שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    תאגידי המים בדרך לביטול, הוזלה נוספת של 9%

    הוועדה שמונתה לייעל את משק המים צפויה להמליץ על החלפת תאגידי המים בחברה ממשלתית אחת. התמריץ לעיריות: תשלום על הנכסים ודיבידנדים. אימוץ ההמלצות אמור להוזיל את המים בעוד 9% - בסה"כ כ-25% מתחילת השנה. ח"כ רגב דחפה למהלך בכנסת, השר שלום צפוי לקבל את ההמלצות: "זה יוביל להוזלות נוספות"

    14 שנה לאחר הקמתם, תאגידי המים בדרך לסגירה. לפני כחצי שנה הקימו שר האנרגיה והמים סילבן שלום ושר האוצר יאיר לפיד ועדה בין-משרדית לייעול משק המים. הוועדה קרובה כעת לסיום עבודתה, ומסתמן כי שתי ההמלצות העיקריות שלה הן להחליף בהדרגה את 55 תאגידי המים בחברה ממשלתית אחת, וליזום מהלך של התייעלות כוללת במשק המים שיביא להוזלה נוספת של 9% בתעריף.

     

    ההמלצות עדיין לא הוגשו, וגם לאחר שיוגשו יצטרכו לעבור הליך חקיקה בכנסת. כמו כן, קיימות עדיין מחלוקות מסוימות בין הוועדה לבין ראשי הרשויות המקומיות. אולם לגבי סעיף אחד לפחות יש הסכמה, והוא ההחלטה לא להקים תאגידי מים נוספים בישראל. במקום זאת, תקום כאמור חברה ממשלתית אחת שתנהל את משק המים ותגבה תשלום מהצרכנים.

    "הוזלת המים תביא לירידה במוצרים נוספים" (צילום: יוגב עמרני) (צילום: יוגב עמרני)
    "הוזלת המים תביא לירידה במוצרים נוספים"(צילום: יוגב עמרני)
     

    החברה החדשה תוקם על בסיס הניסיון של הקמת חברת נתג"ז. כלומר, היא תהיה חברה קטנה יחסית, שתבצע פעולות רבות במיקור חוץ ורוב עובדיה יועסקו בחוזים אישיים. בשלב הראשון היא תנהל את משק המים של רשויות שלא הקימו תאגיד. בנוסף, כל רשות שתרצה לפרק את תאגיד המים שלה ולהעניק לתושביה שירות דרך החברה ממשלתית תוכל לעשות זאת, ותקבל תמורה על הנכסים שהיא תעביר לחברה הממשלתית וגם תהיה זכאית לדיבידנדים מרווחיה.

     

    כמו כן, יש הסכמה בוועדה על אימוץ ההמלצות של ועדת בלינקוב להסדרת הרגולציה במשק המים, שהוגשו לפני כחודשיים. ההמלצות כוללות מהלך להעברת היטלי ההפקה שגובה המדינה מכל מי ששואב מים, בהיקף של כ-300 מיליון שקל בשנה, מקופת המדינה למשק המים עצמו, לצד צעדים נוספים לייעול חברת "מקורות". אימוץ ההמלצות צפוי להוזיל את המים בכ-9% נוספים, וכך להשלים ירידה מצטברת של כ-25% מתחילת שנה זו.

     

    בתגובה לפניית ynet אמר שר האנרגיה והמים כי הוא מברך על ההמלצות המסתמנות. "אני יכול לסכם היום הורדה של 25% בתעריפי המים - הוזלה חסרת תקדים לאחר שנים של עליות מחירים", ציין שלום. "משימה זו עמדה לנגד עיניי כל העת, ואני יכול לומר שהצלחנו בה חרף העובדה שהממשלה סיימה את עבודתה מוקדם מהצפוי. הוזלת המים, יחד עם ההוזלה הצפויה במחיר החשמל, יביאו לירידה במחירם של מוצרים נוספים ויפנו כסף מדי חודש לכל משפחה בישראל".

     

    גם השר לפיד ציין כי "זוהי בשורה גדולה לצרכנים. הורדת יוקר המחיה עמדה בראש סדר העדיפיות במשרד האוצר. לצערי, התוכנית המלאה שגיבשנו להורדת המחירים גם במזון, בדיור, בעמלות הבנקים ופעולות נוספות שיורגשו בכיסו של האזרח הישראלי, נתקעו בעקבות ההחלטה של נתניהו להוביל אותנו לבחירות מיותרות. רגע אחרי הבחירות נמשיך בכל הכוח".

     

    בראש הוועדה עומדים הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, ומנכ"לית משרד האנרגיה והמים, אורנה הוזמן-בכור. כמו כן, הוועדה מנהלת לכל אורך הדרך מגעים עם ראשי הרשויות המקומיות, שאותם מייצג יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס. המגעים מתנהלים בתיווכה של חברת הכנסת מירי רגב, שהגישה השנה הצעת חוק לפירוק התאגידים ומשכה אותה זמן קצר לפני תחילת עבודתה של הוועדה כדי לאפשר את ההליך.

    השר שלום. "עוד הוזלות בדרך" (צילום: מרק ישראל סלם, ג'רוזלם פוסט) (צילום: מרק ישראל סלם, ג'רוזלם פוסט)
    השר שלום. "עוד הוזלות בדרך"(צילום: מרק ישראל סלם, ג'רוזלם פוסט)

    ח"כ מירי רגב. יזמה הצעת חוק לביטול התאגידים (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    ח"כ מירי רגב. יזמה הצעת חוק לביטול התאגידים(צילום: ירון ברנר)
     

     

    התאגידים נועדו לשמש פתרון להזנחה

    במקור, הוקמו תאגידי המים לאחר שהתברר כי הרשויות המקומיות אינן משתמשות בכסף שגבו בגין שימוש במים כדי לתחזק את מערכת הביוב והצנרת בתחומן. כתוצאה מכך, סבל משק המים מהזנחה תשתיתית קשה

    שגרמה לבזבוז מים עקב נזילות וזיהום מאגרים.

     

    הקמת התאגידים הייתה אמורה לשים סוף למציאות הזו ולהפוך את משק המים למשק סגור, שבו ההכנסות מחשבונות המים שמשלמים האזרחים משמשים אך ורק לתחזוקת הצנרת, הביוב והמאגרים. הקמת התאגידים אכן שיפרה את מצב משק המים וצמצמה את בזבוז המים, אך יצרה בזבוז אחר בעקבות ריבוי המשרות בתאגידים.

     

    ד"ר אייל טבת ממכון ון ליר הזהיר בכנס שנערך השנה שהמוצר הבסיסי שנקרא מים עובר הפרטה המסכנת את צריכתו. לדבריו, תאגידי המים מתנהלים באופן לא יעיל ובעייתי מבחינה ניהולית כלכלית. "התאגיד הוא החצר האחורית לקליטת עובדים. התוצאה של המצב הקיים היא בזבוז משאבים לאומי והתייקרות תעריפים", הסביר ד"ר טבת, "מספר כה גדול של תאגידי מים יוצר נטל על המשק, מעמיס עלויות מיותרות על צרכני המים ומסבך את הרגולציה".

     

    בהדרגה הבשילה ההכרה במשרדי הממשלה כי התאגידים אמנם שיפרו את מצב תשתיות המים, אך הטילו נטל כספי כבד על הציבור. בתחילת השנה נעשה ניסיון מצד משרד האוצר לצמצם את התאגידים ל-15 תאגידים אזוריים. לאחר שניסיון זה כשל ניסו באוצר לקדם את התוכנית לריכוז כמה תאגידים תחת חברת ניהול אחת. כעת נראה כי הוחלט על סגירתם המוחלטת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צביקה טישלר
    ההמלצות צריכות עוד לעבור הליכי חקיקה
    צילום: צביקה טישלר
    מומלצים