שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בת 13 מנעה התאבדות נערה בגלל וואטסאפ
    בת 13 מנעה התאבדות של נערה שתמונות שלה מקיימת יחסים אוראליים הופצו בקבוצות וואטסאפ. היא פנתה לעובדת סוציאלית: "מעשה יוצא דופן"

    הפעם זה הסתיים ללא אסון: עירנותה של ילדה בת 13 מנעה מנערה בת 16 לממש את איומה להתאבד, לאחר שגילתה כי נערים הפיצו בקבוצת וואטסאפ תמונות שלה מקיימת יחסי מין אוראליים. הילדה, שמתגוררת בעיר אחרת, נחשפה לתמונות ולתכתובת המשפילה בקבוצה ודיווחה על כך לעובדים סוציאליים. הם הצליחו לאתר את הנערה והעניקו לה טיפול, והנערים שפרסמו את התמונות זומנו לחקירה במשטרה.

     

    הרשויות שעוסקות בתחום מדווחות על מקרים רבים של בני נוער שנפגעו מפרסומים פוגעניים, והחלו להפעיל כמה תוכניות במטרה להעלות את המודעות של בני הנוער להטרדה מינית ולפרסום פוגעני באינטרנט. 

    הנערה כתבה שהיא "בדיכאון, כל מה שאני רוצה זה רק למות" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הנערה כתבה שהיא "בדיכאון, כל מה שאני רוצה זה רק למות"(צילום: shutterstock)
     

    המקרה נחשף כאשר ד', בת 13 מדימונה שמוגדרת כילדה בסיכון, סיפרה לציפי בן חמו, העובדת הסוציאלית שמטפלת בה, כי נחשפה בקבוצת וואטסאפ של בני נוער להודעה אובדנית של בת 16 ממרכז הארץ. הנערה כתבה שהיא "בדיכאון, כל מה שאני רוצה זה רק למות", לאחר שבקבוצה הזו ובקבוצות וואטסאפ נוספות פרסמו נערים תמונות סטילס, שבהן נראתה מקיימת יחסי מין אוראליים עם בן זוגה.

     

    בן חמו מיהרה להעביר את שמות הנערים והנערה המעורבים במקרה לאושרית זיו, מנהלת תוכנית "עיר ללא אלימות" בדימונה, שאותה מפעיל המשרד לביטחון הפנים. לאחר חיפוש בפייסבוק הצליחה זיו לגלות שמדובר בבני נוער שלומדים בבתי ספר בעיר גדולה במרכז הארץ. זיו יצרה קשר עם מנהלת התוכנית באותה עיר, וזו הזעיקה את המשטרה ואת מחלקת הרווחה. אלה איתרו את הנערה והעניקו לה טיפול. בהמשך אותרו גם הנערים שפרסמו את התמונות והם זומנו לחקירת משטרה. התיק נסגר לאחר שאבי הנערה ביקש שלא להגיש נגדם תלונה.

     

    בן חמו, מנהלת מרכז אופק לטיפול בבני נוער בסיכון במנהל החינוך והרווחה של עיריית דימונה, אמרה ל-ynet כי ד' הייתה נסערת כאשר סיפרה לה לראשונה על המקרה. "ראיתי את זה, נבהלתי ומחקתי. השפילו אותה", אמרה ד' באותה פגישה עם בן חמו. ד' הוסיפה שהיא "דואגת מאוד לאותה נערה ומפחדת שהיא תעשה משהו, כי היא רוצה למות אחרי שפרסמו את התמונות וכינו אותה בשמות בפני כולם". יום למחרת ד' מצאה את התמונות שוב וכך הצליחו אנשי התוכנית לאתר את הנערה והנערים.  

     

    לאחר ששירותי הרווחה באותה עיר יצרו קשר עם הנערה שאיימה לפגוע בעצמה, עדכנה בן חמו את ד' על כך שהוענק לה טיפול. "אמרתי לה שהיא עשתה מעשה יוצא דופן ואמיץ והצילה בכך חיים של נערה אחרת. היא הייתה מאושרת ואמרה שלא היה לה ספק שזה היה הדבר הנכון לעשות", מוסיפה בן חמו. "רוב בני הנוער הם ערכיים ויודעים להבחין בין טוב ורע, הם מבינים שבמקרה כזה הם חייבים לערב מבוגרים", היא מבהירה.

     

    "זו מכת מדינה"

    הסיפור הזה הסתיים לפני שנגרם אסון והנערה והנערים מטופלים על ידי הרשויות, אך מקרים רבים אחרים אינם מגיעים לטיפול. בשנים האחרונות דווח שוב ושוב על מקרים בהם הופצו בקבוצות חברתיות תמונות וסרטונים משפילים. בחודש ינואר האחרון אישרה הכנסת את "חוק הסרטונים", שאוסר על הפצת תכנים מיניים ברשתות החברתיות ובמרחב האינטרנטי בכלל. החוק, שיזמה ח"כ יפעת קריב, מרחיב למעשה את החוק למניעת הטרדות מיניות שכעת כולל גם מקרים בהם הופצו תמונותיו של אדם ללא ידיעתו או בכפייה, מבלי שידע והסכים.

     

    לאחרונה חוקק בכנסת חוק חדש למניעת הפצת תכנים מיניים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לאחרונה חוקק בכנסת חוק חדש למניעת הפצת תכנים מיניים(צילום: shutterstock)
     

    "זו מכת מדינה שאינה ייחודית רק לבני נוער", אומרת דפנה אייזנרייך, רכזת חינוך באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. לדבריה, "אין כמעט בית ספר שאנחנו מגיעים אליו ושבו אנחנו לא מקבלים תלונות על נערים ונערות שהושפלו בקבוצות וואטסאפ או פייסבוק. הרבה פעמים מופעל לחץ על הנערות, שלא תמיד מבינות את ההשלכות לשלוח את התמונות", היא מוסיפה. "בסופו של דבר זו חוויה של פגיעה מינית, שכוללת חוסר הסכמה, בושה והשפלה ומובילה למצבים מאוד קשים של דיכאונות ואפילו ניסיונות אובדניים. חלק מהבעיה היא שאין מספיק הכשרה לצוותים החינוכיים וחלק מהמורים הם נטולי כלים וחסרי אונים".

     

    בסקר שנערך בקרב בני נוער ופורסם בחודש ינואר האחרון על ידי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, השיבו 73% מהנשאלים כי אינם יודעים כיצד לנהוג אם היו נחשפים למקרה של נערה שמקיימת יחסי מין עם נערים רבים, חלקם אף השיבו שלא היו עושים דבר. אחת מכל שתי נערות שהשתתפו בסקר דיווחו שהן מכירות מישהי שעברה פגיעה מינית, 36% השיבו שהם נתקלו בסרטונים אינטימיים שהפיצו בני גילם.

     

    "קשה לעצור טכנולוגיות חדשות"

    בניסיון להתמודד עם התופעה החלו בתוכנית "עיר ללא אלימות"

    להפעיל סדנאות לבני נוער בבתי הספר, שעוסקת גם במניעת הטרדות מיניות ובשימוש לרעה בטכנולוגיה כגון קבוצות הוואטסאפ ואפליקציית סיקרט. "קשה לעצור או לחסום טכנולוגיות חדשות", אומר מנהל תחום הכשרות ונוער במטה התוכנית, אסף כגן. "מה שאנחנו מנסים לעשות הוא לפעול בכמה מישורים: ראשית, חינוך – לדבר עם בני הנוער בגובה העיניים על מין, מיניות ופגיעה מינית, על מה מותר ומה אסור ולהביא לכך שבני הנוער יוכלו לדבר בינם לבין עצמם, בליווי איש מקצוע, על מה זו הטרדה מינית, התנהגות פוגענית, על השלכות השמועות והשימוש הפוגעני בטכנולוגיה".

     

    אנשי התוכנית מפעילים גם תוכנית של מערכי שיעור למניעת חיזור אלים והטרדה מינית בקרב תלמידי שכבה ט' וי' ב-30 רשויות מקומיות. במסגרת התוכנית, מוכשרים בני נוער בכיתות ט'-יא' לשמש כ"עמיתי אינטרנט" כדי שיפעלו למניעת אלימות והטרדות מיניות ברשת.

     

    באתר של "עיר ללא אלימות" של המשרד לביטחון הפנים ובעמוד הפייסבוק ניתן למצוא מדריך להורים ולבני הנוער כיצד להתמודד עם פוסטים פוגעניים באפליקציה החדשה, כיצד להסיר אותם, וכיצד להימנע מראש מפגיעה באחרים. 

     

    נערים ונערות במצוקה יכולים לפנות גם למוקד שמפעיל איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, טל' 1202 לנשים ו-1203 לגברים. האיגוד גם מעביר סדנאות בנושא זה להורים, לילדים לצוותים חינוכיים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים