אושר בכנסת: יותר נשים ברשימה, יותר תקציב
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הרשויות המקומיות, לפיו סיעה או רשימה שלפחות שליש מחבריה יהיו נשים תזכה לתוספת מימון של 15 אחוזים. החרדים התנגדו: "רוצים לפגוע בנו ולא באמת לשלב נשים"
בתום מאבק ארוך ועל רקע התנגדות חריפה של הסיעות החרדיות, אישרה הערב (ב') מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הרשויות המקומיות של חברי הכנסת יפעת קריב (יש עתיד), עליזה לביא (יש עתיד), דב חנין (חד"ש) וחנין זועבי (בל"ד).
סיפורים חמים נוספים - בפייסבוק שלנו
הצעת החוק מבקשת לתקן לראשונה את חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), ולקבוע כי סיעה או רשימה שלפחות שליש מחברי המועצה שנבחרו ומכהנים מטעמה הן נשים תזכה לתוספת בשיעור של 15% מסכום מימון הבחירות הקבוע בחוק.
תוספת המימון תינתן במועד פרסום דו"ח מבקר המדינה - כשמונה חודשים לאחר הבחירות. סיעה ששליש מהנבחרים המכהנים מטעמה באותו מועד הן נשים תהיה זכאית לתוספת המימון. תוספת המימון תיחשב ככספי מימון בחירות ויחולו לגביה הוראות החוק. הצעת החוק תחול החל מהבחירות הכלליות לרשויות המקומיות שייערכו לאחר פרסומו של החוק.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "נשים מהוות כ-51% מכלל האוכלוסייה, אך עדיין אינן זוכות לייצוג בסדר גודל דומה בגופים הנבחרים בשלטון המקומי. זאת, אף על פי שהיותן של הנשים חלק משמעותי באוכלוסייה מחייב כי יינתן ביטוי הולם לייצוגן המשמעותי בצומתי קבלת ההחלטות, דבר שיבטיח ויעודד השתתפות שוויונית שלהן בחברה".
אחת מיוזמי הצעת החוק, ח"כ יפעת קריב (יש עתיד), סיפרה: "הייתי חברת מועצה בעיר שבה היו רק גברים חברי מועצה. זה אחד הרגעים שבשבילם באתי להיות חברת כנסת. הנתונים מראים שמאז קום המדינה, לא גדל במידה ניכרת שיעורן של נשים הנושאות בתפקידים ניהוליים בעולם הציבורי. ייצוגן בעמדות מפתח והשפעה, ברמה הארצית וברמה המקומית, עדיין נמוך. את המצב הזה חייבים לשנות".
חברתה למפלגה, ח"כ עליזה לביא, אמרה: "בשנים האחרונות, על אף המודעות ההולכת וגוברת למעמדן של נשים באוכלוסייה ולהגדלת מעורבותן ושילובן בכל תחומי החיים, ייצוגן של נשים כחברות מועצה ברשויות מקומיות אינו הולם את חלקן היחסי באוכלוסייה. אחת הסוגיות שדנו בהן לנוכח הצלחת נשים ספורות בלבד בבחירות המוניציפליות האחרונות בישראל, היא הקונגלומרט הגברי הסגור שמאוד קשה לפצח. הגענו להבנה שבמציאות הישראלית, לצערנו, חייבים לתמרץ רשימות כדי לקדם מעורבות נשים בפוליטיקה ובהנהגה".
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות רבות על ידי חברי הכנסת החרדים. ח"כ משה גפני מיהדות התורה אמר: "עד היום ידענו שאישה שנבחרה לכנסת או לרשות המקומית נבחרה בגלל הכישורים והיכולות שלה. אחרי קבלת החוק הזה, כל אישה ברשות המקומית תהיה חשודה שהיא נבחרה לא בגלל שהיא מתאימה לתפקיד, אלא בגלל שגזבר המפלגה נמצא בקשיים כלכליים והוא שם את האישה ברשימה כדי למלא את קופת המפלגה".
ח"כ גפני הוסיף ושאל: "כמה מבין חברי הכנסת שמתהדרים על כבוד הנשים הצביעו לאישה לנשיאות? אני יודע שכמה מבין החרדים הצביעו לאישה. זהו סמל הצביעות. כאשר זה מגיע להתמודדות מול החרדים, אז הן גיבורות גדולות, אבל כשזה מגיע להצבעה בקלפי כשאף אחד לא רואה, למי הם הצביעו? למה ליש עתיד יש רק שרה אחת בממשלה?".
חברו של גפני לסיעה, ח"כ אורי מקלב, הוסיף: "על סמך איזה בסיס קבעתם שכסף נוסף הוא שיביא יותר נשים? למה שלא נשלב צעירים? עולים חדשים? הכוונה שלכם היא לא באמת שילוב נשים, אלא לפגוע במפלגות החרדיות".
ח"כ ישראל אייכלר, גם הוא מיהדות התורה, אמר כי "כל אלה שצועקים שצריך להוציא את ח"כ חנין זועבי מהכנסת, היום תומכים בהצעה שהיא אחת היוזמות שלו. אתם משחקים באש כשאתם משנים את חוקי המשחק של הדמוקרטיה".
לפנייה לכתב/ת 
