הפנסיה לא מחכה לכם

עוד בערוץ הדעות של ynet

חיי ערבי יקרים פחות? / עאוני בנא

בת 63, חסרת דיור / שרה

אני יודע שקשה לכם להאמין, אבל ההיסטוריה המשפחתית שלי עשויה להציל את העתיד הכלכלי שלכם. עם זאת, אני בטוח שרוב הסיכויים שתתעלמו ולכן אם וכאשר תאריכו ימים, תגלו שאתם זקנים עניים שאיש לא עוזר להם.

כדי להבין כמה רע הולך להיות לכם, אתם צריכים להבין שהמספרים לא משקרים. כל השאר הם שקרנים פתולוגיים - המשפחה שלכם, החברים שלכם, חברי הכנסת שלכם. אפילו אתם משקרים לעצמכם. המספרים לעומת זאת הם ממזרים מפחידים ומרושעים, אבל אף פעם לא משקרים.

זוכרים שעד לא מזמן אנשים יצאו לפנסיה בגיל 65? זוכרים שהמדינה העלתה את גיל היציאה לפנסיה ל-67? אז דעו ששיקרו לכם. אם אתם בני פחות מ-50, אין סיכוי שתצאו לפנסיה לפני גיל 70. יתרה מכך, גם המספר הזה זמני ובעתיד תצטרכו לעבוד כמעט עד יום המוות וגם זה לא יספיק לרובכם כדי לחיות בכבוד.

יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שהזקנים של היום מסרבים למות. באופן אישי אני כמובן שמח שההורים שלי חיים ובריאים (טפו). הבעיה היא עם ההורים שלכם שמסרבים למות ולכן זקוקים ליותר כספי פנסיה ולהוצאות בריאות וסיעוד הולכות וגדלות.

הבעיה השנייה היא הפנסיה התקציבית. עד 1995 כל עובדי המדינה, הצבא, המשטרה, הרשויות המקומיות ועוד שלל גופים ציבוריים כמו קק"ל, מקורות, חברת חשמל ועוד, החליטו שאין סיבה שאנשים יחסכו כסף לעת זקנה, אם משלמי המסים יכולים לעשות את זה במקומם. לכן רבים מעובדי המדינה יצאו לפנסיה כבר בגיל 55 ואנשי הצבא יצאו לפנסיה בגיל 43 (!) ולא היו צריכים לעבוד יותר עד ליום מותם. כדי לממן את הפנסיות המטורפות של השירות הציבורי, המדינה צריכה להוציא מדי שנה יותר כסף על הפנסיה שלהם, כך שנשאר פחות כסף להשקיע בכם.

הבעיה השלישית היא הפנסיה הצוברת. רוב הציבור שלא עובד בשירות הציבורי חוסך כסף לפנסיה בעצמו, דבר המכונה פנסיה "צוברת". הבעיה היא שאנחנו גם חוסכים מעט מאוד כסף, חלקנו גם פודים את פיצויי הפיטורים ולכן אחרי שנצא לפנסיה נקבל מעט מאוד כסף, גם אם התחלנו לעבוד ולחסוך מיד אחרי הצבא.

אבל הבעיה לא רק שאנחנו לא חוסכים, אלא שקרנות הפנסיה לא מניבות ריבית גבוהה על מה שחסכתם. זה קורה בגלל הדרך המושחתת שבה המדינה הפריטה את קרנות הפנסיה והמאפשרת למנהלים לעשוק אותנו בדמי ניהול מטורפים, ולחלק לעצמם משכורות הזויות ובונוסים. המדינה גם אפשרה להם להשקיע בצורה לא אחראית, ומכיוון שבכל העולם הריבית של הבנקים המרכזיים ירדה כמעט לאפס, אין אפיק השקעה בטוח והכסף שכן שמנו בצד פשוט לא צובר ריבית.

תכל'ס, אתם יכולים להתחיל לחיות חיים צנועים כמו ההורים שלי, עם דירה פשוטה, בלי מכונית ובלי בילויים ואת הכסף להשקיע בילדים. מצד שני אתם יכולים להמשיך במסע רכישות דירות ומכוניות שהמשכורת שלכם לא מצליחה לכסות, להתמכר לאוברדרפט ולקניות באשראי ולשלם עליהם ריבית רצחנית. אתם גם יכולים להמשיך ולטייל בחו"ל, לשבת במסעדות ולקנות רק מותגים, אבל אז תגלו שכאשר תצאו לפנסיה אתם זקנים עניים ואומללים. אבל אל דאגה, אתם תמיד יכולים כמוני לנסות ולהיוולד מחדש להורים עשירים.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il