מהפך בקוויבק
המפלגה הבדלנית בקוויבק שניסתה לקדם חוקים חילוניים והיפרדות מקנדה איבדה את השלטון. כיצד המהפך הפוליטי ישפיע על היהודים החיים בפרובינציאה?
קוויבק היא אחת הפרובינציות המרכזיות בקנדה ולמה שמתרחש בה יש לא פעם השלכות על כל המדינה. בקוויבק מתגוררים כשמונה מיליון אנשים והיא השנייה בגדולה בקנדה מבחינת כמות תושביה מבחינת שטחה. הבסיס התרבותי של קוויבק הוא צרפתי וזו גם השפה השולטת ברחבי הפרובינציאה, והשפה הרשמית היחידה בקוויבק, בניגוד לשאר הפרובינציאות בקנדה שם יש שתי שפות רשמיות: אנגלית וצרפתית.
בשל הבסיס הצרפתי, בשני העשורים האחרונים ישנו גל של מהגרים מוסלמים שהגיעו לקוויבק. בעקבות המהפיכות שנערכו במספר מדינות מוסלמיות בשנים האחרונות במסגרת ה"אביב הערבי", גל המהגרים המוסלמים לקוויבק בכלל ולמונטריאול בפרט רק הלך והתגבר. מי ששלטה בפרובינציה עד לפני מספר ימים היא המפלגה הבדלנית, "הגוש של קוויבק", בראשות פאולין מרוואה. במהלך תקופת שלטונה, מרוואה הובילה קו בדלני, הדוגל בהיפרדות של פרובינציית קוויבק מקנדה והפיכתה למדינה עצמאית, השואבת את השראתה מהתרבות הצרפתית החילונית. בקרב המצביעים דוברי הצרפתית בקוויבק זכתה מרוואה לרוב והיא קיוותה לנצל את המומנטום כדי לזכות ברוב בפרלמנט שיאפשר לה לקדם משאל עם על התנתקות מקנדה.
שאלת עצמאותה של קוויבק כבר נבחנה מספר פעמים בעבר. בשנת 1976 ניצחה בבחירות בקוויבק לראשונה בהיסטוריה המפלגה הבדלנית אשר ניסתה כבר אז לקדם הרעיון בהפיכתה של קוויבק למדינה עצמאית. שנה לאחר מכן אישר הפרלמנט את "צו השפה הצרפתית", אשר קבע כי הצרפתית תהפוך לשפה היחידה הנהוגה בכל המקומות הציבוריים ברחבי הפרובינציאה. בשנת 1980 הציע ראש ממשלת קוויבק לבוחרים להחליט בשאלת העצמאות של הפרובינציה, אולם 60% מהבוחרים הצביעו נגד. באוקטובר 1995 נערך משאל העם השני בקוויבק, שגם בו הצביעו הבוחרים נגד הפרדות מקנדה, אולם ברוב זעום של 50.6% קולות. בנובמבר 2006 אישר הפרלמנט הקנדי חוק הקובע, כי קוויבק היא "אומה בתוך קנדה המאוחדת".
מלחמת דת
מאז היבחרה לראשות ממשלת קוויבק לפני כשנה וחצי, מרוואה עמדה בראש ממשלת מיעוט. מתוך 125 מושבים בפרלמנט, למפלגה הבדלנית היו 54 מושבים ולמפלגה הליברלית 49 מושבים. המפלגה השלישית בגודלה, הקואליציה עבור העתיד של קוויבק (CAQ) החזיקה ב-18 מושבים, המפלגה הסולידרית החזיקה בשני מושבים והיו גם שני חברי פרלמנט עצמיים. על פי החוקים בקנדה, המפלגה שזוכה ברוב המושבים בפרלמנט, בין אם בבחירות הפדרלית או בבחירות הפרובינציאליות, היא זו שמרכיבה את הממשלה, בלי הצורך ליצור רוב קואליציוני בפרלמנט.
העובדה שבבחירות האחרונות שנערכו בשנת 2012 חסרו למפלגה הבדלנית תשעה מושבים בלבד כדי להשיג רוב בפרלמנט, היה בעוכריה. מרוואה לא הצליחה לאשר את הצעת התקציב של 2014 ועל פי החוקה, במידה וממשלה לא מצליחה לאשר את התקציב, נחשב הדבר בהצבעת אי אמון שמצריך הליכה לבחירות. בהליך בחירות מזורז ביותר ניסתה המפלגה הבדלנית לקדם את מדיניות "אמנת הערכים" וכן את סוגיית עצמאותה של קוויבק. יריבתה העיקרית, המפלגה הליברלית, שמה דגש על הנושא הכלכלי, ובעיקר על יצירת מקומות עבודה, הפחתת מיסים, צמצום הבירוקרטיה לעסקים קטנים ובינוניים, השגת איזון תקציבי והסדרת רופא משפחה לכל תושב. בנושאי דת צידדה המפלגה הליברלית בנייטרליות. מצעה של המפלגה השלישית בגודלה, הקואליציה עבור העתיד של קוויבק (CAQ), התמקד בנושאי כלכלה וחינוך. הנושאים שניסתה המפלגה הבדלנית לקדם אשר עוררו סערה גדולה ברחבי הפרובינציה הובילו לאחוז הצבעה גבוהה במיוחד שעמד על 74.6 אחוזים מתוך שישה מיליון בעלי זכות הצבעה אשר החליטו לממש את זכותם.
המפלגה הליברלית, שהפסידה את השלטון לפני כשנה וחצי, זכתה מחדש באמון הבוחרים וב-70 מושבים מתוך 125 המושבים בפרלמנט. תוצאות הבחירות מאפשרות לליברלים להקים ממשלה יציבה למשך ארבע השנים הקרובות. המפלגה הבדלנית שאיבדה את השלטון זכתה רק ב-30 מושבים. הקואליציה למען העתיד של קוויבק (CAQ) זכתה ב-22 מושבים והמפלגה הסולידרית של קוויבק זכתה בשלושה מושבים. בעקבות הכישלון בבחירות, החליטה מנהיגת המפלגה הבדלנית וראש הממשלה היוצאת, פאולין מרוואה, להתפטר מהנהגת המפלגה. בנאום הניצחון שלו מייד לאחר פרסום תוצאות הבחירות ציין מנהיג המפלגה הליבלרית, פיליפ קויאר, רופא מנתח בהכשרתו, כי תושבי קוויבק צריכים עתה להתמקד בדברים שמחברים ביניהם ולחוש גאים להיות תושבי הפרובינציה. "מדובר באיחוד גם בקרבינו תושבי קוויבק וגם באיחוד חזק מאי פעם לקנדה, שקיבלה מקוויבק מסר ברור כי היא חלק בלתי נפרד מהמדינה", הצהיר קויאר. מלבד ההשלכות על עתידה של קוויבק, תוצאות הבחירות הללו היוו גם הקלה לממשלה הפדרלית של קנדה שיודעת כי איום ההיפרדות של הפרובינציאה נדחה לעת עתה.
הזווית היהודית
עד לאמצע שנות ה-70, עת עלתה המפלגה הבדלנית לשלטון בקוויבק, מונטריאול הייתה העיר בה התגוררו הכי הרבה יהודים בקנדה, כ-125 אלף. לאחר עליית הבדלנים לשלטון, היהודים החלו לעזוב בהדרגה את מונטריאול, כאשר מרביתם עברו לטורונטו. בתחילת העשור הנוכחי התגוררו במונטריאול כמאה אלף יהודים, אך בעקבות גל ההגירה המוסלמי הנרחב שהגיע לעיר בשנים האחרונות עקב האביב הערבי, מגמת המעבר של היהודים ממונטריאול לטורונטו קיבלה תאוצה ותוך פחות מחמש שנים עזבו את העיר כעשרים אלף יהודים. הסבירות היא כי המגמה הזו תמשך גם בשנים הבאות. היהודים בקוויבק מקבלים את תוצאות הבחירות האחרונות בתחושות מעורבות. מצד אחד, חוקי "אמנת הערכים" שהממשלה היוצאת ניסתה לקדם אמורה הייתה להאיט את קצב הגירת המוסלמים לפרובינציאה. מנגד, החוקים הללו פגעו גם ביהודים אשר לא יכלו להסתובב במקומות ציבוריים עם כיפה ומגן דוד, דבר שמאוד הפריע לראשי הקהילה היהודית בקוויבק. ארגון "בני ברית קנדה" ברך על ניצחון המפלגה. בהודעה שפרסם הביע הארגון את ביטחונו, כי הממשלה החדשה תגלה התחשבות בצרכיה של הקהילה היהודית ותיאבק באנטישמיות ובקנאות.
