היעד הבא לרכש: מרכז אמריקה
לואיס מרין ופיטר קרגיל הצליחו כאן, ונבחרת קוסטה ריקה מוכיחה שהמדינה מייצרת כדורגלנים איכותיים - ולא יקרים. אבינעם פורת תוהה למה בעצם קבוצות ליגת העל לא מתנפלות על האזור ומשיגות מציאות?
תהיה אשר תהיה תוצאת המשחק בין קוסטה ריקה המפתיעה לאיטליה, במפגש שיפתח את לו"ז המונדיאל הערב (ו') - כבר מזמן אני בדעה ששחקנים ממרכז אמריקה צריכים לקבל נתח נכבד בין זרי ליגת העל. הדעה הזו רק התחזקה עם הניצחון הסנסציוני על אורגוואי, 1:3, שהושג במפגן כדורגל איכותי.
המשוואה "שכר שווה תפוקה" היא בדיוק ההסבר ליחס בין האפשרויות הכלכליות של הכדורגל הישראלי (תקציבים בינוניים ומטה), ליכולת שהמרכז-אמריקאים יכולים לספק. לא מדובר רק בקוסטה ריקה, אלא גם בהונדורס, אל סלבדור, ג'מייקה וחלק ממדינות הקאריביים.
כדורגלני מרכז אמריקה, על הטמפרמנט הנלהב שלהם והטכניקה הטובה, מסוגלים לתת הרבה יותר משאריות הזרים שמספקות ברזיל וארגנטינה ומגיעים לכאן. המרכז-אמריקאים, יש לזכור, גם רעבים להצלחה משום שאינם כוכבי על המועמדים להגיע לקבוצות אטרקטיביות.
קוסטה ריקה היא הבולטת במדינות אלה, משום שבלם אחד שהגיע מהבירה סן חוזה למכבי נתניה נקלט בצורה נהדרת בארץ, ונחשב עד היום לאחד הבלמים הגדולים ביותר שהופיעו במועדון. "הכסף היה טוב", אמר לואיס מרין על הסיבה הראשונית להגעתו לנתניה. פירושו של דבר - אנחנו יכולים לעמוד בדרישות הקוסטה-ריקנים ושחקני שאר מדינות האזור. קחו למשל את פיטר קרגיל המנוח, הקשר-בלם הג'מייקני הקשוח שהיה מראשוני הזרים בארץ.
אם מרין, מקצוען במלוא מובן המילה, הוא הדוגמה, אפשר בהחלט לחשוב על שינוי קו. ואגב, קשר קולומביאני שהגיע מהליגה הקוסטה-ריקנית, ג'ון קולמה, עשה קריירה יפה בישראל אצל אלישע לוי, בתחילה בסכנין ואחר-כך בקידום למכבי חיפה.
אופנות מתחלפות גם בייבוא שחקני כדורגל. בגל הראשון, לקראת סוף שנות ה-80' ותחילת ה-90', שלטו שחקני ברית-המועצות לשעבר, שנמצאו במצב רע מבחינה כלכלית. מאז, השוק הרוסי-אוקראיני התעשר בזכות אוליגרכים חדשים שהפכו את שחקניו לבלתי נגישים עבור הכדורגל בישראל.
בהמשך הגיעו שחקנים מחמש יבשות, אך משום מה, מרכז אמריקה - הדבר הכי קרוב אלינו איכותית וכספית - נדחקה הצידה. האם הסיבה היא היעדר סוכנים שמתמחים באיזור?
מרין עצמו, המשמש כיום כעוזר המאמן בנבחרת קוסטה ריקה במונדיאל, הסביר כי שחקנים אחרים מארצו לא הגיעו לישראל משום שלא היה להם את הסוכן הנכון, או שסוכנם לא היה מקושר עם ישראל. מרין גם הוסיף כי הרבה מאוד שחקנים מקוסטה ריקה מתאימים לשחק בישראל, וזה יכול להיות דיל שיתאים לשני הצדדים.
השאלה היא האם איחרנו את הרכבת לגבי שחקני צמרת מהמדינה, שערכם בוודאי יעלה אחרי המונדיאל הזה? אני לא מדבר על החלוץ הנפלא, ג'ואל קמפבל, אלא שחקנים מתאימים לישראל. גם הסוכנים הרציניים צריכים להתארגן לסדרי עדיפויות חדשים. כלומר, שינוי יעד הוא הדבר הנכון בייבוא הבא של הבאת זרים יעילים.
לפנייה לכתב/ת 
