שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "הקיצוץ - חורבן תשתית ההשכלה הגבוהה"
    ראשי מוסדות להשכלה גבוהה והתאחדות הסטודנטים שיגרו מכתב לראש הממשלה ובו מחו על קיצוץ של 175 מיליון שקל מתקציב ההשכלה הגבוהה בשל מבצע "צוק איתן". "ההחלטה תוביל לסוף עידן ההשכלה הגבוהה"

    ראשי אוניברסיטאות, ראשי המכללות הציבוריות והתאחדות הסטודנטים פנו היום (א') במכתב לראש הממשלה בעקבות הקיצוץ שעליו הוכרז ב השכלה הגבוהה והתריעו: "מדובר בהרס וחורבן של תשתית ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל". עם סיום מבצע "צוק איתן" אישרה הממשלה צעדים רוחביים, שבמסגרתם הוחלט להשית קיצוץ בסך 175 מיליון שקל על מערכת ההשכלה הגבוהה.

     

    עוד בחדשות:

    ליברמן: לא יהיה פירוז, חמאס מסוכן כדאעש

    טייסים ותיקים מאיימים: "לא נתייצב לעבודה"

     

    "החלטה זו תוביל לסופו של עידן ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל", כתבו הנציגים לראש הממשלה. "כל המוסדות - אוניברסיטאות ומכללות כאחד, בשילוב עם הסטודנטים, עסוקים בימים אלה בהענקת סיוע כספי ואקדמי, בטיפול בבעיות פרטניות וניסיונות לצמצם ככל הניתן את הפגיעה באלפי הסטודנטים ששירתו במילואים במהלך מבצע 'צוק איתן', וכן בבני ובבנות זוגם, סטודנטים גם הם. הקיצוץ שהחלטתם לנקוט הוא צעד ציני שאין כדוגמתו ושיפגע באותם סטודנטים שהגנו על המדינה ב'צוק איתן".

     

    עוד כתבו הנציגים כי מדובר בהחלטה שמהווה "סכנה אסטרטגית לחוסנה הלאומי של מדינת ישראל. מדובר בהחלטה אומללה שתיתן את אותותיה לאורך שנים. משמעות הפגיעה היא נזק מתמשך לכלכלה, ליזמות, לפיתוח ולתעסוקה בישראל".

     

    במכתב הוזכרו קיצוצים שנעשו במערכת ההשכלה הגבוהה בשנים 2009-2000 - שנות "העשור האבוד". בשנים אלה חוותה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בריחת מוחות ופגיעה קשה במחקר ובהוראה. "בזכות תוכנית רב-שנתית יצאה המערכת לדרך חדשה, שנתית, שאפתנית עם תקציב שיועד למימושה", הזכירו הנציגים.

     

    "החלטה מנותקת מן הקשיים"

    עוד נכתב בפנייה לראש הממשלה כי "לאורך ארבע השנים האחרונות המוסדות להשכלה גבוהה החלו להתאושש, לגייס חוקרים צעירים ולשקם את תשתיות ההוראה. בעיצומו של תיקון היסטורי זה, הממשלה מנחיתה קיצוץ תקציבי דרסטי על המערכת, שאם יתממש - יחזיר אותה ל'עשור האבוד', ויסתום את הגולל על המאמץ לשקמה. נדרשות שנים ארוכות כדי להשיב את אמונם של חוקרים ישראלים מבריקים שנמצאים בחו"ל, לשכנעם לחזור ארצה ולהשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל".

     

    לדבריהם, עם הקיצוץ יימחקו האמון והתקווה להחזיר ארצה "את העוצמה המדעית שבאמצעותה נבנתה בזמנו תעשיית ההיי-טק כמו גם כיפת ברזל".

     

    יו"ר ועד ראשי המכללות המתוקצבות, פרופ' יונה חן, ציין כי הקיצוץ עלול לפגוע ברפורמות המתוכננות לטובת סטודנטים לקויי למידה, נגישות סטודנטים, מורים מן החוץ וסגל אקדמי. לדברי פרופ' חן, "הקיצוץ לא יאפשר למוסדות להשכלה גבוהה להשקיע בתשתיות הכרחיות לטובת הסטודנטים ובפרט לקויי הלמידה,

     להעניק הטבות לסטודנטים ששירתו במילואים ולשפר את מעמד המורים מן החוץ. זוהי החלטה המנותקת מן הקשיים שחווה מערכת ההשכלה הגבוהה".

     

    על המכתב חתומים גם יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' מנחם בן ששון, וגם יו"ר התאחדות הסטודנטים אורי רשטיק. השלושה סיימו את המכתב באומרם כי מדובר בהחלטה מסוכנת, שמגיעה בעיתוי קשה שבו המערכת מנסה להתמודד עם קריאות לחרם אקדמי על ישראל ממוסדות שונים בעולם. "הטלת הקיצוץ המתוכנן תביא לנזק אדיר לחברה הישראלית ולמדינה", סיכמו.

     

    ועד ראשי האוניברסיטאות פנה גם ליו"ר ועדת החינוך, ח"כ עמרם מצנע, בבקשה לקיים דיון חירום בעניין התקצוב. מצנע נעתר לבקשה והדיון צפוי להתקיים ב-22.9.

     

    פרופסור מנחם בן ששון, יו"ר ועדת ראשי האוניברסיטאות ונשיא האוניברסיטה העברית אמר כי מייד בתום מבצע 'צוק איתן' נעשו התאמות לסטודנטים ששירתו. "יצרנו מערכת חדשה של מבחנים ועוד דברים רבים.

    תכפילו את זה בכל המוסדות להשכלה גבוהה ותבינו את סדר הגודל", הוא אומר. "ההתאמות הללו כרוכות בתשלום. בסופו של דבר, אותם סטודנטים ששרתו ב'צוק איתן' הם אלה שיפגעו באופן מיידי מהקיצוץ הזה".

     

    בן ששון הוסיף כי מלבד הפגיעה בטווח הקצר תיפגע גם התוכנית לטווח ארוך להשבת מוחות לישראל."אותם אנשים שנמצאים בחו"ל וחוזרים ארצה נתנו בנו ובמערכת אמון, מעבר לשכר שהובטח להם. אמרנו להם שיש לנו את תנאי העבודה הטובים ביותר עבורם. אם לא נוכל לתת להם אותם, הם פשוט לא יבואו. אחרי שהצלחנו להשיב את האמון שלהם בנו בחמש-שש השנים האחרונות, זה פשוט ילך והנזק יהיה עצום", סיכם.

       

    יו"ר התאחדות הסטודנטים אורי רשטיק: "כל פגיעה בתקציב ההשכלה הגבוהה יהווה פגיעה ישירה במנועי הצמיחה של מדינת ישראל. ברגע שיש פחות תקציב - יש פחות מחקר, פחות אנשים עם הכשרה לעולם התעסוקה. לא סתם אומרים שההשכלה הגבוהה היא המפתח העיקרי לצמיחה חברתית וכלכלית, יותר מבתי הספר היסודיים והעל יסודיים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים