שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    מדריך מלא: על מה חולמים ילדים כשהם ישנים
    באיזה גיל הם מתחילים לחלום, כיצד מסייע להם החלום לעכל את התרחשויות היום, מה עושים עם החלומות הרעים ולמה לא כדאי לפרש אותם? הפסיכותרפיסטית ליאת קרן עם כל מה שאתם צריכים לדעת על חלומות של ילדים

    כולנו חולמים (כן, גם אלו הטוענים שלא - הם פשוט לא זוכרים!) ולאחרונה הולכת ומתגבשת הדיעה כי החלומות חיוניים לבריאותנו הנפשית ותפקידם חשוב לא פחות מיתרונות אחרים הקשורים בשינה - מילוי אנרגיה, גדילה וכמובן מנוחה.

      

    מה יש בחלומות שהופכים אותם לחיוניים לנו כל כך? החלומות מאפשרים לנו לעבד חוויות ורגשות שעברנו, גם (ואולי במיוחד) אם לא רצינו להתמודד איתם בזמן העירות. מעין השלמה שעושה התת מודע למודע לטובת האיזון הנפשי שלנו.

      

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

     

    כתבות קודמות של ליאת קרן

     

    אצל ילדים החשיבות של החלימה גבוהה במיוחד, מאחר ואין להם בטחון וניסיון להישען עליהם בהתמודדויות השונות. בנוסף, כשמדובר בילדים צעירים קיים גם קושי בהבחנה שלהם בין מציאות לחלום. אם נבין זאת קצת יותר, לא רק שנוכל לעזור להם בהבחנה זו, אלא גם נוכל להיטיב להבין את העולם דרך עיניהם וללמוד על החוויות והרגשות עימם הם מתמודדים.

     

    הקושי בהבחנה בין חלום למציאות אינו לגמרי תלוש, מאחר ובחלום קיימים יסודות מוחשיים המערבים את החושים. בעיקר ראייה, כמובן, אך אנשים מדווחים גם על שמיעה, מישוש וזכרונות של טעם וריח. לעומת זאת, דווקא השיח בחלום הוא פשוט ומועט יחסית לתמונה.

      

    באיזה גיל מתחילים לחלום?

    מחקרים שונים מוכיחים כי כבר בשלבי התפתחות מתקדמים של העובר ברחם אימו ניתן להבחין במצב הדומה לזה המתקיים בזמן חלום, כמו תנועות עיניים מהירות (REM - Rapid Eye Movement) ותנועות גפיים. אם תחשבו על זה רגע, ייתכן מאוד שמקור התלונה הרווחת בקרב הריוניות, על כך שדווקא כשהן ישנות מתעורר העובר וזז בבטנן, היא בעצם עדות לכך שהעובר חולם ונע מתוך שנתו.

     

    תינוק בן יומו ישן רוב שעות היום, כ-16 שעות בממוצע. תוכלו די בקלות לזהות אצלו את זמן החלימה לפי תנועות גפיים, שינוי בקצב הנשימה והבעות פנים מתחלפות, כגון חיוכים או עוויתות מתוך שינה.

     

    על מה כבר יכול לחלום תינוק בן יומו?

    בקרב פסיכולוגים ואנשי מדע רווחת הסברה כי תינוקות חולמים על חוויות שהן תחושתיות בעיקרן, שכן בתקופה זו של חייהם הם חווים את העולם ולומדים אותו דרך החושים שלהם. כך, למשל, כשתינוקות מחייכים מתוך שינה, עשוי הדבר לרמז על חיבור זיכרון למגע, ריח, טעם נעים או קול מרגיע. באופן דומה, כשהתינוק בוכה מתוך שינה, החיבור הוא ככל הנראה לתחושה לא נעימה כלשהי, כגון חיתול רטוב, ריח לא נעים, רעב וכדומה.

      

    מיסטיקנים (וגם בקבלה היהודית) מסבירים את משך זמן השינה הארוך של התינוקות כזמן הנדרש להם להסתגלות במעבר מחיים קודמים לחיים הנוכחיים. החלומות של התינוקות, כך הם מאמינים, מושתתים על זכרונות וחוויות מגלגול קודם, המעובדים ומועברים בשנתם מהמודע אל התת מודע. ככל שיסתגלו יותר כך יקטן זמן השינה לו הם יזדקקו עד שיגיעו לשמונה שעות בלבד, כאדם בוגר.

     

    על מה חולמים הילדים?

    גילאי שנתיים עד שלוש

    בגילאי שנתיים-שלוש השפה אמנם לא תמיד מפותחת מספיק לספר לפרטים על תוכן החלום, אך הסברה הרווחת היא כי בשלב זה גם חלומותיהם של הפעוטות אינם מפותחים או מורכבים במיוחד. פעוטות חולמים חלומות קצרים ופשוטים, שאין בהם כמעט עלילה או אינטראקציה חברתית ומובעים בהם מעט מאוד רגשות. החלומות בגיל זה מבוססים לעתים על משאלה שהילד היה רוצה שתתגשם, ולעתים על חוויות שהתרחשו במציאות. הדמויות בחלומותיהם יהיו לרוב של בעלי חיים או דמויות מפתח בחייו של הילד, כגון הורים, סבים, צוות הגן וכד'.

     

    גילאי שלוש עד חמש 

    בגילאי שלוש עד חמש השפה של הילד עשירה יותר, כמו גם האינטראקציות החברתיות והחוויות האישיות שלו. הילד נחשף לתכנים מורכבים יותר דרך סיפורים וסרטים ובמקביל מתפתח עולם הדמיון שלו וזה מקבל ביטוי גם בחלומותיו. בשלב זה יתווספו לדמויות אותן מכיר הילד מסביבתו וחוויותיו האישיות גם דמויות מסרטים וסיפורים אליהם נחשף. זה גם השלב בו מתרבים החלומות הרעים - דמויות מפחידות מעולם הדמיון של הילד יכולות לחדור פתאום לחלום. זה מפחיד אותם במיוחד מאחר ובגילאים אלו הילדים עדיין עשויים לבלבל בין דמיון למציאות, ולכן גם ההבדל בין חלום למציאות אינו ברור להם לגמרי. פה טמון גם המפתח לאיך לעזור להם להתמודד עם הפחדים (ועל כך נרחיב בהמשך).

     

    גילאי חמש עד תשע 

    ככל שהילד גדל ומתפתח, כך גם החלומות שלו נעשים מורכבים יותר ויש בהם רצף עלילתי, באופן מקביל להתפתחות חשיבתו והתמודדותו עם רגשות וחוויות. ילדים בגילאי חמש עד תשע אוהבים לשתף ולפרט את חלומותיהם. אני ממליצה בחום כי תקשיבו להם. הימנעו מלפרש את החלום ובמקום זאת שאלו שאלות פתוחות של סקרנות והתעניינות.

     

    גילאי תשע ומעלה 

    מגיל תשע ומעלה החלומות מורכבים אף יותר והרצף העלילתי עשוי מפרטים רבים, בדומה לחלומותיהם של בוגרים. בשלב זה ילדים מספרים פחות את חלומותיהם ונוטים לפרש ולשמור אותם לעצמם.

     

    האם ניתן באמת לפרש חלומות של ילדים?

    כבר בתקופת התנ"ך יש תיעוד על חלומות וההתעסקות בפירוש שלהם. כך למשל שני החלומות של פרעה, אותם חלם ברצף: שבע הפרות השמנות ואחריהן שבע הפרות הרזות, ושבע שיבולים יפות ואחריהן שבע שדופות. כזכור לכם פרעה לא ידע מנוח עד שפתר את החלומות, בעזרתו האדיבה של יוסף - שבע שנים טובות ואחריהן שבע שנות בצורת.

     

    אז כן, יש חלומות שאולי נותנים רמז לעתיד לבוא, אך רוב החלומות מתעסקים בעבר דווקא. פסיכולוגים רבים עסקו ועוסקים בנושא החלומות ובניסיון להבין את פירושם, לא מעט באמצעות המוטיבים המופיעים בהם. אם אתם מוטרדים מחלום כלשהו, במיוחד אם הוא חוזר על עצמו, אני ממליצה לכם ללכת למומחה ולנסות להבין מה חלום זה בא ללמדכם. בשאר המקרים אתם יכולים לנסות ולהבין את החלום ללא תיווך, מתוך התרכזות בתחושות שהוא מעביר בכם וחשיבה אסוציאטיבית על דברים מהותיים בו. זיכרו שהחלום מדבר אלינו בסמלים, גם הדמויות בו לא בהכרח מייצגות את הדמויות הללו במציאות, אלא אולי מסמלות עבורכם משהו.

      

    מסיבה זו אני מזהירה מניתוח חלומות הילדים וקפיצה למסקנות נמהרות. אפשרו להם להביע את עצמם ולספר על חלומותיהם בחופשיות, תוך שאתם שואלים שאלות על הרגשתם ומחשבותיהם לגבי החלום. יהיה לכך ערך גדול בהרבה להבנת הילד, בניית האמון ופיתוח התקשורת ביניכם.

     

    כיצד ניתן לזכור חלומות?

    כמו שכבר ציינתי בהתחלה, כולנו חולמים, אך רק מעטים זוכרים את חלומותיהם לפרטים. אם אתם או ילדיכם רוצים לזכור את החלומות מומלץ להחזיק "מחברת חלומות" ליד המיטה וכשמתעוררים מחלום "למשוך אותו בזנב" ומיד לרשום, פן ישכח. למה הכוונה "למשוך אותו בזנב"? כשמתעוררים זוכרים לרוב רק את זנב החלום ואם לא נאחז בו מהר יעלם גם הוא. לכן, במקום לנסות ולהיזכר איך התחיל החלום, מומלץ בהרבה לתפוס את הזנב ולהתקדם מהסוף להתחלה, כשעל הדרך נזכרים בפרטים נוספים - וכשיש בידינו את סיפור החלום לרשום אותו במחברת. ממליצה להוסיף גם את הרגשות שליוו את החלום, מאחר ולרגשות אלו יש חשיבות לא פחות גדולה עבורנו מלפרטים המרכיבים אותו.

     

    מה לעשות במקרה של חלומות רעים?

    סיוטים הם תופעת שינה נפוצה, הנחשבת לחלק מההתפתחות הנורמלית. היא מתחילה, ככל הנראה, לקראת גיל שנה, סביב תקופת "חרדת זרים", ומתקיימת גם אצל מבוגרים. לפי מחקרים תופעה זו מתרחשת אצל אדם בוגר כאחת לחודש בממוצע, ואף יותר כשמדובר בילדים, במיוחד בגילאי שנתיים עד שש.

     

    אם כך, סיוטים הם דבר המוכר לכולנו: מדובר בחלומות מפחידים, מתוכם מתעוררים הילדים בבהלה ולרוב זקוקים להרגעה ולתחושת ביטחון כדי לחזור ולהירדם מחדש. את רוב הסיוטים ילדים יזכרו גם בבוקר, אך חלקם לא ירצו לדבר עליהם, שמא החלום יהפוך מציאות. חלק מהילדים גם לא ירצו לחזור ולישון במיטתם אחרי שחוו בה סיוט, מחשש שיחזור.

     

    הסיוטים, כמו גם חלומות בכלל, מתרחשים בשלב שינה המגיע כל שעה וחצי בערך, ובו השינה עמוקה פחות. שלב זה מתמשך זמן ארוך יותר ויותר ככל שמתקדם הלילה ורוב הסיוטים נחלמים בשעות שלקראת הבוקר.

     

    ממה נגרמים סיוטים?

    נמצא כי סיוטים עלולים להיגרם בשל סיבות פיזיולוגיות, כגון חום גבוה, עייפות רבה או אפילו אכילה לפני השינה (מאחר וזה מעורר את חילוף החומרים ומגביר את פעילות המוח), וכמובן מסיבות פסיכולוגיות כגון טראומה או מתח הנוצר מעומס, משינוי בשגרה, או מחשיפה לתכנים מפחידים, למשל בסרט קולנוע או ידיעה בחדשות. אם כי חשוב לי לסייג ולומר כי הפחדים המתעוררים מחשיפה שכזו הם סובייקטיביים ותלויים בילד עצמו וברגישויות שלו לנושאים אותם הם מעוררים. גם הימנעות מהתמודדות עם מצוקה כלשהי עשויה להתפרץ בלילה כסיוט, מאחר ובשנתנו פועל התת מודע ואיננו יכולים להדחיק עוד דבר.

     

    כיצד מונעים סיוטים?

    אי אפשר למנוע סיוטים לחלוטין, אך אפשר להמעיט את הופעתם על ידי הקניית שגרת שינה נעימה ומרגיעה, הכנת הילד לשינויים לפני הופעתם (מעבר דירה, אח חדש וכדומה), חשיפה מבוקרת לתכנים במדיות השונות - בהתאם לגיל ומתוך מודעות לרגישויותיו של הילד, פתיחות לשיח על דברים המטרידים אותו ומתן מענה מכבד על שאלותיו.

     

    כשהילד חווה סיוט, קודם כל הרגיעו אותו בטון בוטח ובמגע מלטף ואמרו לו שהתעורר כנראה מחלום רע שחלם. עזרו לו להתחבר למציאות על ידי מילים כמו "אתה בחדר שלך, במקום בטוח, עם המצעים שאתה אוהב, הצעצועים והמשחקים שלך". ייתכן והוא יהיה עדיין מבולבל ונרגש מהחלום. הצבעה על דברים מוכרים בחדר תעזור לו לעגן את עצמו במציאות: "הנה הדובי שאתה אוהב לידך והלגו על השידה והארון בגדים ממול". כשירגע הזכירו שוב שהוא מוגן ובטוח ואתם קרוב, שומרים עליו, גם אם בחדר השני, במרחק שמיעה. לרוב זה יספיק כדי שיוכל לחזור ולישון.

     

    לעתים הוא עוד יפחד וירצה לישון איתכם. כשהילד חרד אני ממליצה לאפשר זאת, באופן חד פעמי, כדי לתת לו את הביטחון הדרוש להמשך שינה רגועה. למחרת בבוקר אתם יכולים להזכיר את החלום ובערב כבר חוזרים לשגרת השכבה במיטתו.

     

    אם יפחד לחזור לישון במיטה כדאי לבדוק איתו ממה מפחד ומה יעזור לו להתגבר על הפחד. כך, למשל אם הוא מפחד ממפלצות תשאלו אותו ממה הוא חושב שהן מפחדות. מאור? הן לא יעזו להכנס לחדר שבו יש אור קטן! ממפלצות גדולות יותר? הוא יוכל ליצור את המפלצות הגדולות בדמיונו ולגרש בעזרתן את אלו המפחידות אותו, וכדומה. בהזדמנות זו הדגישו בפניו גם את העובדה שאם החלום לא נעים לו הוא תמיד יכול להתעורר ממנו, כפי שעשה בעבר. גם לקרוא לכם זו כמובן אפשרות, אך הייתי מזכירה זאת בין אפשרויות רבות נוספות המחזקות את הילד בהתמודדות עצמאית בכדי לא ליצור מצב של תלות. המסר הוא שאתם תמיד שם בשבילו אם יצטרך אתכם במקרה שלא הצליח להתגבר לבד.

     

    שימו לב, אם הסיוט חוזר שוב ושוב, או אם הילד ממש חרד לחזור למיטתו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה מקצועית.

     

    מה זה ביעותי לילה?

    בניגוד לסיוטים, ביעותי לילה הם תופעה חריגה יותר, כשרק כ-15% מהילדים חווים זאת ויש אומרים אף פחות. תופעה זו נפוצה בעיקר אצל ילדים בגילאי שנתיים עד שש, אך לא רק.

     

    הביעותים מתבטאים בצעקת אימה, בצרחות או בבכי חזק ובלתי נשלט. על מצחו של הילד יכולים להופיע אגלי
    זיעה קרה ונוכל להבחין בנשימה מהירה ודופק מואץ. כשההורה מגיע במהירות לחדר הוא עשוי למצוא את הילד יושב עם עיניים פקוחות לרווחה אך לא מגיב להורה שנכנס זה עתה ונראה מבולבל ומתקשה להתנחם. במבט שני ניכר שלמרות עיניו הפקוחות הוא עדיין ישן!

      

    ביעותים מתרחשים לרוב בחלקו הראשון של הלילה, ולא בזמן שנת חלום. תופעה זו נחשבת הפרעת שינה, אך מבחינה פיזיולוגית מסתבר שבניגוד למה שזה נראה, הילד אינו חווה מצוקה במהלך הביעותים. מבחינתו הוא ישן שינה עמוקה ובניגוד לחווית סיוט, כשיתעורר בבוקר הוא לא יזכור דבר מאירועי הלילה. ההמלצה הרווחת היא לא להעיר את הילד בזמן הביעות. עם זאת, אני ממליצה להניח עליו יד ברכות ולדבר אליו בקול מרגיע. אם יתנער מכם, אל תתעקשו.

     

    התופעה של ביעותי לילה עדיין נחקרת, אך הסברה הרווחת היא כי הסיבות לביעותי הלילה קשורות בלחץ רב במשך היום, מחסור בשעות שינה, תרופות מסוימות או חום גבוה. נבדקת גם האפשרות שיש לתופעה בסיס גנטי. בכל מקרה, אם לא מדובר באירוע חד פעמי ובמיוחד אם התופעה חוזרת לעיתים קרובות מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים או עם מומחה בתחום השינה.

     

    לסיכום, חלומות מלווים אותנו ואת ילדינו מינקות לבגרות. הם חיוניים לבריאותנו הנפשית מאחר והם עוזרים לנו להתמודד עם מצוקות שחווינו בערות ואף לפתור קונפליקטים מחיי היום יום, בין אם זוכרים אותם בבוקר ובין אם לא. כשהילד משתף בחלום שחלם, שיחה משותפת על החלום שלו יכולה לפתוח צוהר לחוויותיו ולעולמו הפנימי ואם תיעשה מתוך התעניינות כנה וכבוד היא תאפשר ערוץ תקשורת ושיתוף גם בתחומים נוספים.


    הכותבת היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת, מטפלת פרטנית ומנחת קבוצות לכישורים חברתיים. לאתר של ליאת קרן לחצו כאן




     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים