תודה רבה!

קודם כל תודה רבה למי שכולנו חייבים להם את העונג הצרוף שנכנס להיסטוריה ב-13 ביוני 2014. אני מתכוון כמובן לגאונים ממספר בתי ספר ואוניברסיטאות באנגליה שהתכנסו ב-1848 באוניברסיטת קיימברידג' והמציאו את הדבר הנפלא הזה שנקרא "כדורגל". תודה לג'ון צ'ארלס ת'רינג שניסח את החוקים, ותודה למועדון הכדורגל שפילד ששיפץ ועידכן אותם.

תודה לך אריין רובן. איזו הצגה מושלמת, קריאת משחק, מהירות, טיפול מושלם בכדור, טכניקה, אלגנטיות, בעיטה בשתי רגליים, איזה גולים!!! מיד בסיום הכרוז הודיע של"איש המשחק" נבחר רובין ואן-פרסי. הוא באמת היה גדול, ענק, נגח שער שוויון בתזמון מדהים בעוצמה ובחוכמה, בהחלט הופעת שיא של כוכב על. אבל רובן היה אמש הרבה מעבר לשיא. תודה מקרב לב לשניכם.

ואן פרסי ורובן. תודה מקרב לב(צילום: רויטרס)

עוד על המשחק שייכנס להיסטוריה:

• הולנד השפילה 1:5 את ספרד
• דל בוסקה: "נכנסנו לדיכאון, אולי תהיה מהפכה"
  

תודה לך לואיס ואן חאל. כבר מזמן יצא לך שם של גאון כדורגל, אבל איזה בית ספר עשית אתמול לאלוף העולם ואירופה, המאסטרו והג'נטלמן ויסנטה דל-בוסקה. וכל זה עם נבחרת

שמבוססת על לא מעט ילדים. אפשר לדבר על השיטה של 2-3-5 עם שני הסילונים באגפים, אבל למה להיכנס למספרים ולשיטות כשהתוצר הסופי כל-כך מושלם?

תודה לך דני בלינד, עוזר המאמן, שחקן הנבחרת בעבר ואביו הגאה של דיילי בלינד. איזו הצגה נתן הילד שלך, כולה בן 24, על הבמה הכי גדולה וחשובה בעולם. הגנה, התקפה, בישולים, קשה לזכור מהלך שבו הוא לא היה מעורב. הופעה בלתי נשכחת.

תודה לכם סניידר, סילסן, ינמאט, פלאר, ולטמן, מרטינס אינדי, וינאלדום, לנס, דה פריי, דה יונג ודה גוזמן. להקת דה-גול. כולכם הייתם שותפים לאחת מהצגות הכדורגל הגדולות בהיסטוריה. למרות הפיגור משער שלא היה ולא נברא, חרף גילם הצעיר של רובכם, לא הורדתם ראש וטחנתם את אלופת העולם כמו טחנת רוח.

מתצוגות הכדורגל הגדולות אי פעם(צילום: AFP)

תודה לאוהדים הכתומים, על נשיהם, טפם, תחפושותיהם ושיריהם, שנתנו תפאורה מדהימה. לפי נתוני ההתאחדות ההולנדית רק כ-2,500 כרטיסים נמכרו במדינה, אבל אמש היה נדמה שכל אצטדיון "פונטה נובה" היפהפה בן 60 אלף המושבים נצבע בכתום.

תודה לך כמובן ברזיל, מולדת שחיה ונושמת כדורגל, המארחת הטובה ביותר שאפשר לבקש לקרנבל האדיר, שהעלה את הכדורגל היפה והשמח לדרגת אמנות.

קסיאס, בן תמותה ואציל נפש(צילום: AFP)

ותודה, באמת המון המון תודה לנבחרת ספרד. אמנם רק אצלכם הביטוי "יום שישי ה-13" יישאר מעכשיו במשמעותו המקורית, אבל מול כל יריבה

 אחרת החוויה הזו הרבה פחות מרגשת ובטח פחות היסטורית. תודה רבה לכם ובעיקר לגאון אינייסטה, למוח צ'אבי, למהנדס צ'אבי אלונסו וגם לאיקר הקדוש. נכון, אמש היית בן-תמותה, אבל איזו אצילות נפש. כמה מרגש היה לראות אתכם ממהרים אחרי ההשפלה הספורטיבית הזאת לעבר השחקנים ההולנדים ולוחצים להם ידיים, אחד אחד, בלי להתלונן, בלי להתבכיין, רק מתוך כבוד ליריבה ולמשחק. תודה לכם, אתם עדיין אלופי העולם!