שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: רויטרס

    נשארו רק החיילים: יישובי רפאים בעוטף עזה

    התושבים עברו צפונה ואת השקט המקפיא בקיבוצים "צמודי הגדר" מפרים רק החיילים החמושים וכלי רכב צבאיים. מה יהיה על היישובים שהתרוקנו? תושב נחל עוז: "מי יבטיח לנו שזה נגמר? שאין מנהרות? אני לא רואה אותנו חוזרים"

    כך נראים במהלך צוק איתן היישובים המוגדרים "צמודי גדר" סביב רצועת עזה: אלפי חיילים מתגוררים בקיבוצים ומסתובבים בהם עם רובים תלויים על הצוואר, מוכנים לכל רע שעלול להגיע. מעבר לכך, בכל פינה חונים טנקים, נגמ"שים וכלי רכב צבאיים. ותושבים? כמעט שאין.

     

    כמעט חודש חלף מאז החל מבצע צוק איתן, והיישובים צמודי הגדר נטושים לחלוטין מדייריהם הקבועים. המציאות הזאת מובנת בימים אלה – כשהמבצע בכל זאת עדיין בעיצומו וירי הפצמ"רים לא פוסק – אבל השאלה שנותרה פתוחה ומטרידה היא אם המצב ישתנה בשוך הקרבות. "אף אחד לא יכול להבטיח לנו שקט", אומרים התושבים.

     

    נטושים. יישובי רפאים בעוטף עזה    (צילום: רועי עידן)

    נטושים. יישובי רפאים בעוטף עזה    (צילום: רועי עידן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    גן נטוש בכפר עזה (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    גן נטוש בכפר עזה(צילום: מוטי קמחי)

     (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    (צילום: רועי עידן)

    היישובים המוגדרים "צמודים גדר" ממוקמים במרחק של עד ארבעה קילומטרים מהגבול. אף שרבים מתקשים להבדיל, מצבם שונה באופן קיצוני משל שאר יישובי הנגב והדרום. בעיקר על רקע איום המנהרות הם הפכו למעין מוצבים קדמיים של צה"ל.

     

    יותר מ-80 אחוזים מאנשי היישובים הללו נמצאים כבר שבועות בצפון הארץ או במרכז, מתארחים אצל חברים או קרובים או בקיבוצים מארחים. רק בודדים נשארו, בעיקר אלה שיש להם תפקיד שמחייב נוכחות כגון שמירה וחקלאות. לעומתם, בקיבוצים המרוחקים מעט יותר מגבול הרצועה, בטווח של 7-4 קילומטרים, התושבים כבר החלו לשוב לבתיהם ולנסות לייצר חיי שגרה עד כמה שאפשר.

     

    "מישהו יכול לומר לי בוודאות שהכול נגמר? שאין מנהרות? שאין צבא בתוך הקיבוץ? שאין מאות חיילים עם נשקים עליהם?", תוהה מורן פרייבך מקיבוץ נחל עוז, אחד היישובים הקרובים ביותר לרצועת עזה. "מבחינתנו המבצע הזה נמשך, וכרגע אנחנו לא רואים את עצמנו חוזרים. זה לא פשוט להיות רחוקים מהבית כל כך הרבה זמן. אנחנו מאוד מתגעגעים לשגרה, לבית, לעבודה. אבל אני יכול להבין תושבים שחוזרים הביתה למרות הכול, כי בכל זאת, זה מאוד קשה וגם יש מקומות שעדיין עובדים כרגיל".

     

    ורדה גולדשטיין מקיבוץ כפר עזה מוסיפה: "כרגע משפחות לא חוזרות הביתה, אבל אנחנו בקשר עם כולם. המצב כאן נותר כפי שהיה כשהחל המבצע.

    אנחנו מקווים שבימים הקרובים הכול יסתיים והתושבים ישובו".

     

    מערכות החינוך ביישובים משותקות ולכן גם ההורים לא מוצאים סיבה לחזור. גם מקומות העבודה פועלים במתכונת חירום. אל מרבית היישובים צמודי הגדר לא ניתן להגיע מאחר שמאז החל המבצע הם מוגדרים שטח צבאי סגור. ספקים נכנסים רק באישור החמ"לים של הקיבוצים, וזרים כלל אינם יכולים להתקרב. בריכות השחייה ביישובים סגורות בהנחיית פיקוד העורף, ורוב היום ההנחיות הן להישאר במרחק של 15 שניות ממרחב מוגן.

     

    נועם שטל מקיבוץ כפר עזה מסכם: "כמעט כל המשפחות עם הילדים, פרט לשתיים, עזבו את היישוב כבר עם תחילת הסבב הנוכחי, לפני יותר משלושה שבועות. למעשה הקיבוץ התרוקן. האנשים שבחוץ וחיים חיי פליטות: 180-150 מתארחים בקיבוץ ניר העמק ועל כך תודתנו. עוד תושבים נמצאים בקיבוץ רוחמה. והשאר מוצאים פתרונות אצל קרובים וחברים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים