שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לאכול חומוס ישראלי בעזה
    ערגליות, נס קפה, סבון נקה 7 ואפילו חומוס ועלי גפן כחול־לבן. את המוצרים הישראליים האלה תמצאו לא רק בסופר השכונתי הקרוב לביתכם, אלא באופן מפתיע גם על המדפים בעזה. מתברר שלנתק עם הרצועה יש צד מוכר פחות
    נגמר לכם הנס? שכחתם לקנות חומוס לכריך שהילדה תיקח לבית הספר? תתפלאו לגלות, לא מעט מוצרים שהייתם קונים במרכול שליד הבית נמצאים גם בסופר ממוצע בעזה, והכוונה למוצרים ישראליים מובהקים. כך, בין השאר, תמצאו שם על המדפים קפה נמס עלית, ביסקוויטים של פתי-בר, אבקות כביסה וחומרי ניקיון של סנו, תחליבי רחצה של נקה 7 וכן, אפילו חומוס - לא בדיוק המוצר שהייתם מנחשים שערבים יקנו מיהודים - כולם עם כיתובים בעברית, ממש כמו ברשתות השיווק הקרובות למקום מגוריכם.

     

     

    מתברר שלצד המתיחות הצבאית היום-יומית והנתק המוחלט עם חמאס, ישנה גם מערכת יחסים כלכלית משמעותית בין ישראל לרצועה, מערכת יחסים שעליה ממעטים לדבר. בשנת 2012 עמד ערך היבוא של מוצרים ישראליים שנקנו ברצועה על סך ‭1.3‬ מיליארד שקל, סכום שכלל מים, חשמל ודלק, אך גם מוצרי מזון וניקיון. מכל אלה יש לישראל רווח כלכלי משמעותי: לפחות חצי מכמות מוצרי המזון הנכנסים לעזה, החל בעלי גפן של חברת ויליפוד וכלה במיונז תלמה, מגיעים מחברות הפועלות בישראל והציבור הישראלי מרוויח מהמסים שהן משלמות למדינה. יבואן של חברת תנובה בעזה מספר כי בכל יום נכנסות מאתיים טונות של מוצרי החברה לרצועה, שמחולקים ל‭1,700-כ‬ חנויות. המוצרים הפופולריים ביותר, למקרה שתהיתם, הם חלב ושמנת.

    לא להתבלבל. המדפים הללו במרכול בעזה (צילומים: ארגון "גישה") (צילום: ארגון גישה) (צילום: ארגון גישה)
    לא להתבלבל. המדפים הללו במרכול בעזה (צילומים: ארגון "גישה")(צילום: ארגון גישה)
     (צילום: ארגון גישה) (צילום: ארגון גישה)
    (צילום: ארגון גישה)

    אבל הביקוש הגבוה לסחורות הישראליות ברצועה לא נובע רק משיקולי קרבה ונוחות, והרווח הכלכלי של הסחר בין ישראל לעזה הוא חד-צדדי. למעשה, אפשר להגדיר את עזה כשוק שבוי: ישראל שולטת על תנועת הסחורות הפורמלית לתוכה וממנה, כך שלחברות ישראליות קל מאוד לחדור אליה.

     

    הביקוש עדיין קיים

    בעוד ישראל מרוויחה ממכירת המוצרים הישראליים בעזה, לתושבי הרצועה לא ניתנת הזדמנות דומה. עד 2007 נראו הדברים אחרת: 85 אחוז מהסחורה שיצאה מהרצועה שווקה בישראל ובגדה המערבית. אבל עם השתלטות חמאס על הרצועה ותחילת הסגר אסר משרד הביטחון על שיווק סחורות מהרצועה. ‭,2010-ב‬ לאחר משט המרמרה, התירה ישראל מעט את ההגבלות ואפשרה ייצוא מהרצועה לחו"ל. אך אף שהסחורות העזתיות - תותים ועגבניות למשל - עוברות בנמל אשדוד או בנמל התעופה בדרכן להימכר באירופה ובמדינות ערב, על תושבי הרצועה עדיין אסור לשווק את אותן סחורות ממש בישראל או בגדה המערבית.

     

    ישראל גם שולטת על היקף הסוחרים שיכולים לנוע מהרצועה ואליה באמצעות נוהל שמעודד בפירוש סחר עם חברות ישראליות בלבד, ומפרט קריטריונים נוקשים שמגדירים מי זכאי לקבל היתר כניסה לישראל. הקריטריונים, אגב, מסחריים: ההיתרים ניתנים רק לסוחרים שמוכיחים היקף מכירות גדול מאוד. לשאר אסור אפילו להוציא חבילות דואר מהרצועה, מה שפוגע בעיקר בנשים המנסות לקיים עסק זעיר, בעיקר עבודת יד. התוצאה: היקף הסחורות היוצא מהרצועה עומד היום על שני אחוזים ממה שהיה לפני הסגר, ובעלי עסקים קטנים ובינוניים בעזה אינם יכולים לעמוד בתנאי התחרות וקורסים.

    עברית על המדפים בעזה. רווח נקי של ישראל (צילום: ארגון גישה) (צילום: ארגון גישה)
    עברית על המדפים בעזה. רווח נקי של ישראל(צילום: ארגון גישה)

     (צילום: ארגון גישה) (צילום: ארגון גישה)
    (צילום: ארגון גישה)

    "הביקוש בישראל למוצרים מרצועת עזה עדיין קיים ושני הצדדים היו נהנים ממנו, לו היו מאפשרים להכניס לישראל תותים, עגבניות שרי, בגדים, רהיטים ומוצרים נוספים שזול יותר לגדל או לייצר בעזה‭,"‬ אומרת עו"ד שרי בשי, מנכ"לית ארגון "גישה", העוסק בשמירה על חופש התנועה של פלסטינים בשטחים. "החקלאי ופועל המפעל שם היו מרוויחים, והצרכן הישראלי היה מרוויח כאן".

     

    עזבו אותנו מפוליטיקה

    אמנם קיימים קשיים וחסמים גדולים באשר לקשרים הכלכליים עם אנשי העסקים ברצועה, אך בישראל כן עושים ניסיונות להקל על המגזר החקלאי בעזה. חודש וחצי בלבד אחרי מבצע "עמוד ענן‭"‬ הזמינה יחידת התיאום והקישור לרצועה שלושים חקלאים עזתיים לתערוכה חקלאית בישראל. החקלאים רקמו במהלך הביקור עסקאות עם חברות ישראליות ואלה סיפקו להם טכנולוגיה, ידע ושיטות מתקדמות ומפותחות לגידול זנים שונים אשר יעמדו בתקן הבינלאומי לייצוא.

     

    "בכל יום אנחנו מייצאים תוצרת חקלאית מרצועת עזה לאירופה", סיפר אחמד שאפעי, ראש אגודת החקלאים של העיר עזה, שהסביר כי אין להם בעיה לקיים קשרים מסחריים עם חברות ישראליות.

    "האינטרס שלנו הוא לייצא לישראל את התוצרת שלנו. אנחנו לא מתעסקים בפוליטיקה, אלא מסתכלים על התועלת העסקית‭."‬

     

    ישראל גם התירה לחקלאים מעזה להיכנס לתערוכת חקלאות בינלאומית שהתקיימה לפני כמה חודשים בתל אביב. קניינים מהעולם נחשפו לתוצרת העזתית והסיכוי של החקלאים לחדור לשווקים נוספים גדל. אבל החקלאים הפלסטינים עדיין מתגעגעים לימים שבהם השוק הישראלי היה פתוח בפניהם. ג'מאל אבו נג'אר, ראש אגודת החקלאים של חאן יונס, הסביר כי ישראל והגדה הם השווקים החשובים ביותר עבור החקלאים בעזה, ומטרתם העיקרית היא לשוב ולייצא לשם את התוצרת שלהם.

     

    "בתחילת העשור הקודם נכנסו לשוק הישראלי מדי שנה 70 אלף טונות של ירקות מהרצועה, וכמות דומה נכנסה לגדה המערבית‭,"‬ הוא מסביר. השוק הישראלי אטרקטיבי במיוחד עבור החקלאים הפלסטינים: התל"ג הגבוה גורם לצרכן הישראלי לשלם יותר עבור התוצרת, והמשווקים חוסכים בעלויות משום שאין להם צורך לשנע אותה במטוסים או ספינות.

     

    "ישראל‭,"‬ אומרת בשי, "מרוויחה יותר ממאה מיליון דולר בשנה ממכירת מוצרים ברצועה, בזמן שכלכלת עזה הולכת ונחלשת. זה בניגוד לאינטרס המדיני המוצהר של ישראל שכלכלת עזה תתחזק. שר החוץ, שר הביטחון ואף מתאם פעולות הממשלה בשטחים היוצא האלוף איתן דנגוט הדגישו בפומבי את האינטרס הביטחוני והישראלי בהתפתחות הכלכלית של הרצועה‭."‬ כך או כך, המצב כיום, מי היה מאמין, הוא שעזתים קונים חומוס ישראלי עם לוגו בעברית. עוד הוכחה לכך שהמציאות במזרח התיכון לא מפסיקה לספק הפתעות.

     

    כמה זה עולה להם, ולנו?

    כתבת "ידיעות אחרונות" איריס ליפשיץ־קליגר מוסיפה כי פחות מ‭15-‬ קילומטר מפרידים בין אשקלון לעזה, אבל נדמה שבין שני המקומות מפריד הרבה יותר, גם במה שקשור למחיר סל הקניות המקומי. ממוצרי מזון ועד מוצרי ניקיון וטואלטיקה, ב'סופר' בעזה הם יותר זולים מב'סופר' באשקלון או בכל עיר אחרת בישראל. ועדיין, זה לא אומר שלעזתים יש במה לקנות אותם.

     

    כך למשל, צנצנת ריבה סן דלפור (‭284‬ גרם)‬ שבמגה תעלה לכם ‭19.90‬ שקל, תעלה בעזה שמונה שקלים בלבד, 60 אחוז פער לטובת ה'סופר' העזתי. קופסת ערגליות של אסם תעלה שבעה שקלים בעזה, אבל 11.40 שקל במגה ו‬בשופרסל, פער של ‭4.40‬ שקלים שהם 37 אחוז. קופסת קפוצ'ינו של עלית (‭200‬ גרם) עולה בעזה 23 שקל לעומת ‭26.30‬ במגה ו-25.4 ‬ בשופרסל, ואריזת ג'לי אסם (85 גרם) עולה רק חמישה שקלים ב'סופר' בעזה לעומת ‭6.70‬ בשופרסל או ‭7.30‬ במגה.

     

    גם מוצרי הניקיון זולים יותר ברצועה. סנו קליר מנקה חלונות (‭1‬ ליטר) יעלה 11 שקל בעזה לעומת 15 שקל במגה, פער של 27 אחוז, ותחליב רחצה כיף (‭750‬ מ"ל) שעולה בעזה 12 שקל, עולה ‭15.30‬ במגה. המחירים שמצוינים כאן, אגב, נדגמו לפני מספר ימים משני צידי הגבול, וייתכן כי חלו בהם שינויים קלים.

     

    הרשימה עוד ארוכה וכוללת, בין השאר, בייגלה אסם, קקאו עלית, אבקת כביסה של מקסימה ‭2.5‬ ק"ג, ואפילו מוצרי חלב כמו לבן או שקית שוקו של תנובה. כולם זולים יותר ברצועה לעומת ה'סופר' הישראלי, כך על פי סקר שווקים שביצע ארגון "גישה‭,"‬ שבדק שתי רשתות שיווק בעזה: אל רביע ומטרו.

     

    אגב, האם זה אומר שיוקר המחיה בעזה נמוך יותר? לא אם מביאים בחשבון שהשכר היומי הממוצע שם הוא כ-60 שקל בלבד, וגם זה בתנאי שהתמזל מזלכם ויש לכם עבודה. כשאחוז המובטלים עומד על ‭,38.5‬ זה לא מובן מאליו.

     

    הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות"

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים