צה"ל הציב סוללת פטריוט באילת

סוללת פטריוט, הערב באילת (צילום: מאיר אוחיון)

הסוללה תהיה פעילה במקום באופן קבוע בדומה לאתרים האחרים ברחבי הארץ בהם מוצבות סוללות פטריוט כגון הכרמל שבצפון. בשנה וחצי האחרונות עודכנה גרסת היירוט של מערך הפטריוט באופן שמאפשר יירוט מהיר יותר למספר איומים במקביל. המכ"ם שנפרש לצד משגרי הפטריוט יעניק יכולות גילוי וזיהוי של מגוון מטרות חשודות ממרחב סיני, ירדן וים סוף.

מערכת טילי הפטריוט, הזכורה היטב ממלחמת המפרץ הראשונה, היא אחת המערכות המתקדמות בעולם ליירוט טילים בליסטיים. באתר צה"ל נכתב כי ההחלטה לרכוש את סוללות הפטריוט התקבלה עוד לפני פלישת סדאם חוסיין לכוויית, כחצי שנה לפני מלחמת המפרץ. כמה חודשים לפני פרוץ המלחמה הגיעו לישראל סוללות הפטריוט הראשונות, ובעקבות הפעולה האמריקנית החליטה וושינגטון לספק מערכות נוספות במחיר נמוך יותר.

במלחמת המפרץ הראשונה, שהחלה בינואר 1991, יירטו טילי הפטריוט כמה טילי סקאד שנורו מעיראק לעבר ישראל וגם לעבר סעודיה. במקביל, סוללות פטריוט אמריקניות שהיו מוצבות בגרמניה הועברו לארץ ונפרסו ברחבי גוש דן וחיפה. ב-2012 החל תהליך שדרוג משמעותי של יכולות מערכת הפטריוט: הסוללות החלו לקלוט מצלמות מתקדמות, אשר יסייעו להן בזיהוי מטרות אוויריות - מטוסים, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים. במרס 2013 הוצב לראשונה סימולטור פטריוט בישראל. המאמן המתקדם, שנמצא בבית הספר להגנה אווירית בדרום הארץ, הוקם במטרה לאפשר גמישות גדולה יותר באימון לוחמי הפטריוט, אשר עד כה בוצע במסגרת סימולטורים בארה"ב.

סוללת פטריוט מורכבת מטילים וממערכת בקרת אש הכוללת חמישה חלקים נפרדים, שפועלים בצורה הרמונית. מרכז השליטה של הסוללה מותקן בקרון מיוחד, שבו נמצאים מחשב בקרת הנשק והמכ"ם המשמש לגילוי, לרכישת מטרות ולהנחיית הטיל. עוד בסוללה: יחידת כוח, יחידת תקשורת נתונים ומערכות כני השיגור. 

באתר צה"ל נכתב כי לכל סוללה שניים עד שמונה משגרים ובכל משגר ניתן להציב ארבעה טילים. כל חלקי הסוללה מחוברים לקרון הבקרה. לכל גדוד פטריוט יש גם קרון בקרה גדודי, שתפקידו לתאם בין יחידות האש בגדוד לבין יתר מגזרי הצבא וחיל האוויר.

תהליך הירי מבוסס על חמש אונות שונות של המכ"ם הקרקעי: אחת לחיפוש, השנייה לעקיבה אחרי המטרה, השלישית לעקיבה אחרי מעוף הטיל לשם העברת וקבלת פקודות, הרביעית משדרת לטיל נתוני מטרה והחמישית קולטת את נתוני הטיל בחזרה למכ"ם. מרבית תהליכי העבודה של המערכת, מרגע קבלת פקודת השיגור, הם אוטומטיים ואינם דורשים את התערבות המפעיל, אלא אם בכוונתו לשנות או לבטל את החלטות המחשב המתקדם של הסוללה.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "אין בכוונתנו להתייחס לפריסת מערך ההגנה האווירית".