גנץ: אחרי גלעד שליט יש סטנדרטים חדשים
מאמין שהשקט בדרום יישמר, מזהה שינוי בקבלת המחיר הכואב, מזהיר מהשלכות התקציב - ומזהיר גם את נסראללה: מה שעשינו בעזה, נוכל לעשות בלבנון. בראיון חג מיוחד ל-ynet, הרמטכ"ל מסביר את "נאום הכלניות" ועוקץ לראשונה את מבקרי צה"ל בצוק איתן: "אני יודע לנהל לחימה קרקעית לא פחות מאלה שמדברים. אנחנו לא ב'אח הגדול'"
גנץ נזהר מהשבת אש של ממש לעבר "הגורמים בקבינט" שפקפקו בניהול המערכה הצבאית וטענו לחוסר יוזמה התקפית, אך הפעמים הבודדות שבהן הוא מאבד מעט מקור רוחו נוגעות בעיקר לנושא הזה. "אני שלם עם התכלית האסטרטגית כפי שהתווה הקבינט, ואם רצו תכלית למלחמות אחרות, כמו כיבוש הרצועה, אז היה אפשר לעשות זאת. אבל זה לא מה שהמדינה החליטה.
"אני מקשיב לביקורת ומסמן לעצמי מהתחקירים שאנו עושים. אני מקבל בהכנעה שזכותו של הדרג המדיני להשמיע מה שהם רוצים, ואשמור על האתיקה של תפקידי עד יומי האחרון. אני לא צריך להגיד כלום, ולפעמים כשאני לא אומר כלום זה לא פחות חזק".
למותחי הביקורת מבחוץ, חלקם ביטחוניסטים לשעבר, הוא משיב בציניות נדירה: "מרשים אותי איך הם כבר הספיקו להפיק לקחים. אלה דיבורים שלא מחוברים לעשייה שהייתה. דיבורים לא מעשיים של מי שלא נושא באחריות חוץ מלקיים כנס, וזה בסדר.
"הפעלנו את המהלך הקרקעי שהיה ממוקד, מוגבל ומשלים ליעדים מאוד ברורים ובהירים למפקדים, ללוחמים ולחללים. היו אילוצים שלא אפשרו להפעיל את המהלך הקרקעי כבר בהתחלה, הייתה אופציה של תמרון תחילה, ואני כנראה יודע לעשות זאת טוב לא פחות מאשר אלה שמדברים את מה שהם חושבים. לא היו לכך תנאים אסטרטגיים. אני בעיקר מחכה לתחקירים הפנימיים שאנו עושים באומץ לב, בלי לחכות לביקורת חיצונית מיום עיון כזה או אחר".
מרבית תוכניות הלחימה המקוריות של צוק איתן, בעיקר במערך האש של חיל האוויר וההגנה של כיפת ברזל, מומשו, לדברי הרמטכ"ל. בתוכנית היבשתית "עשינו התאמות", מבהיר גנץ, ומזכיר כי אף אחת ממלחמות ישראל עד כה - כולל מלחמת הבזק ששת הימים - לא נוהלה לפי התוכניות המבצעיות שהוצבו מראש.
תקווה לתושבי עזה
גנץ אמור לפשוט מדים בעוד ארבעה חודשים, ואם לא יקרה עוד אירוע חריג, ייזכר כנראה בעיקר כרמטכ"ל של "צוק איתן". בהתייחסות ראשונה ל"נאום הכלניות" שבו קרא לתושבי עוטף עזה לשוב לבתיהם מעט לפני שהאש התחדשה, הוא מסביר כי הדברים פורשו לא נכון. "התייחסו רק לקטע קטן מהדברים שאמרתי גם לאורך המבצע, בכוונה למונחים עתידיים. כי באותה העת הייתה סבירות לחידוש הלחימה.
"ההערכה שלי לתושבי הדרום ובעוטף עזה גבוהה מאוד, בחלקים מהזמן הייתי איתם פיזית. לא דיברתי איתם מתוך מבצר או משרד. אני מקבל את הנזיפות שלהם באהבה".
גנץ מבקש להזכיר גם את הצד השני של המשוואה שדרוש כדי לשמור על השקט - תושבי עזה: "המצב הביטחוני השתפר מאוד בדרום, וצריך שיהיה את האיזון ברצועה בין סף ייאוש לסף תקווה. חשוב שנשיג את היעדים המשלימים, יש שם 1.8 מיליון אזרחים שחסומים מהאוויר, מהיבשה ומהים, והם צריכים לחיות בלי שיסחטו אותנו ביטחונית".
בראיון החג שנערך ביד לשריון בלטרון, מיד בתום טקס הזיכרון לחללי החיל (14 מהם נפלו בקיץ האחרון), הרמטכ"ל חוזר ומציין כי המהלכים המדיניים משלימים למהלכים הצבאיים, ומונה את הישגי המבצע בעיניו: "חתכנו בהטלת גרזן את כל הכוח האסטרטגי המשמעותי של חמאס, השמדנו את כל המנהרות ההתקפיות שתכנן להפעיל, את מרבית מערך הייצור והרקטות שלו, מנענו הישגים שלו באמצעות חדירות מהים ומהאוויר על-ידי כטב"מים. עצם זה שעשינו זאת מבלי להישאב לכיבוש הרצועה ואז היינו משלמים מחיר גבוה בהרבה - זהו הישג בפני עצמו. חמאס קיבל בסוף את הפסקת האש ללא תנאים ובלי שום פרט מכל מה שדרש לאורך המבצע".
בעניין ניסיון החיסול של ראש הזרוע הצבאית מוחמד דף, העמימות נשארת: "לא יודע להגיד אם הוא נהרג או לא. יש ימים שכן ויש ימים שלא. יש לו הרבה ניסיון ויכולות, ופגיעה בו היא דבר משמעותי, ולא אופתע אם לא".
התפכחות ישראלית
גם אם השקט בדרום יוכל להישמר, כמו שמעריך גנץ, אין זירה רדומה באמת - ובמיוחד האויב מצפון בחן בשבע עיניים את "צוק איתן". מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, בטוח הרמטכ"ל, הבין את כוחו של צה"ל ובעיקר את כוח העמידות של החברה הישראלית: "מהתגובות שאני שומע ברחוב המושג חמיצות נוגע רק למי שאומר אותו ולא לאדם ברחוב. אנחנו לא ב'אח הגדול', שעושים מה שישמח את הציבור. נסראללה רואה שהחברה הישראלית לא התפרקה וידעה לשלם מחיר, ושאנחנו יודעים לעשות בלבנון את מה שעשינו בעזה".
"אתה יודע כמה שבויים היו לנו במלחמת יום כיפור? מדינת ישראל שמה לעצמה בנושא סטנדרטים שונים אחרי שליט ולא ויתרה, כמו במקרה שלושת הנערים עד שמצאנו את הגופות. יש התפכחות בחברה והבנה שאם אנו חפצי חיים אנו צריכים לשלם מחיר שיכול לקרות במצב שבו עשר חטיבות נלחמות בתוך שטח הרצועה".
- אתה עוד כמה חודשים אזרח, מה יש לך להגיד כעת לקצין הצעיר שחושש שטעות שלו במבצע תוביל לאישום או הרשעה פלילית, כי נהרגו כתוצאה ממנה פלסטינים בלתי מעורבים?
"לא היה מצב שבו מישהו פעל בזדון כדי לפגוע באזרחים, ואם יסתבר שמישהו בזז או תקף שבויים, אני ואתה רוצים שהוא ייחקר כדי לשמור על ערכי הלחימה שלנו. חלק גדול מהמקרים, כמו 'מטרות זהב' של תקיפת הבית של דף והמח"טים של חמאס, אני אישרתי, לא מלאך ולא שרף ולא שליח, כשאני יודע מה עשויה להיות התוצאה. אם יתברר שנפלו שגגות - נדע לנקוט צעדים פיקודיים ונגן על חיילינו ונגבה אותם במקרי קיצון עד הסוף".
"אנחנו מתחקרים עשרות מקרים, מבצעית, ובודדים חוקרים במצ"ח. אם מקרים גבוליים יגיעו להעמדה לדין צבאי - לא נזנח את אנשינו. אנחנו רוצים שידינו יהיו נקיות, גם על רקע החקירות הבינלאומיות".
אנחנו היעד הבא
ברוב השנה שהחלה על צה"ל כבר יפקד היורש של גנץ. במהלכה, הוא מעריך, אויבי ישראל ימשיכו לעסוק בעיקר בעצמם, "וכרגע הסבירות למלחמה נמוכה יותר, אבל יש פוטנציאל להידרדרות, שאסקלציה תוביל למערכה. ראינו איך זירה אחת מדליקה אחרת כמו איו"ש מול עזה.
"האויבים שלנו עסוקים כעת בבעיות אחרות, אבל מי הבא בתור מבחינת כולם? אנחנו! אם חיזבאללה לא עסוק עכשיו בלעשות את מה שאיראן אומרת לו לעשות מול סוריה, מי אויב הייחוס שלו? אנחנו. אם גורמי הטרור בגולן מפסיקים להתעסק עם אסד, מי האויב שלהם? אם אלפי הפליטים בירדן יצטרכו לפעול, מול מי הם יעשו זאת? האם הג'יהאדיסטים בסיני יילחמו רק נגד המצרים?"
לגבי החזית הסורית, הרמטכ"ל רואה מקום לאופטימיות: "ישראל לא מפסידה מכך שהיא מעניקה סיוע הומניטרי לפצועים מסוריה, וביום מן הימים יידעו בצד השני להעריך מי נמצא בצד הזה של הגבול. להערכתי אסד ישרוד את השנה הבאה אבל לא ישחזר את שליטתו בסוריה". גם את האיום האיראני הוא לא שוכח: "אנו ערוכים לפעול באיראן, וכדאי שעדיין נהיה מפוכחים בעניין האיום הזה שעדיין קיים".
בינתיים, הקרבות מהסוג האחר מאיימים להתחדש בקרוב. על אף התוספות לתקציב הביטחון במיליארדים רבים - גם השנה וגם בשנה הבאה -
גנץ מבהיר חד-משמעית כי המסגרת הנוכחית לא תספיק להכין ולצייד את צה"ל: "הצבא לא צריך להיות מסכן שמחטטים לו בגרושים במקום להסתכל על המאקרו, על ההוצאות הגדולות. היקף הפערים גדול ובכל זאת נמשיך לחפש היכן להתייעל".
ברקע הדעה השלילית על אנשי הקבע, גנץ מזכיר ש"פתחנו את השנה בצורה לא טובה מבחינת גיבוי חברתי ותקשורתי שהגיע קרוב להשפלות, של 'מה אתם מבזבזים לנו את הכסף', אבל פתאום צריך אותנו כי יש חורף קשה, ונחטפים שלושה נערים ומלחמה בדרום. היכן שהיו צריכים אותנו היינו - מהחורף בצפת ובירושלים, דרך 'שובו אחים' וצוק איתן והשינויים הרבים בצבא. אני מאחל שאנשים בחברה הישראלית לא יתרחקו מצה"ל מהר מדי אחרי הלכידות שהייתה במבצע".
לפנייה לכתב/ת 
