דויד ברוזה: "מי שרוצה להעביר עלינו ביקורת - שיבוא לכאן"

הוא אמנם נע תמידית על קו תל אביב-ניו יורק, אבל את את האלבום החדש שלו, "East Jerusalem/West Jerusalem", הקליט דויד ברוזה, כמתבקש, דווקא במזרח ירושלים. "זה אחד הדברים הקשים והמאתגרים שעשיתי", הוא מספר בראיון באולפן ynet. "קודם להביא את עצמי להקליט באולפן ששייך להרכב פלסטיני מאוד ידוע, למרות האמברגו וכל הקשיים של החיבורים - אחר כך, להביא לשם את המוזיקאים הישראלים, הנגנים שלי מתל אביב, ואז להביא את הנגנים הפלסטינים - ומעבר לזה להביא את סטיב ארל, המפיק האמריקני. הוא אגב, היה הראשון שהייתי מצפה שיגיד 'אני לא מגיע בגלל החרם', אבל הוא אמר: 'תגיד לי מתי ואני בא'".

 לא פשוט טכנית להפיק ולהקליט אלבום כזה (וסרט עליו אמור לראות אור בקרוב - ס.ס.) - ובכל זאת, זהו חלק ממי שהוא. ברוזה הרב-גוני, שבודק תמידית סגנונות מוזיקליים שונים, ומתעדכן בספרדית, אנגלית ועברית, יכול לשמש השגריר המושלם של המוזיקה הישראלית בעולם. "אני לא קורא לזה 'שגריר של ישראל'", הוא אומר. "ישראל זה הבית שלי, ומכאן אני פועל. אני לא אתן לאנשים להעביר ביקורת על הבית שלי ולהכתיב לי איך אני צריך להיראות או איך אני צריך לעשות את זה. אני רוצה שהם יבואו ויראו את זה בעצמם. שיעשו את הביקורת, אבל מכאן".

לשאלה האם הוא נתקל במתנגדי ישראל המבקשים להחרים אותה, הוא אומר: "ישנם כמובן אנשים כמו רוג'ר ווטרס שיש לו הרבה מה להגיד. אני הייתי שמח אם הוא היה בא להגיד את זה בתל אביב, ואומר לנו את זה פה. אבל אני לא מוצא את עצמי מוחרם בעולם. העבודה שאני בא לעשות היא לא להוכיח שמישהו טועה, אלא למצוא את הדרך שבה מתחברים. גם הטועים יכולים להתחבר.

"יש באלבום גם את וויקליף ז'אן שהוא אמן שנוי במחלוקת בשנים האחרונות, בגלל כל מיני פוליטיקות - וזה כושל כיוון שהמוזיקה לא צריכה להיות בתוך פוליטיקה. גייסתי אותו לפרויקט הזה מתוך היכרות ארוכה של קרוב לעשר שנים שאנחנו כותבים ומנגנים יחד - וקיוויתי שדרך השיר 'איסט ג'רוזלם ווסט ג'רוזלם', אצליח לגרות אותו לבוא לישראל. זה עוד לא קרה, אבל זה יקרה. בשבילו ישראל היא ארץ הקודש, ומבחינתו אסור לקלקל, אסור לגעת או לשחק עם זה".

באלבום החדש 13 שירים, חלקם מקוריים של ברוזה וחלקם ביצועים מחודשים לשירים מוכרים של סטיב ארל, אלביס קוסטלו, קט סטיבנס ופינק פלויד - שנבחרו כי המילים שלהם מבטאות רצון לשיתוף פעולה ורצון טוב. חלקם, כמו "Why Can't We Live Together" של טימי

 תומאס, "Mother" של פינק פלויד ו"Where Do The Children Play" של קט סטיבנס - מדברים על שבירת חומות והסרת מחסומים.  

מלבד קידום האלבום החדש, ברוזה מגיע לישראל לקיים את המסורת - מופע הזריחה שלו ב-9 באוגוסט במצדה: "כרגיל יהיה רומנטי, זה ערב ט"ו באב, חג האהבה ויהיה 'סיגליות' ו'האשה שאיתי'. אני בא לבדר את הקהל ולהתרגש יחד איתו. חוץ מזה שתמיד יש הפתעות שאני מוסיף", הוא אומר ומתכוון הפעם לשאנן סטריט, המשתתף באלבום החדש ויצטרף אליו על הבמה. צפו בראיון ובשני הביצועים המיוחדים של ברוזה באולפן: "סיגליות", לכבוד ההופעה במצדה, ו"One to Three" מתוך האלבום החדש.