עשרת חללי היממה הקשה הובאו למנוחות: "אלוהים נתן לנו אותך לפיקדון ל-22 שנה"
סמ"ר אליאב כחלון בנה לבדו בריכה בחצר ביתו. "רצית לקפוץ ראשון למים, אבל לקב"ה היו תוכניות אחרות", ספד לו אחיו בהלווייתו. "איך אפשר לסכם חיים שלמים?", תהתה אחותו של סמ"ר משה דוינו. אלפים ליוו בבתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ את החללים שנהרגו ביממה האחרונה בלחימה בעזה
"אלוהים נתן לנו אותך לפיקדון ונהנינו ממך במשך 22 שנה. זה רק נראה שזה נגמר, אבל אתה תהיה איתנו לנצח ואנחנו תמיד נהיה איתך", כך ספדה אתמול בצהריים (יום ג') יוכבד כחלון לבנה, אליאב אליהו חיים (22), שנהרג שלשום מפגיעת פצמ"ר סמוך ליישוב במועצה האזורית אשכול. אתמול הובאו למנוחות ברחבי הארץ עשרת חללי צה"ל שנהרגו ביממה האחרונה במסגרת מבצע צוק איתן.
"רק במוצאי שבת האחרונה שיתפת אותנו בקושי ובגעגועים שלך, לחזור הביתה ולהווי המשפחתי", הוסיפה האם בדמעות, וסיפרה כיצד כיבד בנה את הוריו, גם לנוכח חילוקי דעות. "אתה אדם בעל לב טהור, הנחמה שלנו היא שנפלת זך וטהור על קידוש השם. אנחנו מקבלים את מה שנגזר עלינו", אמרה והאלפים שהשתתפו בהלוויה, בבית העלמין הצבאי בצפת, בכו איתה.
ארבעה חיילים נהרגו אתמול בשעות הצהריים בגבול עזה מפגיעת פצצת מרגמה ליד קיבוץ בארי. החיילים שנהרגו בנוסף לסמ"ר כחלון מצפת הם רב"ט מידן ממון ביטון בן 20 מנתיבות, רב"ט נירן כהן בן 20 מטבריה ורב סמל עדי בריגה בן 23 מבית שקמה. אתמול נהרג גם סמל-ראשון משה דוינו, בן 20 מירושלים, במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה.
הבוקר הותר לפרסום כי חמישה חיילים נוספים נהרגו בתקרית שבה חדרו מחבלים במנהרה לאזור הקיבוץ נחל עוז, כולם לוחמים בקורס מ"כים: סמל דניאל קדמי (18) מצופים, סמל ברקאי ישי שור (21) מירושלים, סמל ארז שגיא (19) מקריית אתא, סמל דור דרעי (18) מירושלים, וסמל נדב ריימונד (19) משדמות דבורה.
אחיו הגדול של כחלון, שלומי, ספד גם הוא ואמר כי למרות הקשיים בצבא מצא אליאב זמן ללמוד תורה. הוא סיפר כי בשנים האחרונות חפר בכוחות עצמו בריכה בחצר הבית אך לא זכה לשחות בה. "הוא אמר לי בטלפון: 'אני רציתי לקפוץ ראשון למים', אבל לקב"ה יש תוכניות אחרות", ספד האח.
"אנחנו מצטרפים היום למשפחת השכול, אבל אתה אבידה של כל עם ישראל". האח ציטט את דבריה של בת גלים שער, אמו של גיל-עד שנחטף ונרצח על ידי מחבלים לפני יותר מחודש, בשבעה: "הלב שלנו נשבר אבל אנחנו לא נשברים". כחלון, שהועלה לאחר מותו לדרגת סמ"ר, הותיר אחריו הורים, יוכבד ודוד, ושישה אחים: שלומי, ורד, אתי, נועם, גלאור ובניהו.
אמו של נירן כהן: "ביבי, אל תפסיק"
"מותך לא היה לשווא", זעקה אחר הצהריים נאווה כהן מול קברו של בנה, רב"ט נירן כהן (20), שהובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בטבריה. בקול צרוד מבכי היא קראה מעל הקבר: "ראש הממשלה ביבי, אל תפסיק, אל תפסיק. שהבן שלי יהיה החלל האחרון, אל תפסיק". חברתו של נירן, אסטר ג'ינו, בכתה ואמרה: "היית צריך להיכנס איתי מתחת לחופה ולא מתחת לאדמה".
נירן הותיר אחריו סבא שמעון וסבתא חיה, את ההורים נאווה ועופר, האחיות מור ואלמוג והאח קובי בן 5. לבית העלמין הגיעו ההורים לבושים בחולצות של יחידתו, חטיבה 7 של השריון. האם החזיקה תמונה קטנה של נירן וקראה: "תראו איזה ילד, זה לא צודק. לא היית צריך להיות פה. את הפרחים האלה היו צריכים להביא לחתונה שלך, לא לקבר". בדברי ההספד היא הוסיפה: "אתה ילד חייכן ומלא שמחת חיים, מוקף בחברים, אוהב את הוריך ואת אחיך. נקטפת בשיא נעוריך, וכל חייך לפניך. אפשר להתנחם רק בכך שנפלת על הגנת המולדת והעם הנפלא הזה".
האחות מור סיפרה על שמחת החיים של נירן ועל החיוך: "לא האמנתי שהסיוט הזה ידפוק אצלנו בדלת. קיוויתי שהסיוט הזה תיכף ייגמר אבל הוא רק מתחיל. החיים לא יחזרו להיות אותו דבר, בלי הקול שלך, בלי הריבים המטופשים שלנו. אתה ילד נערץ. תמיד הערצתי אותך ונפלת כגיבור". ראש העיר טבריה, יוסי בן דוד, הבטיח לתמוך במשפחה. "את החלל שהותיר נירן בנפלו אי-אפשר יהיה למלא", אמר.
תומר שטרית ספד בשם החברים ואמר בקול חנוק: "כשהלכת מאיתנו, משהו בנו הלך איתך. החיים לא יהיו אותם חיים, החברים לא יהיו אותם חברים". רבים מבין חבריו של נירן ישבו עוד שעה ארוכה חבוקים בין הקברים, בוכים וממאנים להינחם.
עדי בריגה נקבר: "13 שנה חיכיתי שתבוא"
בבית העלמין באשקלון ליוו למנוחות מאות בני אדם את רב סמל עדי בריגה (23). נציגי פיקוד העורף חילקו בכניסה לבית העלמין הנחיות התגוננות למקרה של אזעקה וירי טילים. אמו פנינה ספדה לו: "נאמר עליך הכול. כולם הספידו אותך ומה נשאר לי לומר, ילד אהוב של אימא? 13 שנים חיכיתי לך, עברתי טיפולים קשים, ועכשיו כל מה שנשאר לי זה לומר איך נפלו גיבורים. היית ילד אדיב, יפה תואר, שתמיד התנדב ותמיד עזר, וככה תישאר אצלי בלב לנצח".
חבריו של בריגה סיפרו שאהב לרכוב על סוסים, השתתף בתחרויות והדריך ילדים ברכיבה. אחותו של עדי, מיכל, ספדה לו: "הבטחתי להיות חזקה כאן בבית העלמין ואני אהיה חזקה גם לאחר מכן, והכול בשבילך. ליווית אותי ברגעים הכי חשובים בחיים שלי, בחתונה, בלידה, ועכשיו אני מלווה אותך בדרכך האחרונה. סיפרתי לבתי שפגע בך טיל ויותר לא תחזור, והיא אמרה לי שהבטחת לה שתחזור. היית עבורי דוגמה ותמיד סיפרתי עליך לתלמידים שלי, היית האור של הבית ושל המשפחה".
אחותו של משה דוינו: "דמעות על גיבור לאומי"
מאות הגיעו לבית העלמין בהר הרצל כדי ללוות למנוחות את סמל ראשון משה דוינו (20) מירושלים, לוחם חיל ההנדסה שנהרג אתמול במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה. אביו ניסים קרא עליו קדיש ואחותו צדק נשאה דברי פרידה אחרונים. סמ"ר דוינו היה בן שכבתו של משה מלקו ז"ל, לוחם גולני שנהרג בתחילת השבוע שעבר ברצועת עזה.
"איך אפשר לסכם חיים שלמים? כל מה שאגיד לא יספיק לתאר אותך. ההפרש בינינו שנתיים וחצי. היינו חברים טובים", סיפרה אחותו צדק. "לכל מקום שהלכתי, התגאיתי בך. לפני חצי שנה החלפת את הטלפון שלך ולקחתי את הטלפון שלך ללילה אחד. ראיתי הודעות ותמונות והבנתי איזה מיוחד אתה, איזה אח מלאך יש לי. היית חבר טוב ונאמן. אני רוצה שכל זה לא יהיה אמיתי. כבר דמיינתי איך אני עולה על המדים ואנחנו מצטלמים ביחד. הדמעות הן על גיבור לאומי. אנחנו אוהבים אותך, אח יקר שלנו".
שרון, בת דודתו, ספדה אף היא. "מושיקו שלנו, אנחנו לא מעכלים. רק ביום שישי האחרון הגעת הביתה והשמחה הייתה גדולה. שום דבר לא מקרי. באת להיפרד מאיתנו. אין לתאר את הבור שנפער בלבנו. אתה תישאר צעיר לנצח".
סא"ל גיל רוזמן נשא דברי פרידה בשם צה"ל וסיפר כי אתמול הפעיל דוינו דחפור ונפגע. "חבריך השלימו את המשימה וחיסלו את המחבלים. אתה בגופך מנעת את הרג ילדינו בעורף מדינת ישראל". משה הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח.
מידן נטמן ואזעקה נוספת נשמעה בעיר
בבית העלמין הצבאי בנתיבות הובא למנוחות בנוכחות אלפים רב-טוראי מידן ביטון (20), תושב העיר, שנהרג גם הוא מפגיעת הפצמ"ר בשטח במועצת אשכול. בני משפחתו סיפרו אתמול כי הייתה אמורה להתקיים האזכרה השנתית של סבתו. אחותו של מידן, צליל, סיפרה כי דיברה איתו כמה פעמים על כך שהוא נמצא קרוב לעזה וביקשה ממנו שישמור על עצמו. אך הוא ענה לה בחזרה שהכול בסדר.
"לא ענית לאימא לטלפון, ניסיתי להרגיע אותה ולהגיד לה שהכול בסדר, אבל בפנים ידעתי שמשהו קרה. ניסיתי להרגיע את עצמי אבל לא הצלחתי", סיפרה על השעות הקשות. "כשבאו הקצינים כבר ידענו מה הם רוצים לומר. היית ילד מקסים, כזה שהאיר והצחיק את כולם, תחסר לנו מאוד, אתה עכשיו קרוב לסבתא, תמיד נזכור אותך".
זמן קצר לאחר שהסתיימה ההלוויה, כשחלק מבני המשפחה עוד נותרו בבית העלמין כדי להיפרד ממידן, נשמעה אזעקה בעיר הדרומית. רקטה שנורתה מרצועת עזה לעבר האזור יורטה על ידי כיפת ברזל.
מפקדו של דניאל קדמי: "אתה מנהיג"
בבית העלמין בקריית שאול ליוו מאות את סמל דניאל קדמי מצופים, שנהרג בתקרית חדירת המחבלים ליד נחל עוז. נציג צה"ל ספד לו ואמר: "דניאל ראה זכות בהיותו לוחם. ברגעים קשים הוביל את חבריו וסומן לגדולות. דניאל וחבריו הגנו בגופם על תושבי הקיבוץ".
האב בועז קרא קדיש בבכי ובסיום אמר: "הייה שלום, בן." מפקדו של דניאל בגדוד חרוב, סג"מ אור: "תקופה ארוכה עברנו יחד. היית הקשר שלי וסמכתי עליך בעיניים עצומות. לא הייתי מוכן לוותר לך על קורס המ"כים כי אתה מנהיג. לא נהרגת לשווא. בלעדיך לא היינו עומדים כאן".
חברו של דניאל, עומר בן שושן, ספד לו: "רק ביום שישי צחקנו ואמרת שאתה הולך לתת להם בראש וחוזר. איך אפשר להיפרד ממך. עוד לפני שעזבת אני כבר מתגעגע".
אביו של ברקאי ישי שור: "מתנדב שכולו לב"
אלפים הגיעו לבית העלמין הצבאי בהר הרצל וליוו למנוחות את סמל ברקאי ישי שור, לוחם חטיבת כפיר שנהרג אתמול באירוע חדירת המחבלים. הוא הותיר אחריו הורים, ירון ורבקה, ושלושה אחים צעירים ממנו.
"ברקאי היה מתנדב שכולו לב", ספד לו אביו. "ילד צנוע ובורח מפני הכבוד. אם היה יכול היה משביע אותי לאפשר לו לזחול לתוך הקבר רק כדי לא להטריח את כל האנשים שנמצאים כאן. המחיר כבד, כבד מאוד. לעומת היהודים שמתו על קידוש השם באירופה, כאן אנחנו נלחמים על הזכות לשרת את עמנו. לנכונות הזאת יש מחיר ושילמנו את המחיר היקר מכול, אבל רוחנו איתנה".
האח תומר אמר בהספדו: "אח יקר שלי, אתה לא יודע כמה תמיד הייתי גאה לומר שאחי הגדול משרת בכפיר או לומד בישיבה. היית איש של מעשים". הוא ציטט מקינת דוד: "צר לי עליך אחי, נעמת לי מאוד. לא אשכח אותך לעולם".
סגן אלוף שחר ספדה מחטיבת כפיר ספד בהלוויה: "גדוד לביא שבו לחמת מרכין ראש. נזכור את החיוך והאצילות ובעיקר את העוצמה ששידרת בכל מפגש איתך. בשקט-בשקט ובצעדי ענק".
אמו של ארז שגיא: "שמעתי בקולך את הפחד"
הלווייתו של סמל ארז שגיא מקריית אתא התקיימה בית העלמין הצבאי בחיפה. ליד גוש ג', חלקה 4, עמדו עשרות חיילים צעירים בני 20-19 מחובקים במשך דקות ארוכות. כולם לוחמים מיחידות חי"ר - צנחנים, גולני, גבעתי - והם ממאנים להאמין שהוא לא ישוב. הם לא מפסיקים לבכות.
יותר מאלף איש הגיעו להיפרד מארז, לוחם חטיבת גבעתי ששירת בקורס מ"כים ונהרג בתקרית החדירה ליד נחל עוז. הוא הותיר אחריו הורים, עדנה ואילן, ושתי אחיות קטנות, נועם ושי.
ביום שישי האחרון הם הספיקו לבקר אותו באחד משטחי הכינוס ואז הצטלמו לתמונה למזכרת.
מפקדו, סגן אלוף יהודה בך, ספד לו: "כבר בהתחלה זיהינו שאתה מצטיין. נלקחת למסלול מיוחד בגבעתי, מסלול ה'כוכבים' שלנו. היית לוחם אמיתי, ארז. נועז, חדור מוטיבציה עם תחושה של שליחות".
האם עדנה ספדה לו: "בשיחה האחרונה אמרת לי, 'אימא, לוקחים לנו את הטלפונים, אני מוכן לזה, אני התאמנתי לזה', אבל אני מכירה את הקול שלך, שמעתי בקולך את הפחד שיש לכל לוחם שנכנס לקרב. אני לא נפרדת ממך. השארת לי חלל עצום ותסלח לי בני שלא הייתי שם כדי להגן עליך. תסלח לי, מלך שלי, שאני כל כך אוהבת אותך, אני כל כך מתגעגעת אליך".
אחותו נועם הוסיפה: "אח שלי אתה גיבור, איך נמשיך מפה בלעדיך? תראה כמה באו לחלוק לך כבוד אחרון. איך ממשיכים מכאן? מלך".
לפנייה לכתב/ת 
