שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אל דאגה, הבורסה לא תיפול
    נפילה של בורסה מוגדרת בתור מערכת מורכבת, כלומר תוצאה מצטברת של מיליארדי אירועים קטנים. איך ניתן לחזות דבר שכזה? ישנן גישות מרתקות שעשויות לתת פתרון

    האם הבורסה שלנו עומדת בפני קריסה?  ברור שלא! אני בטוח ואסביר את זה. ובכן, סקירת המפולות של שוק ההון במאה הקודמת (וגם קצת לפני) מראה שתנאי כמעט הכרחי לנפילה היא אופטימיות מטורפת באשר למצב הבורסה ומצב המשק בכללותו. האופטימיות הזאת מתרחשת ממש ערב הקריסה. לא חסרות דוגמאות.

     

    בסך הכל שבועיים לפני קריסת הבורסה האיומה של 1929 כתב אירוינג פישר, גדול הכלכלנים של התקופה: "אני צופה שבעוד כמה חודשים יעלה ערך המניות".

     

  1. לטורים נוספים של ד"ר אושי שהם-קראוס

     

    "איננו צופים משבר כלכלי גדול כמו המשבר של 1920-1921", כתבו המומחים של "החברה הכלכלית של אוניברסיטת הארוורד". הם כתבו את זה כמה ימים לאחר הקריסה המפורסמת ב-1929, קריסה שהביא לאחד מהמשברים הכלכליים החמורים ביותר בתקופה המודרנית. מה נלמד מכל אלה?

     

    אני מזכיר, התחלנו בכך שבורסה לא נופלת כשכולם כל כך אופטימיים. נפעיל הסק מהיר (אבל לא ממש מוצלח) ונראה שבגלל שעכשיו כולם מקללים את המצב, אף אחד לא חושב שאנחנו בשיא ואף אחד לא באופוריה, הבורסה לא תקרוס. אבל רגע.

     

    אחד מהתנאים הכמעט הכרחיים לקריסת בורסה הוא זה שפרשנים בעיתונות בטוחים (כמעט) שלא צפויה קריסה. והנה, אני, משוכנע שהיא לא תיפול. אז הנה, אם ככה די סביר שהיא תיפול. שיגעתי אתכם לגמרי? הפסדתי אלף קוראים שיניחו לטור הזה בקללות? תגובה כזו יכולה בהחלט לאפיין התייחסות שלנו אל הקושי הגדול כל כך בחיזוי ההתנהגות של מערכות מורכבות. על בורסה כמערכת מורכבת ועל משברי בורסה אנחנו מדברים בטור הזה ובסדרה הזו של טורים.

     

    רעידת אדמה בבורסה

    נתחיל בשאלה: לאיזה תחום שייכת הפעילות בשוק ההון? ברור, יגיד קורא סביר, לכלכלה, לחשבונאות, ללימודי שוק הון, אפילו למתמטיקה. ובכן,לא בהכרח ואולי אפילו ממש לא נכון! ככה יגידו לנו מדענים שעוסקים בניתוח מערכות מורכבות. לא סתם מדברים על "רעידות אדמה" בבורסה. זו לא רק קלישאה. 

     

    הפעילות המורכבת של שוק ההון דומה יותר לפעילויות גיאולוגית (אולי טקטונית) מאשר לפעילות כלכלית כפי שמבינים אותה חוקרי הכלכלה המקובלים. היא דומה גם לפעילות מערכת החיסון ולתהליכים מטאורולוגיים (של מזג האוויר). כל אלה הן תופעות שקשה עד בלתי אפשרי לחזות.

    רעידת אדמה ביפן - איך ניתן לחזות דבר שכזה?  (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    רעידת אדמה ביפן - איך ניתן לחזות דבר שכזה? (צילום: AFP)

    חוקרי המערכות המורכבות יסבירו את הדבר בכמה מאפיינים: אירועים ענקיים כאלה, כמו סערות קטסטרופליות, רעידות אדמה ומפולות בורסה הן תוצאה פתאומית ואולי מצטברת של מילארדי מליארדים של אירועים קטנים. האירועים האלה פוגשים זה את זה בצורה אקראית ומשפיעים גם זה על זה וגם על המצבור הכללי שלהם.

     

    בואו נראה איך זה יכול להיראות בשוק ההון: הפעילות שלו מורכבת ממיליוני מילארדי פעולות בתקופות קצרצרות. הגזמתי? מיליוני מליארדי טרנזאקציות (פעולות קניה ומכירה של מניות או מכשירים פיננסיים אחרים) ביום?

     

    לא, אבל בואו נשאל, האם הבורסה שרויה בואקום? האם הפעילות של שוק ההון מנותקת מהחיים שלנו? בהחלט לא. רגולציה (תקנות) ממשלתית משפיעה על התנהגות הבורסה. תקנה שתעלה את המס על רווחי הון תשפיע על הבורסה בזמן מסויים. אז מה? איפה מליארדי הפעולות?

     

    ובכן, גם יצירת תקנה חוקית למס על רווחי הון היא תוצאה מצטברת של מיליוני אירועים קטנטנים. אירועים בולטים שמשפיעים על חקיקה כזו הם, למשל, התפרצות של מחאה חברתית. והנה, גם התפרצות של מחאה חברתית היא תוצר של מיליוני אירועים קטנים. חקיקה על מסוי הון היא גם תוצאה של רצונם של כמה פוליטיקאים להיבחר מחדש. אבל הנה, גם רצון כזה הוא תוצר מצבים אחרים. למשל, הפופולריות של אותו פוליטיקאי בזמן נתון. עד כאן טיפלנו רק בגורם אחד - חקיקה.

     

    הפרשנות בעיתונות

    מה דעתכם על כותרת ענק כזו ב-ynet: "שר האוצר בשיחה סודית: הבורסה עומדת ליפול". סביר שמשקיעים רבים ירוצו למכור מיד את המניות שלהם ולהציל את הכסף. הדבר הזה יגרום למצב "שחזה" שר האוצר, אפילו בלי קשר לניתוח המקורי שלו. ההתרסקות תהיה תוצאה של הכותרת. למה? בגללל הרייטינג, העיתונאי והשר.

     

    כדי לא להטריח מדי את הקורא, נוסיף רק את מערכת הניתוחים הכלכליים המלומדים של שוק ההון. לא נזלזל בה. נאמר רק שהיא רק חלק מהמערכת הזו. הנה, אני חושב שאנחנו מרגישים קצת יותר מול מה אנחנו עומדים. ולמה זה בלתי ניתן לחיזוי? בין היתר מפני שאנחנו מוקפים במיליארדי פעולות ביום. כדי להבין מה מפיל את הבורסה, אנחנו צריכים לחקור את כולם ויותר מזה, אנחנו צריכים להבין איזה יכולים להיות רלוונטיים לנפילה עתידית של הבורסה. אולי אולי נדע את זה במבט לאחור, אחרי הנפילה.

     

    האם הכל אבוד? לא בדיוק. ישנן כל מיני גישות מרתקות שמנסות לבחון אירועים מורכבים: ישנן הדמיות מחשב. ישנו תחום חדש יחסית שאולי יוכל לתרום תרומה משמעותית - תחום התאים האוטומטיים (Cellular Automata) ויש אפילו אנשים שמביטים על אירועים כאלה כפי שמביטים בתורות פיזיקליות של התרמודינמיקה על אוספים של חלקיקים זעירים (מאוד). התחום הזה נקרא "אקונופיזיקה"; כלכלה פיזיקלית. הבהרתי את עצמי? עדיין לא. נמשיך לדבר על התחומים האלה בטורים הבאים 

     

    ד"ר אושי שהם קראוס, מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. ניתן ליצור קשר , ולהאזין לתכנית הרדיו שלו "קצה הקרחון ". התוכנית משודרת בימי רביעי, ב-12.05, ברשת א' של קול ישראל


  2.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: gettyimages imagebank
    בורסה וול סטריט
    צילום: gettyimages imagebank
    צילום: חן אלוני
    ד"ר אושי שהם קראוס
    צילום: חן אלוני
    מומלצים