עובדת וחיה בעוני. סיפורה של קופאית
לקנות לילדה שלי מגפיים לחורף או לשלם שכר דירה? עדות אישית
שמי רחלי, אני אם חד-הורית בת 27 לילדה קטנה בת שש. למחייתנו אני עובדת כקופאית בסופר. מכיוון שאני אם חד-הורית ללא תמיכה, אני נאלצת לעבוד בחצי משרה ומרוויחה כ-2,500 שקלים בחודש. בנוסף, אני מקבלת מזונות בסך אלף שקלים וקצבת ילדים בסך 140 שקלים.
עוד בערוץ הדעות של ynet
הילד מהחוג לבלט / מיכל שלם
כיפה סרוגה לטובת המתגיירים? / גלעד קריב
סך כל הכנסותיי בחודש מסתכם בכ-4,000 שקלים בלבד. לעומת זאת, הוצאותיי החודשיות מסתכמות בכ-6,000 שקלים. למרות שאני לא מוציאה בחודש מעבר למה שנדרש לשם קיום, נוצר פער בין הכנסותיי לבין הוצאותיי השוטפות. בעקבותיו יש לי מינוס גדול בבנק של כ-10,000 שקלים ונאלצתי לקחת כמה הלוואות על סך 75 אלף שקלים. מדי חודש עליי להחזיר לבנק כ-1,800 שקלים, דבר שאינו תורם למציאות הכלכלית העגומה שבה אני שורדת.
המדיניות הנוכחית גורמת לכך שגם מי שעובד מתקשה להתקיים. המחיה כאן בארץ אינה זולה, בעיקר כשצריך למצוא סידור לילדים לשעות אחר הצהריים (דבר שלא מאפשר לעבוד במשמרות). לדאבוני אין מענה מספק עבור אמהות חד-הוריות עובדות כדי שיוכלו לעבוד ולהרוויח יותר. כאשר השכר עולה ולו במעט, לא זוכים לקבל את כל ההטבות - המזונות, השלמת ההכנסה, הסיוע בשכר הדירה וכו', והשכר מועבר לשם כיסוי תשלומים אלה.
המדיניות הכלכלית-חברתית צריכה להשתנות: עליה לעודד אנשים לעבוד ולהתקיים בכבוד. כיום, אני מוצאת סביבי לא מעט אנשים עובדים ללא יציבות כלכלית, לדוגמה משכורת קבועה בחגים ובכלל, דבר שגורם למתח נפשי ולקושי קיומי קשה מנשוא.
יוקר המחיה בארץ גבוה בהרבה מההכנסה שלי ומשל כלל האוכלוסייה הנתמכת בקצבאות. מצב זה החמיר בעקבות עליית המע"מ בכ-2% בשנה וחצי האחרונות. מחירי המוצרים הבסיסיים עלו באופן משמעותי וההכנסות שלי ושל רבים אחרים לא עלו בהתאם. כך נוצר מצב שבו אני צריכה לשקול מה חשוב יותר: לקנות אוכל או לשלם חשבון חשמל? לקנות לילדה שלי מגפיים לחורף או לשלם שכר דירה? אני מוצאת עצמי מקצצת בקניית אוכל ומוצרים בסיסיים למחייתנו המובילים למחסור בתזונה בריאה ולאי-ביטחון תזונתי.
מה יוציא אותי ממעגל העוני?
1. לחשב מהן ההוצאות המינימליות שייאפשרו לי לחיות בכבוד, ומולן להציב את הזכאות לקצבאות ולהטבות, על מנת להבטיח את היכולת לשלם את הוצאות הקיום.
2. לאפשר לאדם לעבוד בכבוד מבלי לפגוע בזכויותיו להטבות. זאת על-ידי העלאת שכר המינימום, וכן את סכום ההכנסה המזכה אותו בהטבות.
3. יצירת מדיניות המעודדת עבודה, על-ידי יצירת מסגרות המתאימות לילדים גם בחופשות, ובמקביל להשקיע במינוף מקומות עבודה המותאמים לאמהות עובדות.
אני רוצה לצאת מהמעגל הסבוך הזה. חשוב לי להדגיש שאני רוצה לעבוד, רוצה לפרנס אותי ואת בתי ולחיות בכבוד. כמו כן אני מעוניינת להתחיל ללמוד ולרכוש השכלה גבוהה. אני אישה צעירה שלא רוצה להמשיך להיתמך, אבל המצב המעציב הקיים לא מאפשר לי זאת.
הטור נכתב במסגרת פרויקט "שותפות חיפה להתרת שרשרת העוני" ויוצג ביום רביעי הבא בכנסת (19.11) במסגרת היום הבינלאומי למאבק בעוני
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
