שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יצאתם לפנסיה? כך תשמרו על יציבות הזוגיות
    היציאה לפנסיה מעניקה זמן פנוי למכביר, אבל לפעמים הדבר גורם לבעיות מסוג חדש בין בני זוג: אחד רוצה לנוח, האחר מתרוצץ ורוצה לבלות; אחד רוצה לעשות הכל יחד, האחר רוצה זמן לעצמו. מה עושים? מתאמים ציפיות ונותנים מרחב אישי, מסבירים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות"

    בגיל צעיר מחשבות על הפנסיה מזגגות לרוב את העיניים, גורמות לנו לדמיין חופי ים קסומים או יערות עד, לפנטז על החופש/ הלימודים/ התחביבים/ הבילויים/ הנינוחות שלא היו לנו ביומיום העסוק והתובעני כאנשים צעירים.

     

    התהיות הנוגות על אודות קץ החיים המתקרב, אובדן הרלוונטיות וההתערערות האפשרית במצב הבריאותי ו/או במצב הכלכלי מגיעות בדרך כלל מאוחר יותר, עם צמצום הפער בינינו לבין גיל הפרישה. ואליהן, לא פעם, נלווים ההרהורים על אודות מי שחלמנו להזדקן לצידו לעומת מי שבאמת נמצא שם - נרגן, או אנרגטי, באופן שלגמרי לא תואם את החלומות הרחוקים ההם.

     

     

    עובדים על הזוגיות:

     

    צומת משמעותי

    "הפרישה לגמלאות היא צומת משמעותי בחיי הפרט ושלב משמעותי ביותר בחיי הזוג, כזה שבהחלט עלול להיות מקור לקשיים לא מעטים‭,"‬ אומרת המטפלת הזוגית המוסמכת אריאל שער-מנדל. "מעבר לשינויים האישיים שחווה כל אחד מבני הזוג, היציאה לפנסיה משפיעה על סביבת האדם שעובר אותה ובעיקר על בן הזוג שלו, ומתוך זה נגזרים שינויים מתחייבים בחוזה הזוגי, ונדרשת התאמה מחדש למציאות החיים החדשה כזוג בפנסיה".

    ההשלכות תלויות בכל אחד מבני הזוג ובכישורי ההסתגלות שלהם כפרטים וכזוג, היא מסבירה. שער-מנדל: "עם ההתקרבות לגיל הפרישה התמונה נעשית מורכבת יותר. פתאום עולה המודעות למחירים שעלולים להיות לשינוי הזה. לפעמים הפרישה לגמלאות מולידה בחינה מחדש של האדם את עצמו ואת המערכת הזוגית שבה הוא חי, ועולות שאלות כמו האם זה באמת האדם שאיתו אני רוצה להזדקן. פתאום יש המון זמן ל'אני ואתה',‬ הרבה יותר מאשר כשהילדים יצאו מהבית, כי אז לרוב יש עדיין עבודה ומחויבויות.

     

    "לפוטנציאל המשברי של השלב הזה תורמת גם העלייה בתוחלת החיים ובציפיות של כולנו מהחיים. העובדה שאנחנו חיים יותר גורמת לרובנו לשאוף לחיים טובים באותן שנים שנוספו. גם הזמן שמתפנה מאפשר להרגיש יותר, לבדוק דברים שבעבר הלא רחוק, בין העבודה לטיפול בילדים, לא ממש התפנינו אליהם. ועם כל הרצון לראות את הדברים הטובים שביציאה לפנסיה, התקופה הזאת בכל זאת מהדהדת לנו כתקופה השלישית והאחרונה של החיים, סוף עידן הפוריות בתחומים השונים, מה שכמובן מעורר עצב‭."‬

     

    הפרישה לגמלאות, חשוב לזכור, אינה תמיד מסונכרנת זוגית. כשזה קורה, ושני בני הזוג פורשים יחד מעולם העבודה, מסבירה המומחית, הם עשויים ליהנות מהעובדה ששניהם עוברים יחד שינוי אישי ויוצאים כזוג לחפש משמעות חדשה, תוך רקימת תוכניות והשקעה זוגית בעתיד המשותף. במצב כזה קל ונעים (תיאורטית לפחות) להתמקד שוב זה בזה ולהקדיש את הזמן הפנוי המשותף למימוש חלומות ישנים ולחיזוק הקשר. כשהתשתית הזוגית טובה, ריבוי שעות היחד מחזק את התלות ההדדית במובנהּ החיובי ביותר.

     

    במקרים אחרים עלולים בני הזוג שפרשו במקביל להרגיש שהם "תקועים" יחד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע ללא פתחי מילוט (כמו יציאה למשרד בבוקר),‬ מה שגורם להבדלים ביניהם להיות בולטים יותר ולרוב גם מעצבנים יותר. לצד ההתנגשות האפשרית בין הציפיות השונות והצרכים הנבדלים, מציינת שער-מנדל, עלול המתח הזוגי להתגבר בשל צמצום המשאבים הכספיים וטשטוש גבולותיה של חלוקת התפקידים שהייתה נהוגה בבית קודם לכן. או אז נשמעים טקסטים כמו "אני לא יכולה לסבול שהוא מסתובב לי בין הרגליים בבית‭,"‬ או "היא לא נותנת לי להחליט על כלום‭."‬

     

    גם למצבים שבהם רק אחד מבני הזוג פורש ייתכנו יתרונות וחסרונות. בין היתרונות מונה המומחית את האפשרות של הפורש להיות פנוי יותר ולהקדיש יותר זמן ואנרגיה לבית ולקשר הזוגי, ליזום בילויים, לאמץ תחביבים ‭,'וכו‬ בלי לפגוע בגבולות המרחב האישי של כל אחד מבני הזוג.

     

    מנגד עלול הפורש היחיד לחוש אבוד וחסר ערך בעוד כולם סביבו עסוקים ונחוצים, מתוסכל כשהשינויים שהוא מציע על רקע השינוי שחווה אינם מתקבלים בעין יפה, משועמם נוכח החוויות וההתרגשויות שהן עדיין מנת חלקו של האחר. לא פעם, אומרת שער-מנדל, עלולה לצוץ קנאה הדדית בין בני הזוג: העובד מקנא בזה שכבר לא ומנסה ללא הרף להפיל עליו תיקים, ואילו הפורש מקנא באדרנלין של העובד, בנחיצותו ובחיוניות שלו.

    בני הזוג שפרשו עלולים להרגיש שהם "תקועים" יחד 24 שעות ביממה ()
    בני הזוג שפרשו עלולים להרגיש שהם "תקועים" יחד 24 שעות ביממה
     

    "אין לך זמן אליי"

    שער-מנדל: "מצבים כאלה בהכרח יוצרים מתחים ומחדדים פערים שממילא התקיימו שם. הסבלנות למקצבים השונים פוחתת, ולפעמים צצים גם הבדלים בתפיסה: האחד רואה בפנסיה זמן לשקט, לרוגע ולבטלה, ואילו האחר רואה בה הזדמנות ללמוד ולעשות דברים נוספים שבעבר לא היה זמן בשבילם. הוא מצפה שהיא סוף-סוף תדאג לבית, עכשיו כשהיא כבר לא עובדת, ואילו היא שוב רצה ועושה תוכניות. וישנם מתחים בסגנון 'אין לך זמן אליי', ובניגוד לעבר, כעת זה מבחירה. זה כמובן תלוי גם במשמעות שכל אחד מבני הזוג מייחס לעבודה ולפרישה ממנה‭."‬

     

    כל זה כמובן מסביר את העלייה בשיעורי הגירושים בגילים המאוחרים הללו. שער-מנדל: "המחקרים מלמדים שכיום, עקב השינויים המבורכים שחלו בנושא השוויון לנשים, נשים חוות משברים לא פשוטים סביב היציאה לפנסיה, בדומה לגברים. לכן חייבת להיות הכנה מוקדמת, שנים מראש, לצומת הזה בחיים. בני הזוג חייבים להקדיש לשלב הזה חשיבה והתכווננות, לגלגל אותו בראש ולשתף את האחר במחשבות, לשים כסף בצד, לעשות תוכניות ולא להתעלם ולומר ש'יהיה בסדר' ואז לפרוש ולחטוף את הבום. יציאה לפנסיה איננה יציאה לחופשה.

     

    "במקביל, חשוב לעבוד כל הזמן על הקשר הזוגי ולרפד אותו - לארגן פעילויות, להקפיד על זמן איכות זוגי ‭.'וכו‬ חשוב להימנע מהאדרת הפנסיה מצד אחד ומהתייחסות אליה כאל אסון מצד אחר. הציפיות צריכות להיות ריאליות, לכלול את הטוב והרע שבה. כשבני זוג מתחתנים, הם נמצאים זה מול זה. מאוחר יותר, משהם הופכים להורים, הם מתייצבים זה לצד זה וחיים כך לאורך שנים. הפרישה לגמלאות מציבה אותנו מחדש זה מול זה, ואם לא השקענו בקשר כל החיים - המצב הזה עלול להיות קשה ומאיים.

     

    "לפעמים כדאי להכניס לחיים גורם שלישי מזדמן - לצאת לטיולים מאורגנים, ליזום מפגשים עם חברים ועם בני משפחה - כדי לשבור קצת את האינטנסיביות של היחד. בנוסף, כדאי לשוחח ולהגדיר מחדש את המרחב האישי ואת המרחב הזוגי. העובדה שלא יוצאים לעבודה לא אומרת שחייבים להיות יחד כל הזמן. וכמובן, חשוב להבין את השינוי בסטטוס וללמוד להתייחס אליו כאל חידוש ורענון".



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מגדלי הים התיכון
    צילום: Shutterstock
    נדרשת התאמה מחדש למציאות החיים החדשה כזוג בפנסיה
    צילום: Shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים