שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בג"ץ דחה עתירה נגד ועדות הקבלה: "לא פוגע בזכויות"
    ברוב של חמישה שופטים מול ארבעה דחו שופטי בג"ץ את העתירה לפסול את חוק ועדות הקבלה ליישובים קטנים בטענה שהוא מפלה. השופט גרוניס כתב כי לא ניתן לקבוע, בשלב הנוכחי, כי החוק פוגע בזכויות חוקתיות בפועל, אך ציין כי ייתכן שהוא יוביל לפגיעה בעתיד

    על חודו של קול דחה בג"ץ עתירות נגד חוק ועדות הקבלה: שופטי בג"ץ, ברוב של חמישה מול ארבעה, דחו הערב (יום ד') את העתירה נגד חוק ועדות הקבלה. העותרים טענו שמדובר בחוק שמפלה נגד קבוצות מיעוט. נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס טען בדעת הרוב כי לא ניתן לקבוע, בשלב הנוכחי, כי החוק פוגע בזכויות חוקתיות בפועל, אך ציין כי ייתכן שהוא יוביל לפגיעה בעתיד. לדבריו, אז יוכלו העותרים להגיש את העתירה שוב.

     

    נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס. פגיעה עתידית (צילום: עידו בקר) (צילום: עידו בקר)
    נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס. פגיעה עתידית(צילום: עידו בקר)
     

    החוק נועד כדי להגביל את קיומן של ועדות הקבלה ליישובים כפריים בגליל ובנגב, שבהם פחות מ-400 משפחות. במרס 2011 הגישו האגודה לזכויות האזרח ותושבי יישובים קהילתיים מהמועצה האזורית משגב עתירה לבג"ץ בדרישה לפסול את חוק ועדות הקבלה, שאושר אז בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. לטענת האגודה, החוק הוא רישיון לאפליה של מי שנדחים על-ידי ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים ובהרחבות הקיבוצים.

     

    עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח טוען בעתירה כי ברוב היישובים הקהילתיים וההרחבות אורח החיים אינו שיתופי, ואין לאוכלוסייה המתגוררת בהם אופי ייחודי, מלבד הרצון לחיות באיכות חיים גבוהה. לטענת האגודה, הצעת החוק תאפשר אפליה בקבלה ליישוב, בהסתמך על הקריטריונים הלא ברורים של "התאמה לחיים בקהילה" או "התאמה למרקם החברתי"

     

    "תיתכן אפליה מוסווית בפועל"

    הנשיא גרוניס ציין בהחלטתו היום כי העתירות הוגשו זמן קצר לאחר שהתקבל החוק, "ומבלי שתהיה תשתית ראייתית כלשהי לתמוך בטענות החוקתיות שהועלו בעתירות". גרוניס אמר כי מרבית טענות העותרים מתייחסות לתוצאות אפשריות של החוק שתפגענה בזכויות חוקתיות. "אלא שהטענות לעניין התוצאות המפלות לכאורה של החוק, אינן נתמכות בעובדות, בנתונים או אפילו בדוגמה אחת של משפחה שבקשתה נדחתה, ואשר יהיה בהם כדי לסייע בקביעה כי אכן יישום החוק יוביל לאפליה של קבוצות מיעוט בחברה הישראלית. העותרים אינם מצביעים על נפגע מסוים מהחוק. כל העותרים הם עותרים ציבוריים, ואין בינם ולוּ אדם אחד או משפחה אחת שנפגעו מן החוק בפועל או בכוח".

     

    השופטת עדנה ארבל."אוכלוסיות חלשות יצאו נפגעות"  (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    השופטת עדנה ארבל."אוכלוסיות חלשות יצאו נפגעות" (צילום: גיל יוחנן)
     

    גרוניס ציין כי הוכחה כזו יכולה לבוא באמצעות "עדות שיטה"- הבאת רצף של מקרים מהם ניתן יהיה ללמוד על מגמה ביישום החוק שבמסגרתה ניתן להפלות מועמדים, למרות סעיף איסור האפליה שקיים בו. "בהיעדרו של יישום כלשהו, לא ניתן לקבוע – על יסוד לשון החוק בלבד – כי הסעיפים הללו יובילו להפליה ולהדרה". לעניין הטענות כי בחסות החוק ישנו מנגנון לאפליה ולהדרת קבוצות מיעוט, ציין גרוניס "מבלי שתעמוד לפנינו מערכת עובדתית ברורה שתצביע על כך שאושרו על ידי רשם האגודות השיתופיות מאפיינים יישוביים שיש בהם כדי לעורר אפליה, כיצד ניתן לקבוע כבר עתה שהרשם יאשר תקנונים מפלים?".

     

    לצד זאת ציין גרוניס כי כשם שלא ניתן לקבוע כרגע שהחוק פוגע בזכויות חוקתיות, "כך נראה שלא ניתן לשלול מכל וכל את האפשרות שהחוק יוביל לאפליה בפועל". גרוניס הוסיף כי בשל האמירות המפורשות שהושמעו בהליך החקיקה, "ובהתחשב במקרים שהובאו בעבר להכרעת בית משפט זה, לא ניתן לשלול את האפשרות שהועלתה על ידי העותרים, ולפיה תיתכן אפליה מוסווית בפועל. בחינה כאמור תהא אפשרית רק לאחר יישום החוק, כשיתקבל מידע רחב על יישומו הלכה למעשה".

     

    השופט גרוניס קבע כי בהעדר תשתית עובדתית רחבה לא ניתן להכריע בשאלות המרכזיות ויש לדחות את העתירה, "תוך שבעלי הדין שומרים על טענותיהם, ויוכלו להעלותן שוב בעתיד, היה ויבחרו בכך".

     

    "החוק פותח פתח להדרה"

     השופטת בדימוס עדנה ארבל ציינה בדעת המיעוט כי "הטעמים המאפשרים דחיית מועמד למגורים הינם עמומים ומאפשרים יציקת כל תוכן שהוא על ידי ועדות הקבלה. ברמה האינדיבידואלית מעניק מנגנון זה בידי ועדת קבלה, המורכבת בעיקרה מאנשים פרטיים, כוח לקבל כמעט כל החלטה שהיא על בסיס שרירותי. התרשמותם של חברי ועדת הקבלה מהמועמדים הבאים בפניהם הינה סובייקטיבית לחלוטין, עלולה להיות מושפעת מדעות קדומות וסטריאוטיפים, גם כאשר אלו אינם נוגעים להשתייכות קבוצתית, ותלויה במידה רבה בבוחן ולא רק בנבחן. שרירותיות זו מבססת פגיעה קשה בשוויון בין הפרטים בהקצאת קרקעות ציבוריות"

     

    "המיון המתאפשר במסגרת ועדות הקבלה עלול להיות בעל השלכות שליליות לא רק על הפרט, אלא גם על החברה בישראל", הוסיפה השופטת ארבל. "הועלה חשש כי הקבוצות החזקות יותר בחברה הן אלו שקיבלו ומקבלות לרוב הקצאות מקרקעין משמעותיות. אם אכן כך הדבר, הרי שקבוצות אלו מקבלות במסגרת התיקון כוח נוסף באמצעות בחירת התושבים הנוספים שיקבלו קרקעות ויזכו להיות שכניהם. מטבע הדברים, גם שכנים אלה ישתייכו לקבוצות החזקות שבחברה. סביר כי האוכלוסיות החלשות הן שיצאו נפגעות מהסדר זה".

     

    השופט סלים ג'ובראן טען בדעת המיעוט כי יש לפסול את החוק למרות שעדיין לא עמד במבחן המציאות, מכיוון שאינו מביא בשורה חדשה ומעניק לוועדות הקבלה כוח רב מידי. הוא ציין כי אינו טוען שמחוקקי החוק ביקשו להפלות, אך המציאות שעוגנה בסופו של דבר

    הביאה לכך. "אף שנקבעו בתיקון מנגנוני ביקורת שיפוטית ופיקוח, דומה כי לא היה בהם די כדי להגן על הזכות לשוויון. מנגנונים אלה לא עיצבו דיים את שיקול הדעת שניתן לוועדות הקבלה ולא לוּווּ באמות מידה מספקות להפעלתן".

     

    ג'ובראן הוסיף כי החוק "שם בכפה של ועדת הקבלה את המפתח לשער היישוב והסדיר את שיקול הדעת שמוקנה לה". הוא ציין כי עיון בתיקון לחוק על רקע ההסדרים שקדמו לו "הביאני למסקנה כי שיקול הדעת שניתן לוועדת הקבלה הוא רחב, ופותח פתח להדרה מכניסה ליישובים הקהילתיים משיקולים לא רלבנטיים. על רקע מפת ההתיישבות הקיימת והניסיון שנצבר ברבות השנים באשר להפעלת שיקול דעת זה, באתי למסקנה כי אין בידי אלא לקבוע שהחוק מעגן מציאות מפלה".

     

    השופט התייחס גם לטענת חבריו לחוסר הבשלות ולכך שהחוק עדיין לא הפלה בפועל: "דקדוק בפרטיו של התיקון לפקודת האגודות השיתופיות, על רקע הסדרים דומים שקדמו לו ושעיגנו בשטח פרקטיקה מתמשכת של הדרה משיקולים שחלקם בלתי רלבנטיים, הביאני לכלל מסקנה שאין בהסדר משום בשורה חדשה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים