מסמך ליברמן: כך תתחזק ישראל ב-2015

בזמן שבכירים בממשלה תוקפים בחריפות את מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי - מנחה שר החוץ אביגדור ליברמן להעלות לראש סדר העדיפויות של המשרד את שימור והידוק שיתוף הפעולה של ישראל עם ארצות הברית כעוגן מרכזי במדיניות הביטחון הלאומי של ישראל. תחת הכותרת "יעדי העל ויעדי מדיניות החוץ לשנת 2015" נכתב מסמך מסווג הכולל הנחיות מפורטות שאותן קבע השר ליברמן. אחרי ששר החוץ אמר בעבר ש"אירופה לא מבינה" את המתרחש במזרח התיכון, נאמר במסמך היעדים כי "יש להמשיך ולשדרג את הדיאלוג של ישראל עם אירופה".

המסמך, שעליו חתום מנכ"ל משרד החוץ ניסים בן שטרית, הופץ לכל שגרירי ישראל בעולם, ראשי המערכים, האגפים, החטיבות ומנהלי המחלקות. במסמך, המתפרס על פני שמונה עמודים, צוין עוד כי למשרד החוץ יש מטרה להגביר את התיאום עם הממשל האמריקני נגד הגרעין האיראני, דאעש ויוזמות בזירה הבינלאומית לבודד את ישראל. עוד צוין כי משרד החוץ יחתור גם בשנה הבאה להסדר מדיני ומסגרת ביטחון אזורי. כמו כן יופנו משאבים למאבק בדה-לגיטימציה ובנגע האנטישמיות.

- שימור והידוק שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ארה"ב. במסמך נכתב כי "לישראל אינטרס עליון בשמירה על השותפות האסטרטגית ועל הקרבה הערכית והאינטימיות ביחסי שתי המדינות ומנהיגיהן. קיים צורך לתיאום מלא בין המדינות באשר לסוגיה האיראנית, עתיד התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני, המערכת המולטילטרלית בדגש על זירת האו"ם והצעדים החד-צדדיים שיוזמים הפלסטינים נגד ישראל, פירוז רצועת עזה, והסדרים ואיומים אזוריים.

"מדיניות החוץ הישראלית תחתור גם למתן ערבויות ביטחוניות לישראל ואמצעים מתקדמים לשמירת יתרונה האיכותי ויכולת ההרתעה הצבאית, וכן להמשך סיוע מדיני אמריקני פעיל בזירה הבינלאומית וסיכול יוזמות אנטי-ישראליות באו"ם ובארגונים בינלאומיים. יעד נוסף בהקשר זה הוא המשך הידוק הקשרים של ישראל עם ציבורים חדשים בארה"ב לרבות קהילות מהגרים, חוגים ליברליים, גורמי אקדמיה והדור הצעיר בקהילה היהודית שמתרחק מישראל".

להדק יחסים עם אירופה. ליברמן עם שר החוץ הגרמני שטיינמאייר(צילום: אלי מנדלבאום)

- קידום הסדרים מדיניים ושותפויות במרחב. לפי המסמך, "התקופה הקרובה תתאפיין בחוסר ודאות גבוהה, בעיקר בהתייחס לאופן שבו תוצאות המערכה ברצועת עזה תשפענה על סבירות חידוש המשא ומתן הישראלי-פלסטיני. לישראל הזדמנות לקדם לצד המלחמה בחמאס יוזמה להסדר מדיני (ייתכן אף אזורי) תוך ניצול המומנטום, ככל שיהיה, משיקום פירוז רצועת עזה, מהציפיות הבינלאומיות מישראל ולהפגין מחויבות לתהליך המדיני.

"יש לפעול להכשרת הקרקע מול ארה"ב, חברות הקוורטט ומדינות שכנות במרחב לתמיכה ביוזמה ישראלית, שיהיה בה מענה מספיק לציפיות ולתנאים בשטח ואשר תהווה מנוף לקידום האינטרסים הישראליים מול האתגרים האזוריים שבפניהם היא עומדת. יצירת התנאים המתאימים לפירוז רצועת עזה, חלק מהסדרים אזוריים שלאחר 'צוק איתן' תוך התניה של שיקום תמורת פירוז. בשלב השני חתירה להקמת מנגנון בינלאומי להתמודדות עם הברחות לרצועה".

הידוק יחסים. ליברמן עם מזכיר המדינה קרי(צילום: AFP)

- חיזוק הממד המדיני בביטחונה הלאומי של ישראל. לפי המסמך מדובר ב"סיכול מדיני של איומים אסטרטגיים, בראשם התגרענות איראן ואיומי הטרור והאיסלאם הרדיקלי לסוגיו. המשך התיאום עם ארה"ב ושאר ה-P5­ פלוס 1 בסוגיית הגרעין האיראני לקראת הסדר. על ישראל להמשיך להשפיע על טיב ההסדר שיושג, להבטיח קיומים של מנגנוני בקרה ואכיפה מספקים, שיאפשרו התראה מספיקה במקרה שאיראן תבחר להתקדם בתוכנית הגרעין הצבאית.

"במקביל קידום הבנות מדיניות וביטחוניות עם ארה"ב ויתר חברי הקבוצה למקרה של שינוי בסטטוס של איראן כ'מדינת סף'; שימור משטר הסנקציות נגד איראן; מינוף הקשרים עם ארה"ב וההתפתחויות האזוריות לשם קידום הסדר מדיני ומסגרת ביטחון אזורי המושתת על שיתוף פעולה עם מדינות רלוונטיות; מתן דגש למענה לאיום מאיראן, במסגרת האפשרות של הקמת מכניזם אזורי ו/או בינלאומי למניעת הברחות אמצעי לחימה כתוצאה ממבצע 'צוק איתן'. במקביל, המשך פיתוח היחסים עם מדינות רלוונטיות באפריקה ובאסיה בתחומי ביטחון מולדת והלוט"ר".

פעולות באו"ם נגד הכרזה חד-צדדית על מדינה פלסטינית. עם המזכ"ל באן(צילום: שחר עזרן)

עוד נאמר במסמך כי "לנוכח האיום הגובר מצדם של שחקנים תת-מדינתיים, בהם דאעש, על יציבות המשטרים בסוריה ובעיראק, נדרש תיאום בנושא מול ארה"ב, תוך הבהרת תפישת האיום מצד ישראל; המשך המאמצים לפגיעה בלגיטימיות, במעמד המדיני ובהתעצמות חיזבאללה וחמאס; המשך הבלטת המעורבות האיראנית בתמיכה בטרור ובערעור יציבות משטרים באזור כחלק מהדיאלוגים בנושא איראן בכל המסגרות".

במסמך צוין כי "באמצעות מתן תפקיד אקטיבי ושיתוף האיחוד האירופי במאמצים להגעה להסדרים אזוריים (שיקום רצועת עזה, מנגנון למניעת הברחות והתהליך המדיני) יש להמשיך ולשדרג את הדיאלוג של ישראל עם אירופה ולשלול מנופי לחץ וסנקציות ולמימוש שדרוג היחסים שהוקפא".

בנושא נוסף נאמר כי המשרד יפעל ל"חיזוק מעמדה של ישראל והלגיטימציה הבינלאומית שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית, שותפה ותרומת למשפחת העמים. נדרשים מאמצים לחיזוק הלגיטימיות וההכרה במעמדה של ישראל, בעיקר במדינות אירופה, וזאת כבסיס להבטחת שגשוג כלכלי וחברתי".

ליברמן. "חיזוק הלגיטימיות וההכרה במעמדה של ישראל"(צילום: רויטרס)

עוד צוין כי יש לפעול ל"קידום והגנה על אינטרסים לאומיים בזירה הבינלאומית, שמירת הלגיטימציה של ישראל כמדינת חוק הפועלת ברוח נורמות בינלאומיות. גיבוש מדיניות מתואמת וברורה כמענה לאתגרים בזירת האו"ם וארגונים בינלאומיים עם סיום מבצע צוק איתן ובכלל זה להתנהלות מול ועדת שאבאס; הרחבת הפעילות המשותפת עם האו"ם ועם מסגרות וארגונים בינלאומיים; מאבק במאמץ הפלסטיני המתחדש להכרה בזירה הבינלאומית; מאמץ להתאמת החוק הבינלאומי ללחימה בסביבה אזרחית; דגש על מיצוב ישראל כמגלמת חדשות ויזמות תוך רתימת הסקטור הפרטי הישראלי והחברה האזרחית".

המסמך כולל הנחיה בנושא חיזוק ההזדהות ההדדית והשותפות המעשית בין ישראל לבין התפוצות. בנושא זה נאמר כי המשרד יפעל ל"התוויית תוכנית פעולה למלחמה בגילויי האנטישמיות באירופה

 ובאמריקה הלטינית, חיזוק מעמדם של הקהילות היהודיות ושיפור יכולתן המדינית. זאת, לצד תמיכה וסיוע בהתמודדותן עם האיומים על ביטחונם; ביסוס השיח עם גורמי מפתח ליברליים בעולם היהודי והידוק הקשר עם הזרמים השונים ביהדות. פיתוח הקשר הערכי עם הדור הצעיר ביהדות התפוצות וחיזוק זיקתו לישראל".

בהנחיה האחרונה צוין כי המשרד יפעל ל"פיתוח אג'נדות חדשות וסדר יום כלכלי, המשך השתלבות ישראל בכלכלה הגלובלית בדגש על פיתוח שווקים חדשים לייצוא. חתירה להגדלת תקציב סיוע החוץ הישראלי לרמות ה-OECD במטרה להפוך את ישראל לתורמת אפקטיבית יותר".