המלונות יקרים? רק הממשלה יכולה לשנות
האם בעלי המלונות בישראל תאבי בצע? נועז בר ניר, לשעבר מנכ"ל משרד התיירות, טוען שכלל לא, ומפנה אצבע מאשימה לעבר הממשלה שמעמיסה תשלומי אבטחה, מפעילי מתקנים, מחזיקי כשרות, מדריכים ואחרים - ולא מביאה להפחתת הגזירות על ראשי התעשייה
לאחרונה פורסם שלפי אתר מלונות בינלאומי, ישראל התדרדרה למקום הרביעי בעולם במחירי המלונות. כמי שעמד בראש הועדה להוזלת הנופש, שהגישה את מסקנותיה לפני כשנתיים, האמת היא שלא הופתעתי כלל.
הוועדה בראשותי הוקמה בשעתו כדי לבדוק איך ניתן להוזיל את המחירים בתחום הנופש בישראל. כמעט שנה ישבנו ובמהלך שנה זו למדנו שיוקר מחירי האכסון בבתי המלון אינו נובע מתאבת בצע של המלונאים (כפי שהיה בעבר, למשל, בענף הסלולר שבו הרווחיות של הבעלים הייתה גבוהה), אלא מהוצאות חריגות, הנובעות מעודף רגולציה.
במילים אחרות, מדובר בחוקים, איסורים, אמצעי ויסות ופיקוח מטעם המדינה ומטעם הרשויות המקומיות, שעל פי אומדנים שנערכו באותה עת עלותם מגיעה ל-15% עד 20% מהמחיר הנגבה מהאורח במלון - ללא קשר לתפוסה.
היו רגולציות נוספות, שלא מופו, והיו אחרות, שלא הצלחנו לחשב את עלויותיהן. ההוצאות הגבוהות מדי הללו, שאינן קיימות במדינות אירופה החברות ב-OECD אליהן ערכנו השוואה, גם מהוות חסם משמעותי בפני כניסת מתחרים חדשים לשוק המלונאות. וכך יוצא בעצם, שממשלת ישראל, היא שגורמת למחירי הנופש בארץ להיות מהגבוהים בעולם.
בין התופעות החריגות בארץ המכבידות על בתי המלון ניתן להזכיר, כדוגמה, את עלות הארנונה (פי 3-4 בממוצע מאשר עלות המס העירוני באירופה), את חובת האבטחה (הוצאה ייחודית בישראל), חובת העסקת מפעילי בריכות שחייה במשרה מלאה בבתי המלון (משרה ייחודית לארץ), חובת החזקת מצילים (עוד משרה יוצאת דופן רק בישראל), העסקת מחזיקי כשרות, חובת החזקת מדריכים בחדר כושר (תקן יחיד בבתי המלון, שבוטל עד כה) ועוד.
בין ההוצאות החריגות בארץ, שעדיין לא מופו, ולא חושבה עלותן, ניתן למנות גם את עלויות חריגות הנדרשות בגלל חוקי תכנון ובנייה מסורבלים, שמביאים למשך זמן בנייה ממושך מדי, וכן הוצאות ייחודיות, הנובעות מדרישות פיקוד העורף (מרחבים מוגנים למשל). בעיה נוספת שמשפיעה על מחירי בתי המלון היא המצב הגיאופוליטי. רק לאחרונה הסתיים מבצע "צוק איתן" שפגע משמעותית בתעשיית התיירות .
מפסידים את לב התיירים
לתיירות תרומה משמעותית לכלכלה ולתעסוקה במקומות ובמגזרים הנמצאים בעדיפות לאומית, בעיקר בפריפריה ובאזור ירושלים. כמו כן, יש לה תרומה לתעסוקה במגזר הערבי - לגברים ולנשים . בנוסף לכך, כמעט כל תייר המגיע לארץ הינו "שגריר של רצון טוב" ותורם משמעותית לתדמית המדינה.
ישראל, שמתחרה בעולם על לב התייר, סובלת מנחיתות, עקב המשברים הביטחוניים שמתפרצים בעשור האחרון מדי שנתיים. במצב כזה, היינו אמורים להיות זולים יותר מהמתחרים כדי למשוך אלינו את תיירים, חרף הסיכון הגיאופוליטי. בפועל, המצב הפוך: גם מציאות גיאופוליטית בעייתית, וגם מחירים גבוהים. שילוב שעומד בסתירה לעקרונות כלכלה בסיסית. התוצאה היא שהתיירים שכבר מגיעים לארץ ומרעיפים עליה שבחים, מציינים שהתמורה לכסף כאן נמוכה. וכך, אנו רחוקים ממיצוי פוטנציאל התיירות.
תוצאות ההשוואה שערכה הועדה בראשותי למדינות אירופה החברות ב-OECD, הבהירו לראש הממשלה ולמנכ"ל משרדו הראל לוקר, כי יש צורך להביא את נושא קיצוץ העלויות העודפות לשולחן הממשלה.
ההחלטה על קידום המסקנות לטובת חיזוק ענף התיירות קיבלה תוקף היסטורי של החלטת ממשלה (5235) מיום 18.11.12 (במהלך מבצע "עמוד ענן"). חלפו מאז כמעט שנתיים, ובמהלכן בוטלו רק הוצאות יתר, התלויות במשרד התיירות (כאלה שיש להן השלכות ארוכות טווח, בעיקר של הקלת כניסת מתחרים לענף המלונאות), וכן חובת נוכחות מדריכים בחדר כושר.
יתר ההוצאות העודפות והמוגזמות נותרו בעינן, חלקן אף הוחמרו. הרגולטורים השונים, ובהם משרדי הפנים, ביטחון הפנים, הדתות והבריאות,
לא מפנימים שיש צורך בניהול סיכונים ובבחינת השפעת הרגולציות על בתי המלון כדי לוודא שיש בהן יותר תועלת מאשר נזק למשק.
על הממשלה לנקוט בצעד אמיץ, לעשות סוף סוף שינוי מבני משמעותי ולהביא לביטול הוצאות מיותרות שיעזרו לענף התיירות להתאושש, יתרמו להורדות מחיר, ובכך גם יביאו לגידול הפעילות הכלכלית במשק ולגידול בתעסוקה.
נועז בר ניר הוא מנכ"ל "הרוקח" ולשעבר מנכ"ל משרד התיירות
לפנייה לכתב/ת 
