שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יהודי, לאכול בשר זה לא טבעי
    לא רק שאין כל חובה לאכול בשר לפי היהדות, ולא רק שטבעונות איננה מנוגדת לערכי הדת היהודית - האידיאל האמיתי הוא תזונה צמחית. דעת התורה כלל לא נוחה מהעניין הזה, וגדולי ישראל טענו כי אכילת בשר "מולידה באדם דם זדוני ואכזרי". אם אתם דתיים באמת, תחשבו פעמיים לפני הסטייק הבא
    בהיותי טבעונית ותיקה (21 שנים!) וגם דתייה ומרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן, עסקתי בנושא הרעיון הטבעוני ביהדות הן בפרסומים אקדמיים, והן בפרסומים פופולאריים. לכן אני תמיד שמחה להשיב לשאלות בנוסח "הדוד הדתי אמר לי שלפי היהדות חובה לאכול בשר בשבת ובחגים. הוא צודק?" וגם "האבא החרדי שלי טען שאי-אפשר להיות טבעוני דתי, האומנם?" - ואלו חוזרות שוב ושוב בקבוצת הפייסבוק של "אתגר 22" ובקבוצות נוספות.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

    מיוחד: בואו להיות אושפיזין בסוכה של ynet

     

    ובכן, למעשה, לא רק שאין כל חובה לאכול בשר לפי היהדות, ולא רק שטבעונות איננה מנוגדת לערכי הדת היהודית - אלא שהיא עולה בקנה אחד עם רוח היהדות, ובמיוחד בימינו. תזונה מן הצומח הייתה הכוונה האלוקית המקורית, כפי שעולה כבר מהפרק הראשון בתנ"ך: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (בראשית א', כ"ט).  

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    מכאן שהאידיאל הוא תזונה צמחית, ורק לאחר הקלקול הותר למין האנושי לאכול בשר. מדרש אגדה אף טוען מפורשות, שמלכתחילה לא נבראו בעלי החיים כדי להיאכל על ידי האדם, "לפי שלא ברא הקב"ה בריותיו על מנת שימותו, שאם לא חטא אדם לא היו הבריות מתים (מדרש אגדה, בובר, בראשית א', כ"ט).

     

    אז איך בכל זאת אוכלים בשר? הרב אברהם יצחק הכהן קוק מסביר כי לאחר המבול, עם ירידת הדורות וחולשתו המוסרית של המין האנושי, הותרה אכילת הבשר. בדיעבד. דבריו עולים בקנה אחד עם טענתו של הפילוסוף רבי יוסף אלבו (בן המאה ה-14), בנוגע להיתר אכילת בשר: "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע, כמו שהתיר להם יפת תואר על זה הדרך".

     

    כלומר כפי שהותר ללוחמים במלחמה לשבות אישה, ולקחת אותה להם בתנאים מגבילים - כאשר ברור לכל כי דעת התורה איננה נוחה מהעניין, והיא מנסה למנוע מקרים כאלה (דברים כ"א) - כך הדבר גם בנוגע לאכילת בשר.

     

    אטימות הנפש של אוכלי הבשר

    בנוגע להשפעות הרוחניות של אכילת הבשר על נפש האדם, מזהיר ר' יוסף אלבו: "מלבד מה שיש בהריגת הבעלי חיים אכזריות חֵמה ושטף אף, ולימוד תכונה רעה אל האדם לשפוך דם חינם, עוד יוליד אכילת בְּשר קצת הבעלי חיים עובי ועכירות ואטימות בנפש" (ספר העיקרים, מאמר שלישי, פרק ט"ו).

     

    אכילת בשר זה בדיעבד. הרב אברהם יצחק הכהן קוק (צילום: אורות) (צילום: אורות)
    אכילת בשר זה בדיעבד. הרב אברהם יצחק הכהן קוק(צילום: אורות)

     

    דברים ברוח דומה כתב מאוחר יותר גם המדינאי, הפילוסוף ופרשן המקרא דון יצחק אברבנאל (בן המאה ה-15), בפירושו לספר שמות (ט"ז, ד') על סיפור ירידת המן מן השמים. האברבנאל שואל מדוע הבטיח ה' לעם ישראל "לחם מן השמים", כפי שמכונה המן, ולא בשר? ומשיב: "אמר הקב"ה למשה: הנה עניין הבשר אינו מזון הכרחי, והוא שאלת זוללות ומלוי מעַים ותאווה גוברת. גם שהבשר מוליד באדם דם זדוני ואכזרי... הנה מפני זה לא אמר הקב"ה למשה שייתן לישראל בשר, כ"א לחם, שהוא מזון נאות והכרחי למזג האדם, וזה הוא 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים'".

     

    מפירושו של האברבנאל עולה תפיסה מרתקת, לפיה הקב"ה רצה להחזיר את בני ישראל לתזונה מן הצומח. העם, כידוע, לא
    עמד בציפיות הללו, הִתאווה לבשר ודרש אותו במפגיע, כמסופר על "העם המתאווים" שסופו שנקבר בקברות התאווה (במדבר, י"א).

     

    המסר הזה אקטואלי במיוחד בימינו, הן משום שתעשיות המזון המודרניות גורמות לצער בעלי חיים בדרגה קיצונית - עוולה שאיננה מתיישבת עם דרישת ההלכה להתחשב בצרכים הפיזיים והרגשיים של בעלי החיים; הן משום הנזקים הסביבתיים הכבדים שגורמות תעשיות המזון מן החי, שאינם מתיישבים עם הדרישה ההלכתית לשמור על העולם שברא הקב"ה; והן משום הסכנה הבריאותית הכרוכה במזונות הללו, שאיננה מתיישבת עם הציווי ההלכתי להישמר לנפשותינו.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    בשר מחולל השפעות רוחניות קשות
    צילום: shutterstock
    מומלצים