שתף קטע נבחר

ארנסט קליין: "אוהב לכתוב ספרים על חנונים"

מי שגדל כמכור למשחקי מחשב ומעריץ סדרת הסרטים "בחזרה לעתיד", מצא את עצמו כותב ספר על גיבור שנמלט מעליבות חייו אל העולם הווירטואלי של משחקי המחשב. "חלק מאיתנו חיים בעתיד, בעוד שאחרים עדיין חיים בעבר"

ארנסט קליין הוכתר באחת מעשרות הכתבות אודותיו כ"חנון בר-מזל". ספר הביכורים שלו, "שחקן מספר אחת",הפך עד מהרה לסנסציה עולמית, עתיד להפוך לסרט. אך אל תטעו: זה לא ממש עלה לו לראש. הוא עדיין אותו בחור שמעריץ את סדרת הסרטים "בחזרה לעתיד", ומכור למשחקי מחשב מרובעים. 

 

אותם מאפיינים "גיקיים" אינם עניין של מה בכך. אלו מהווים נדבכים משמעותיים ומהותיים ביצירתו האמנותית של קליין (יליד 1972, אוהיו) לאורך השנים, וגם בספרו "שחקן מספר אחת" שרואה עתה אור בעברית בהוצאת "עם עובד", בתרגומו המצוין של דידי חנוך. עלילת הרומן מתרחשת בשנת 2045, כאשר הגיבור, וייד וטס, נמלט מעליבות חייו אל העולם הווירטואלי של משחק המחשב "אואזיס" - משחק מציאות מדומה שכבש את העולם, אשר יצא והמציא ג'יימס האלידיי.

ספרו של ארנסט קליין. על טכנולוגיה בין-דורית  (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
ספרו של ארנסט קליין. על טכנולוגיה בין-דורית
 

ביום מותו של הממציא, שוחרר לרשת סרטון שנשלח לכל שחקני האואזיס, שם הוא מזמין אותם לחפש רמזים שיובילו לאפיקומן המוחבא ברחבי האואזיס, שמוצאו יזכה בהונו של המיליארדר הגאון. וייד מחליט להצטרף למיליוני שחקנים שניסו לפתור את החידות, וכאשר הוא מצליח לפתור נכונה את החידה הראשונה, הוא הופך למתחרה אמיתי עבור שאר השחקנים. המציאות הממשית והווירטואלית הופכות למאיימות ולמסוכנות, וכשהן משתלבות זו בזו - התוצאה עלולה להיות הרסנית.

 

מכאן שברומן מוצגת חברה חומרית, אלימה ותחרותית. "החברה האנושית תמיד היתה אלימה וחומרית", אומר קליין. "הברירה הטבעית הפכה אותנו לכאלו, הכניסה את זה לטבע שלנו. המין שלנו תמיד ייאלץ להיאבק כדי להתגבר על המטען האבולוציוני שלו, עד שנתחיל להנדס את עצמנו מחדש". יתרה מכך, בשונה מהדעה האולי רווחת, קליין סבור כי הטכנולוגיה לא הרסה את חירות הפרט.

 

"להפך, היא שיפרה אותה באופן משמעותי, בכל רחבי העולם. רבות הודות לאינטרנט ולשיתוף המידע שהפלטפורמה הזו מאפשרת. צריך לזכור שגם תאגידים גדולים, המזוהים עם טשטוש האינדיבידואל, מורכבים מאנשים אינדיבידואלים, וכמו אנשים - כל תאגיד מתנהג באופן שונה, בדומה לממשלות".

 

הרומן שלך מתאר מציאות עוינת. נדמה כי היום כבר אי אפשר לחיות חיים שקטים ואנונימיים.

 

"אני דווקא בהחלט מאמין שעדיין אפשרי לקיים חיים נורמאליים, שקטים ואנונימיים. ישנם כרגע עדיין מיליוני אנשים בכדור הארץ שמעולם לא ביצעו שיחת טלפון או השתמשו באינטרנט. אבל ישנם יותר אנשים שחיים עכשיו מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה, ורובם נושאים איתם כל הזמן מחשב נייד שמשאיר אותם מחוברים לרשת מחשבים גלובלית. חלק מאיתנו חיים בעתיד, בעוד שאחרים עדיין חיים בעבר".

 

האם הגיבור של "שחקן מספר אחת" דומה לך, הוא סמל של דור?

 

"הגיבור, וייד, הוא גם גיבור ארכיטיפי וגם תערובת של המון חנונים אובססיביים שונים שהכרתי במשך חיי. הדור של וייד שונה משלי - ושל האלידיי, ממציא המשחק - כי הוא עצמו נולד לתוך עולם שכולל את כל הטכנולוגיה הזו שמופיעה במציאות של עלילת הספר, בעוד הדור שלי צפה בטכנולוגיה מתפתחת במשך הזמן, כך שיש לנו פרספקטיביות שונות על טלפונים ניידים, האינטרנט, ומציאות וירטואלית".

 

בדומה לרבים מבני דורו, קליין גדל על סדרות וסרטי קאלט בתחום המדע הבדיוני, ושיחק בבגרותו באינספור משחקי מחשב. ב-1996 העלה לרשת תסריט שכתב כסרט המשך לסרט הקאלט "הרפתקאות בוקרו בנזאי במימד השמיני", וחלומו הגדול הוא שפרויקט זה יתממש בעתיד. שנתיים לאחר מכן, תסריט שכתב עורר עניין רב, עד שלבסוף, לאחר 11 שנים, עובד לסרט.

 

ב-2008 נקנה תסריט נוסף שלו להפקה: סרט שעסק במכור למשחקי מחשב בשנות השלושים לחייו. קליין מציין בחיוך שהוא אינו יודע לאפיין את יצירתו, אבל "פשוט אוהב לכתוב סיפורים על חנונים גדולים שמנצחים בזכות היותם חנונים גדולים כל כך".

 

אולי במפתיע, תחילת הקריירה שלו היתה דווקא בתחום שצבר תאוצה בשנים האחרונות בישראל: הספוקן וורד. הוא אף פרסם בעצמו קובץ של שיריו (בשם "The Importance of Being Ernest"),

כמו גם אלבום בשם The Geek Wants Out. "הייתי מעורב במשך ארבע שנים בספוקן וורד במסגרת ה'פואטרי סלאם', שהייתה קהילת אמנים מעוררת השראה ומטפחת מאוד, שעזרו לי למצוא את הקול שלי בדיוק כשהתחלתי לכתוב", הוא מספר. "הפורמט האמנותי הזה מאפשר לך לכתוב משהו, ואז לבצע אותו מול קהל ולקבל תגובה מיידית. כך אתה לומד כיצד לכתוב מתוך תחושה של דחיפות, מיידיות, וגם כיצד לתקשר עם הקהל שלך".

 

אתה מוצא עניין בצורות אמנות שונות. האם המגוון הזה מהותי לאמנות שלך?

 

"אני חושב שלהיות יצירתי וליהנות מצורות אמנות שונות זה בהחלט מהותי לאמן - ולכל בני האדם. אמנות עוזרת לך להעריך את החיים ובאותו זמן - למצוא בהם משמעות. התברכתי בכך שאני מסוגל להתקיים מהאמנות שלי ולחלוק אותה עם אנשים נוספים. אבל כתיבה היא עדיין עבודה קשה מאוד, גם כשאתה מבצע אותה כל הזמן".

 

מדוע אתה חושב ש"ששחקן מספר אחת" כל כך הצליח בעולם?

 

"אני חושב שאנשים מתעניינים מאוד ביחסים בין פנטזיה לבין מציאות בחיינו, ולא מדובר בדבר חדש, אלא במשהו שהולך אחורנית עד לתקופתו של אפלטון. אבל הנושא של מחשב המחולל מציאות וירטואלית נהיה רלוונטי מאוד כיום, בגלל שעכשיו זה סוף-סוף נע אל מחוץ לעולם של המדע הבדיוני, ונהיה עובדה קיימת. ההשקפה שלי לגבי מציאות ווירטואלית היא שלמעשה היא בדיוק כמו כל פיסת טכנולוגיה שבני האנוש יצרו ואימצו: הטכנולוגיה הזו יכולה להיות כלי לטוב או לרע, או לשניהם. הכול תלוי באופן שבו אנחנו מחליטים להשתמש בו".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Dan Winters
ארנסט קליין. הגיקיות נכנסה גם לספרים
צילום: Dan Winters
לאתר ההטבות
מומלצים