איך אפשר לסייע להם?
לרגע נדמה שזה נושא קטן ולא חשוב בחיים ואפשר להתעלם ממנו, אולם במחשבה שניה ההופעה החיצונית היא בהחלט כרטיס כניסה חברתי, משדרת את מידת הרצינות והכבוד שהאדם מייחס לעצמו ולזולתו, נותנת לו שדה לביטוי אישי ואסתטי וכלי להשתייכות חברתית מוגדרת.
לכן, חשוב מאד לסייע לבעלי הפרעות הקשב להיות קשובים יותר, ובאופן פרופורציונלי, להופעתם החיצונית. הבסיס לסיוע הוא במוכנות של הסביבה להבין ולקבל שהביטויים הלא מותאמים נובעים ממבנה ותפקוד נוירולוגי במוח, שפוגעים בתיפקודים הניהוליים כגון יכולת התארגנות בזמן, יצירת סדר במרחב הפיזי של החיים, תשומת לב לפרטים קטנים ועוד. ביחד עם תופעות נילוות אחרות שהוזכרו, כגון הקושי בוויסות התנועה או הצורך למושלמות, מביאים את בעלי הפרעות הקשב להתמודדות מורכבת עם הופעתם החיצונית, והם זוכים למבטי ביקורת בלתי נעימים ולתחושה של חוסר קבלה.
לכן, הקבלה מצד הסביבה היא קריטית. ברגע שיש הבנה, יהיה קל יותר לגייס את הסביבה לאורך זמן לשיתוף פעולה אפקטיבי. שיתוף פעולה כזה איננו, בשום אופן, יצירת תלות בסביבה. זה לא אומר שאמא תסדר את החדר, זה לא אומר שאבא ימצא את מה שהלך לאיבוד, זה לא אומר שכולם יאחרו בגלל שאתה לא מוכן.
זה כן אומר שברור לכולנו שאתה זקוק לעזרה שניתנת בלב חפץ ובלי ביקורתיות. לדוגמה, אפשר להתקין מראה בחלק הפנימי של דלת היציאה כדי שבכל פעם שהמתבגר או המתבגרת יוצאים מהבית הם מעיפים מבט במראה ומתרגלים לשאול את עצמם "איך אני נראה?". חשוב לבנות מערכת מסודרת של התארגנות בבוקר כדי שאפשר יהיה להספיק לעשות את כל הפעולות הנדרשות, כולל טיפוח המראה החיצוני. את הבגדים רצוי להכין ליד המיטה עוד בערב, ואז אפשר יהיה לבחון את הבגד מראש ולסדר אותו כך שלא ייראה מרופט. התארגנות מסודרת ורציפה בבוקר מאפשרת לנערה להתאפר, לסרק את שיערה, ולהגיע רעננה וריחנית, ולא טרוטה ומרושלת.
חשוב לסייע למתבגרים לארגן באופן כלשהו את החדר שלהם ואת ארון הבגדים. אם הדבר לא צולח, לא כדאי לסדר בשבילם, ממילא מה שהם לא מסדרים מתבלגן רגע אחרי. אבל אפשר למצוא תחליפי ארון, כגון מתקנים שעליהם אפשר להניח את הבגדים בערימה מסודרת זה על גבי זה או מיכלים גדולים שלתוכם ניתן להשליך בגדים שאינם מתקמטים, אבל לפחות ניתן למצוא אותם במקום מוגדר.
ביציאה לקניות חשוב לתכנן מה קונים והיכן. אפשר לערוך סקר שוק באינטרנט לפני היציאה ולהגיע לחנויות מסויימות,
שבהן נמצא הפריט שהוא מעוניין בו. זה יחסוך זמן, סבלנות ושוטטות חסרת תכלית. אם משאילים בגד לחבר, כדאי לערוך רשימה מסודרת כדי לא לשכוח היכן הבגד וכדי לבקש אותו בחזרה בזמן. כך גם לגבי קנייה של מזון בריא ולא משמין. חשוב לברר מהו האוכל שהמתבגר יהיה מוכן לקחת לבית הספר, להתארגן על זה בערב ולמנוע את המחטפים המשמינים והלא בריאים. כמו כן, ניתן לעודד את הילד לשאת איתו דאודורנט ומגבונים לחים לבית הספר.
חשוב שההורים יעקבו אחר ההתמודדות של בניהם המתבגרים עם ההופעה החיצונית וישקפו להם בהבנה ובאמפתיה את התרשמותם כדי להגביר את תשומת הלב לנושא. בסופו של דבר, המתבגרים אמורים לחדד את המודעות העצמית שלהם ולהיות עצמאיים בנושא, כמו בכל תחום אחר בחיים.
הופעה חיצונית נעימה, מכובדת, מותאמת ופרופורציונלית לסיטואציה, מוסיפה ביטחון, השתייכות, רגיעה ויכולת להקצות אנרגיה חיובית לפעולות חיים משמעותיות אחרות.
הכותבת היא מאמנת אישית מוסמכת להפרעת קשב, ומנהלת מרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים
לפנייה לכתב/ת 
