החרדים מאמינים: המפגן יוביל לשינוי החוק

מפגן הכוח והאיפוק של החרדים בירושלים הסתיים אמש (א') בהצלחה גדולה מבחינתם. לקראת המשך המאבק מאיימים המארגנים לשבור את הכלים ערב אישור המתווה הסופי של חוק הגיוס בוועדת שקד. על הפרק: לאסור כליל על תלמידי הישיבות את ההתייצבות בלשכות הגיוס. "לא באנו רק לצאת ידי חובת המחאה", הבהירו, "אנחנו מתכוונים להילחם ממש בפגיעה בלומדי התורה".

• עוד סיפורים חמים בפייסבוק שלנו
  

עוד בחדשות ynet:

• אובמה יגיד לנתניהו: "אם לא עכשיו, אימתי?"
  

"רוסיה השלימה את ההשתלטות על קרים"

חבר הוועדה ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) אמר ל-ynet כי אם הסנקציות הפליליות יאושרו סופית בהצבעה בכנסת, יתכנסו שוב יחד חברי מועצות גדולי וחכמי התורה של המפלגות החרדיות למופע אחדות דומה לזה שהתקיים בשבוע שעבר, וידונו בהצעה להצטרף לעמדת החוגים הקנאים בדבר אי-התייצבות לצו ראשון.  

"מתכוננים למלחמה של ממש"(צילום: עידו ארז)

תפילה משותפת בהפגנה

מאות אלפים בירושלים(צילום: רויטרס)

עד עתה קבעו כמעט כל רבני הזרם המרכזי - מנהיגי דגל התורה הליטאית, אגודת ישראל החסידית וש"ס הספרדית - כי חובה על תלמידי הישיבות להיענות לקריאות הצבא כל עוד אינם מגויסים בכפייה. כעת, כאמור, הם שוקלים לשנות את דעתם. ח"כ מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה) אף הכריז כי ההחלטה בעניין כבר נפלה, והם ממתינים לאישור החוק לפני פרסום ההוראה החדשה.

היום צפויה הוועדה להתכנס לישיבה נוספת, בתקווה להגיע בה להכרעה בסעיפים שעדיין פתוחים ולהשלים את הכנת החוק להצבעה בכנסת. במפלגות החרדיות מבינים כי הסנקציות הפליליות הן דבר בלתי  נמנע, אך ינסו להציל את מה שאפשר בנושאים האחרים כמו שאלת "מיהו חרדי" לעניין מכסות הגיוס.

החוק במתכונתו הנוכחית נראה כעובדה מוגמרת. לצד המשך המאבק בו, מתפללים החרדים כי גם אם הוא יאושר סופית - הוא לא ייושם. "לפני 60 שנה הכנסת קבעה בחוק שירות לאומי חובה לבנות, אבל אחרי שהוא כבר אושר סופית, בן גוריון הבין שהוא לא ישים - והקפיא אותו", מזכיר ח"כ פרוש. "אחרי מפגן הכוח שלנו, אני מאמין שזה עוד יכול לקרות גם כאן".

זעקה, תפילות וריקודים(צילום: עידו ארז)

שעות של מחאה(צילום: AP)

לפי החרדים, 600 אלף מחו בבירה(צילום: אלי מנדלבאום)

"אנחנו הולכים עכשיו למאבק עד הסוף, כולל כלא", הוסיף פרוש, "ואני רוצה לראות את המדינה מתמודדת עם הבעיה הזו וכופה עלינו את החוק. לא תהיה ברירה אלא לעשות את מה שבן גוריון עשה. זה אולי ייקח זמן, אבל יש לנו אורך רוח. זה לא בעיה בשבילנו, כמי שנושאים על גבינו היסטוריה של אלפי שנים. אין לנו דרך אחרת.

 חייבים להמשיך את מסורת הדורות - המסורת היהודית. אנחנו לא נכנעים ולא ניכנע - גם אם זה יעלה לנו במחיר כבד. אנחנו פשוט לא יודעים לחיות אחרת".

בני רבינוביץ', דובר העצרת, מקווה אף הוא כי היא תצליח להשפיע על תוצאות ועדת שקד. "היינו עדים לעוצמה שלא הייתה כדוגמתה", אמר, "אם המתנחלים היו מוציאים ככה 600 אלף איש לרחובות, אולי לא הייתה התנתקות". רבינוביץ', המקורב למנהיג החרדי הבכיר הרב אהרון לייב שטיינמן, הזהיר אף הוא כי הסנקציות הפליליות "ייצרו כאוס מוחלט" ויגרמו לרבני הזרם המרכזי להקצין ולאסור כל קשר עם הצבא - גם כזה המותר כיום.

לדבריו, המהלך החד-צדדי של הממשלה, שנועד לגייס תלמידי ישיבה, משיג תוצאה הפוכה, שכן בחוגים החרדים הפתוחים-יחסית, שאנשיהם נוהגים להתגייס למסלולים מסוימים בצה"ל ובשירות האזרחי, מפתחים כבר היום תגובות נגד, מתכנסים אל תוך הציבור החרדי הקלאסי ומסתגרים כמותו - משום ש"המדינה נלחמת נגד האחים שלהם, לומדי התורה".