על שולחן הניתוחים: הקפיצה המטאורית של פרנקו

אל תתפלאו אם תראו את דני פרנקו בעוד 3-4 שנים מהיום בקבוצה מכובדת באירופה או לחלופין כעוזר מאמן במכבי ת"א. זו אמירה מעט יומרנית להגיד על מי שמעולם לא נחשב ל"נסיך של הכדורסל הישראלי" (עודד קטש), או לאחד שלא מזוהה עם הקבוצה מהיכל נוקיה (גיא גודס), אבל זה מה שמיוחד בדני פרנקו, הוא בנה את עצמו מתחתית הבור של הכדורסל הישראלי.

מונדיאל 2014 - רוצים לדעת על כל מה שקורה בברזיל? היכנסו לעמוד המיוחד של ynet ספורט

מאמנה של מכבי חיפה רק בן 41 אבל נמצא על מגרשי הכדורסל של ליגת העל בתפקידים שונים כבר 18 שנים. כשסיים את קורס המדריכים המסורתי בוינגייט אי שם בשנת 1989, זוהה פרנקו על ידי המאמן האגדי, יהושע רוזין, ונלקח לאמן במחלקת הנוער של הפועל ת"א. דווקא בתחילת הקריירה שלו כמאמן בוגרים הוא ממש לא ליקק דבש.

אולם אוסישקין. כאן פרנקו גדל(צילום: גלעד קוולרצ'יק )

ההתחלה הקשה

פרנקו עלה ליגה עם עירוני ר"ג בעונת הבכורה שלו כמאמן ראשי בבוגרים (2004/5). למרות ההישג, הוא לא זכה לחסדים ממעסיקיו. בשנה שלאחר

 מכן כשהקבוצה נקלעה לקשיים בטבלה, הוא פוטר לקראת סיום העונה.

התחנה הבאה הייתה הפועל עפולה שבדיוק עלתה מהליגה הלאומית. הנקמה עבורו הייתה מתוקה כשקבוצתו החדשה השיגה את ניצחונה הראשון בעונה במשחק חוץ מול האקסית מר"ג על אותו מאמן שהחליף אותו, חנוך מינץ.

הדבר הבולט שאפיין את פרנקו אז וגם היום הוא היותו "קונטרול פריק". מאמנה של חיפה אוהב להיות בשליטה, מהפרטים הכי קטנים של מי נכנס ויוצא מהאולם בזמן האימון, דרך מערכי האימון ועד בחירת הצוות המקצועי שיעבוד איתו (עם עדיפות בדרך כלל לצוות מסייע צעיר). בנוסף, הוא מכיר כל שחקן ושחקן בישראל עם פוטנציאל כלשהו לעשות את קפיצת המדרגה לבמה המרכזית, ועוקב אחרי הליגה לנוער גם מתוקף תפקידו כמנהלה המקצועי של בליך ר"ג (יותר מעשור).

פרנקו. "פריק קונטרול"(צילום: אבי רוקח)

בדצמבר 2007, אחרי מנוחה של חצי שנה שב פרנקו לאמן, הפעם בגליל עליון בה שימש כעוזרו של ארז אדלשטיין 5 שנים קודם לכן. הרומן בכפר בלום לא נמשך יותר מדי זמן, גם מבחינה מקצועית, אך שוב גם בגלל מתיחות מול ההנהלה. 3 ניצחונות בלבד השיג המאמן ב-9 משחקים ובמרץ 2008 הוא פוטר.

החזרה הביתה ששינתה את הקריירה

לפרנקו שגדל בחולון ואף שיחק במחלקת הנוער של המועדון, היה מדובר בסוג של חלום. הוא תמיד רצה לחזור הביתה ולאמן את הבוגרים, והנה זה קרה. בקבוצה אותה בנה לא היה יותר מדי כישרון, אבל היה לה בעיקר לב.

מאליק דיקסון. הביא אליפות לחולון(צילום: אלי אלגרט)

למרות הזכייה בגביע וההצלחה הגדולה בחולון פרנקו מצא את עצמו מחוסר עבודה בעונת 2009/10. התשוקה והרצון שלו לחזור לאמן לצד הירידה ביכולתה של חולון באותה שנה בה לא אימן (מקום אחרון בליגה, ניצלה ברגע האחרון אחרי שגברה על עירוני נהריה בסדרת ההישרדות), הובילו לחזרתו לאולם הפחים. בתחילה כעוזרו של של דורסמן, אך עוד לפני הג'אמפ בול הראשון, נטל פרנקו באופן בלעדי את שרביט האימון כשדורסמן זז הצידה.

ווטסון. הביא גביע יחד עם פרנקו(צילום: אלי אלגרט)

מהר מאוד הבינו בחולון שאין כסף לכל אותם שחקנים ואחד אחרי השני הם שוחררו. יבזורי בכלל לא החל את העונה, היית', קמפבל וטולברט ראו את הדרך החוצה במהלכה. וגם ג'יימי ארנולד לא תרם יותר מדי שכן לאורך רוב העונה הוא היה פצוע.

פרנקו הניח את כל הקשיים בצד, הוביל קבוצת ישראלים נחושה בראשות מורן רוט ושני זרים בלבד (מלצר ופאוול), שהסכימו להניח את הסוגיה הכספית בצד, וסיים עם הסגולים במקום השביעי והמכובד. בסדרת רבע הגמר הוא שוב הפסיד לגלבוע/גליל.

רוט ופרנקו. כמו בעל ואישה(צילום: רועי עידן)

דווקא עונתו הראשונה ב"קופסל" לא הייתה טובה והוא סיים אותה רק במקום התשיעי, מרחק נגיעה מהפלייאוף. למרות זאת לראשונה מאז התקופה בר"ג, פרנקו זכה להמשיך באותה קבוצה עונה נוספת.

בנתניה שינו קונספט והלכו בעיקר על זרים מוכרים ואיכותיים. מרקו קילינגסוורת' חזר למועדון, ראמל בראדלי שכיכב בהפועל ירושלים הובא, ודרון וושינגטון שזכה עם פרנקו וחולון בגביע המדינה הגיע. התוצאה הייתה מקום הרביעי בליגה כנגד כל הציפיות. כאן שוב לא הצליח המאמן לעבור את שלב רבע גמר הפלייאוף, כשהפעם הייתה זו ירושלים שהצליחה לגבור על קבוצתו ב-5 משחקים.

ההערכה מרוזן

לא הרבה יודעים, אבל פרנקו היה סגור העונה בנתניה לעונה שלישית. "למזלו", בעיר היהלומים לא יכלו לכבד את החוזה בשל בעיות כלכליות, ורוזן קפץ על המציאה. הפעם בשונה מעונת פוסט האליפות בחולון, בחיפה לא חסכו משאבים, והשאירו כמות חשובה של שחקנים מהסגל שהביא לירוקים את האליפות.

רוזן ופרנקו. מסתדרים מצוין(צילום: ראובן כהן)

השינוי אותו עברה חיפה מאז שרוזן הגיע למועדון אי שם בקיץ 2007 הם עצומים. המועדון הירוק הגיע ב-7 השנים בהן האמריקאי מנהל את העסק, 3 פעמים לגמר הפלייאוף ופעמיים לגמר הגביע, וכמובן זכה באליפות בעונה החולפת. גם פרנקו עצמו עבר שינוי מהקצה אל הקצה בכל מה שקשור ליחסים שלו עם הבעלים וההנהלה מחוץ למגרש.

אם בתחילת הדרך כמו שצוין כאן מקודם הוא לא היה מסתדר עם מנהליו, בחיפה הוא נתקל בבוס לא שגרתי. אחד שמנהל את העסק בכלל מיבשת אחרת, מביא שחקנים שלא בטוח שהמאמן כלל רצה (דויד קוביאן, אדריאן הנינג), אך בכל זאת רואים שפרנקו הבין שהוא נמצא במועדון גדול עם מעמד שונה ממה שהוא הורגל לאמן, ועשה את ההתאמות הנדרשות גם באישיות.

למאמן הירוקים אין כרגע חוזה לעונה הבאה, אבל כבר עכשיו ברור כי בעיר הכרמל רוצים מאוד שפרנקו ימשיך, אלא שהתקופה בחיפה רק חיזקה את מעמדו, והוא נמצא בפנקסים של הפועל ירושלים והפועל תל אביב לעונה הבאה.

לא משנה איך תסתיים 2013/14 מבחינתו של פרנקו, הוא את שלו עשה, וזכייה שנייה ברציפות של חיפה בתואר האליפות רק תעלה עוד יותר את מעמדו וכלל לא בטוח שב-2014/15 נראה אותו מאמן בקבוצה בארץ.