חשש בעוטף עזה: 'זה מתיש, מרגישים במצור'
קריסת המו"מ בקהיר וחידוש הירי מעזה ממשיכים לטלטל את תושבי המועצה האזורית אשכול, שחוששים שייאלצו לברוח שוב צפונה. דני מעין השלושה: "חיים בסיר לחץ". יפעת ממושב דקל: "חיים על הקצה, שהממשלה תתעורר"
חודש וחצי חלפו מאז פתיחת מבצע צוק איתן,
והחיים בעוטף עזה לא מצליחים לחזור למסלולם. אם מישהו עוד הצליח לפתח אופטימיות בימים האחרונים, הרי שאחר הצהריים (ג') חודש הירי
מרצועת עזה, הפסקת האש קרסה והמשא ומתן בקהיר על הסדרה בין ישראל והפלסטינים התפוצץ. תושבי המועצה האזורית אשכול חוששים כעת שהמצב הביטחוני יחזיר אותם כמה שבועות אחורה - למקומות המפלט במרכז הארץ ובצפונה.
בעקבות הירי לעבר שטח מדינת ישראל, תקף צה"ל ברצועת עזה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את המשלחת הישראלית למשא ומתן בקהיר לשוב לארץ. בינתיים בקהיר מתנהלים חילופי האשמות: ישראל טוענת שהפסקת האש קרסה בגלל הירי, בעוד חמאס והמשלחת הפלסטינית מתעקשים שהסרבנות הישראלית בנוגע לסעיף בנמל הימי היא שהובילה לקריסת השיחות. "המצב מאוד מתוח פה ואני מקווה שלא נגיע למצב שבו ניאלץ להתפנות עוד פעם", מסכם דני כהן מעין השלושה. "אנחנו מקווים שהממשלה תגיע לפיתרון. אבל מה שקורה עכשיו נראה לי כמו אימפוטנציה. הם לא יכולים לפתור את הבעיה".
"לצאת עכשיו מהאזור זה יותר מורכב", היא מסבירה. "הילדים צריכים להיכנס למערכות החינוך, אבל אם המצב יחמיר יכול להיות שנצא. אני לא רוצה לסכן את הילדים שלי בשום צורה. כולנו פה על הקצה. אנחנו מותשים.
אני מרגישה במצור. לא ברור לי מה חשבו לעצמם כשקראו לנו לחזור לפה ולא ברור לי איך אנחנו אמורים לחיות פה חיים נורמליים. קראתי על פרטי ההסכם וחשבתי לעצמי, מה אנחנו מקבלים? שקט? כמו 14 השנים האחרונות?
"אנחנו חיים בסיר לחץ, כל יום מחכים לחצות כדי לדעת מה קורה", אמר ל-ynet דני כהן מקיבוץ עין השלושה. "קשה להסביר את המצב למי שלא נמצא פה. אנשים ניסו להיכנס להלך רוח שזה נגמר אחרי חודש וחצי אינטנסיביים, אבל זה נמשך ונמשך ולא רואים את הסוף. זה קשה גם כי אנחנו נמצאים בחופש עם הילדים, אבל אנחנו מגבילים אותם כך שהם לא יכולים לצאת החוצה לשחק או ללכת לבריכה כי צריך להיות מרחק 15 שניות ממרחב מוגן".
משפחת כהן בעין השלושה(צילום: אסף קמר )
יפעת סיטבון ממושב דקל היא אם לארבעה ילדים וגם כבר שבעה מהבטחות והפסקות אש. במהלך "צוק איתן" היא שהתה מחוץ לאזור המלחמה, וכעת, ככל ששנת הלימודים מתקרבת, מגיעה ההבנה שהמצב מסתבך והולך.
יפעת סיטבון. "לא רוצה לסכן את הילדים"
"אנחנו חיים מ-24 שעות ל-48 ל-72 שעות ואת אף פעם לא יודעת אם תוך כדי הפסקת אש יהיה משהו. ב-23:00 בלילה אתמול התיישבנו לראות חדשות כדי להבין איך נעבור את הלילה. הגיע הזמן שמישהו יתעורר בממשלה הזו ויבין שאי אפשר לעשות הסכמים עם ארגוני טרור. בלתי אפשרי לחיות ככה".
ענבל חמאוי מקיבוץ נירים הוסיפה: "אני לא בטוחה שנשרוד סבב נוסף מבחינה נפשית. אצל השכנים שלי יש מזוודות מוכנות אבל לא אצלי. אני אופטימית כי אין ברירה, אבל עדיין יש חשש שעוד ניאלץ לנדוד בארץ".
לפנייה לכתב/ת 
נפילה בעוטף עזה, היום
צילום: קב"ט רפי בביאן
מומלצים
