שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הסיבה ל"המתת חסד" של בת 89: טכנופוביה

    הקשישה הבריטית, שבחרה למות במכון ייעודי בשווייץ, הסבירה כי איבדה את הרצון לחיות בעולם שבו האנשים הפכו לרובוטים: "אומרים שצריך להסתגל או למות. בגילי, אני לא יכולה להסתגל"

    אן לא לקתה במחלה סופנית, היא לא הייתה שרויה בכאבים, היא בסך הכול הייתה מאוכזבת מהחיים המודרניים - ובחרה לסיים את חייה בשל כך. הבריטית בת 89, מורה לאמנות בגימלאות, הלכה לעולמה בסיוע מכון דיגניטס שבשווייץ, המבצע המתות חסד בחולים סופניים. בראיון שנערך לפני מותה הסבירה: "הטכנולוגיה השתלטה על חיינו".

     

    עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו 

     

    "מדוע אנשים כה רבים מבלים חייהם בישיבה מול המחשב או הטלוויזיה", היא תהתה בראיון לעיתון "סאנדיי טיימס", בניסיון להסביר מדוע איבדה את הרצון לחיות. "לי מעולם לא הייתה טלוויזיה, רק רדיו. אנשים נעשים יותר ויותר מרוחקים".

     

    "אנחנו הופכים לרובוטים, מאבדים את האנושיות שלנו", היא המשיכה. "אני מוצאת עצמי שוחה נגד הזרם, וזה בלתי אפשרי. אומרים שאנשים צריכים 'להסתגל או למות'. בגילי, אני מרגישה שאני לא יכולה להסתגל".

     

    אן סיפרה כי בריאותה התערערה בשנים האחרונות והיא חוששת שהידרדרות נוספת תאלץ אותה לעבור לבית אבות - או גרוע מכך, לבית חולים. לצד הדאגה שלה מהשפעות הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים, היא גם הביעה חשש מהנזק שנגרם לכדור הארץ כתוצאה מצפיפות

    אוכלוסין ומזיהום הסביבה.

     

    רשמית המתת חסד אינה חוקית בשווייץ, אולם המדינה מתירה "סיוע להתאבדות", כל עוד הוא עושה זאת בדעה צלולה ולתועלתו האישית. לפי המחקר שנערך באחרונה, רוב האנשים שבוחרים לסיים חייהם בצורה כזו הם נשים, גרושים, אנשים משכילים ובעלי ממון.

     

    דיגניטס הוקמה בשנת 1988 על ידי עורך הדין השוויצרי לודוויג מינלי תחת הסיסמא: "לחיות בכבוד, למות בכבוד". אלה המבקשים לשים קץ לחייהם נפגשים עם צוות דיגניטס, ובקשתם מתועדת הן במסמכים משפטיים והן בצילום וידאו. ב-2011 בחר השדרן והעורך עדי טלמור להיעזר בשירותי הארגון בשל מחלת הסרטן שבה לקה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AP
    מכון דיגניטס שליד ציריך. "למות בכבוד"
    צילום: AP
    מומלצים