כסף בפחי אשפה, שיחות טלפון על הגג: אלמנות עזה והריגול הישראלי ברצועה

חיי חרדה דו-כיווניים, ניצול מתמשך ושגרה שכולה סכנת מוות, אלו הם חיי משפחות משתפי הפעולה בעזה, כפי שהם באים לידי ביטוי בכתבת עומק של סוכנות הידיעת AP. בצל ההריגה ההמונית של פלסטינים שנחשדו בסיוע לישראל במהלך מבצע "צוק איתן", הצליח כתב הסוכנות - תחת פיקוח חמאס עצמו - לשוחח עם אלמנות הרוגי עבר. אלו תיארו את השיטה הישראלית ליצירת קשר ראשוני, את מנוף הלחצים שהופעל ללא הרף ואת התוצאות ההרסניות של "הדילמה" - מוות, על פי רוב.

"חיינו הפכו לגיהנום. פחדנו כל העת. כשהלכתי לשוק הסתכלתי ללא הרף מעבר לכתף, כל ניידת משטרה הבהילה אותי", סיפרה אלמנה בת 48 מהעיר עזה, אם לשבעה ששכלה את בעלה ב-2012 בעקבות חשד חמאס. היא עצמה נכלאה משום שסייעה למרגל, ושוחררה רק לאחרונה.

לדבריה, שירותי הביטחון הישראליים ניצלו את מצוקתו הכלכלית של בעלה לפני כעשור, ופיתו אותו לשתף עמם פעולה תמורת אישור עבודה קבוע בתחומי ישראל. הוא עבד כאוסף זבל, ואישורו בוטל בעקבות מעורבותו בגניבת מכונית.

בשלב מסוים, סיפרה, היא החלה לבקר במצרים לעתים תכופות, קנתה שם סחורה ומכרה אותה ברצועה. כשבעלה הצטרף אליה באחת הנסיעות הוא נעצר על ידי ישראלים בצדו העזתי של הגבול, ואלו הציעו לו לחדש את אישור העבודה ואת שיתוף הפעולה.

חשדה התעורר כשראתה שבעלה מטפס לעתים קרובות על גג ביתם כדי לערוך שיחות טלפון. כשהתעמתה עמו הוא הודה ואמר כי אינו פוגע באף אחד, "אלא רק נותן להם מספר טלפון, שם או פרט מידע על מנהרה".

הוצאה להורג של "משתפי פעולה" בעזה(צילום: רויטרס)

(צילום: רויטרס)

(צילום: רויטרס)

(צילום: רויטרס)

ב-2008 אף היא גויסה, בכפוף להסכמה על העברת אחד מילדיה לטיפול רפואי בבית חולים ישראלי. כששהתה במוסד הרפואי, היא התבקשה להגיע למוקד האבטחה שלו, ושם קיבלה כסף לקניית מתנות עבורה ועבור ילדיה. כמה ימים מאוחר יותר היא כבר קיבלה 14 אלף דולר במעטפה, והתבקשה להשאיר סכומי כסף בנקודות שונות בעזה, כתשלום עבור מודיעים אחרים. "השארנו כסף מתחת לאבנים, בפחי אשפה ובתוך קירות", סיפרה.

"ב-2011 בעלי קיבל שיחה מהישראלים", תיארה האישה. "הם מסרו לו פרטים על מכונית מסוימת ואמרו לו לצאת מיד לרחוב ולחכות לה. כשהוא ראה את כלי הרכב הוא דיווח עליו בטלפון והוסיף כי היו בו שני בני אדם. כשעה לאחר מכן הפציצו הישראלים את האוטו".

"הכול מתחיל ונגמר בכסף"

ישראל מסתמכת כבר עשרות שנים על פעילות משתפי הפעולה הפלסטיניים. היא מגייסת אותם תוך שימוש במגוון שיטות, שנעות בין סחיטה וניצול לבין תשלום ישיר. חמאס, מצדו, פועל ללא לאות לנטרול קשרים אלה - לרבות חיסולים פומביים של החשודים - בעיקר משום שהוא כורך אותם בהתנקשויות הרבות בבכיריו לאורך השנים. כך, למשל, רצחו אנשי חמאס 22 אזרחים "חשודים" בחוצות עזה, ימים ספורים לאחר ההתנקשות בשלושת בכירי הזרוע הצבאית של הארגון.

"הכול מתחיל ונגמר בכסף", אמר ל-AP גורם בשב"כ, והוסיף כי רוב משתפי הפעולה מגויסים במעבר ארז, במקביל לבקשתם לאישור עבודה בישראל. צדו השני של המעבר מציג שלט גדול של חמאס ועליו אזהרה מפני גיוס שכזה.

כך, למשל, חזה כתב הסוכנות בדיאלוג ישראלי-פלסטיני במעבר, שכולו מערכת של התניות ודחק. איש עסקים שעבר מעזה

לישראל המתין לאחיו, שעוכב במחסום. קצין במדים פנה אליו בערבית, הבטיח לסייע לאח והחל לשאול אותו עשרות שאלות - על החיים בעזה, על מספר המפעלים שנפגעו בהפצצות צה"ל, על האווירה ברחוב ועל אספקת מוצרי היסוד. התשאול, מעין שיחת חולין, ארך כרבע שעה, והוביל לתשובות מהירות יחסית. בסיומו, סיפר הכתב, התעקש הקצין לרשום את מספר הטלפון הנייד של איש העסקים. זמן קצר לאחר מכן יצא האח המעוכב והצטרף אליו. 

על פי אליאור לוי, כתב הפלסטינים של ynet, יש לקחת את הדברים הנאמרים בכתבה בהסתייגות הראויה. התנהלותם הקשה של מנגנוני הביטחון של חמאס מול משפחות משתפי הפעולה שנתפסים ברצועת עזה עשויה לגרום להן לצייר תמונה חלקית בלבד, שמשרתת את האינטרס של חמאס לנסות ולפתוח עם הארגון ועם השלטון בעזה דף חדש. לא מן הנמנע שכתב ינסה לשוחח עם משפחה כזאת באמצעות בקשה שיפנה למנגנוני הביטחון עצמם. אלה ידאגו להפנות אותו אל "המשפחה הנכונה" שתתודרך בהתאם מבעוד מועד.