בקרוב בתיאטרון גשר: מיקי ליאון כאותלו

השחקן מיקי ליאון יגלם בעונה הקרובה של תיאטרון גשר את אותלו, גיבור המלחמה המוּרי של וויליאם שקספיר. בהפקה שנמצאת בימים אלה בשלבי קריאה ותעלה בינואר 2015, יופיעו לצדו השחקנים ישראל (סשה) דמידוב, בתפקיד יאגו ובר שדה, שהצטרפה לשורות התיאטרון לפני כשנה, בתפקיד דזדמונה.

"שיחקתי בתפקידים ראשיים ומרכזיים, אבל אותלו זה אתגר יוצא דופן בכל מובן", אומר ליאון, "זו דמות קשה ומורכבת לפיצוח כיוון שהיא מלאת סתירות. מצד אחד יש פה אסטרטג מבריק ואיש צבא מפוכח ומצד שני, גבר שנופל במלכודות פשוטות ובתחבולות באופן כמעט חסר אחריות. הוא פועל כעיוור ולא מצליח לראות את המציאות כמות שהיא בגלל רצון בלתי נשלט להשתייך ולהיות חלק מחברה שרואה בו זר".

המחזה שנכתב בראשית המאה ה-17 עוסק בתמות חריגות לתקופה ובכלל זה שנאת זרים וגזענות. במרכז המחזה אותלו, מפקד בכיר בצבא הוונציאני שנשלח לפקד על כוחות בקרב חשוב בקפריסין. אל המסע מצטרפים רעייתו היפה, דזדמונה ויד ימינו ואיש אמונו, קאסיו.

קרבתו של קאסיו לאותלו מקוממת את השליש הצבאי המתקנא בהישגיו ומבקש לרשת את מקומו בהיררכיה בעזרת תחבולות. יאגו משכנע את אותלו כי אשתו בוגדת בו עם קאסיו והוא בכעסו רוצח את דזדמונה ומתאבד. "התהליכים הפסיכולוגיים שאותלו עובר מרתקים. זה איש שרצח את האישה שהוא אוהב והבין, בדיעבד, שהיא חפה מפשע. איך ממשיכים מפה? גם אני הייתי בצבא. גם אני הייתי לוחם קרבי. אני שמח שלא נדרשתי להתמודדות שכזו", אומר ליאון.

על אף המקום המכובד של "אותלו" ברפרטואר הקלאסי מדובר במחזה שאין מרבים לעלות בישראל. ההפקה הראשונה שהוצגה בחיפה היתה בשנת 1936 עם אברהם שקלארש בתפקיד הראשי. עשור לאחר מכן הציג שקלארש גרסת מונודרמה למחזה בתיאטרון האהל. בשנת 1950 שיחק אהרן מסקין בהפקה של הבימה ובשנת 1966 עלתה הפקה חדשה של התיאטרון הלאומי בכיכובו של נחום בוכמן.

בשנת 1980 העלה הקאמרי הפקה משלו עם יוסי פולק בתפקיד הראשי. כעשרים שנה לאחר מכן הציגה הפקה נוספת בחיפה עם ג'וליאנו מר חמיס. בראשית שנות האלפיים ביים עמרי ניצן את הפקת האופרה "אותלו" למוזיקה של ג'וזפה ורדי בקיסריה. בשנת 2007 עלתה ההפקה התיאטרונית האחרונה של המחזה בישראל הפעם בחאן עם אריה צ'רנר בתפקיד אותלו.

"זה מחזה שדורש פתרון מקורי ופענוח ואולי זו הסיבה שממעטים להעלות אותו. פעמים רבות נקודת המוצא של הפקות הן השוני שלו ואז יש נטייה להפוך אותו לזר האולטימטיבי. זו בחירה שחוקה שמוצתה. מבחינתי זו קלאסיקה ולכן הדגש לא צריך להיות בהתעקשות על אקטואליה.

אותלו לא חייב להיות ערבי. צריך לבנות את ההיבטים האנושיים של הסיפור ויש בו הכל. לא סתם קורים לאיש הזה 'מכשף', יש בו כריזמה שהופכת אותו למרכז".