שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תיכף בן 80, וחייב לעבוד: "זה נורמלי?"
    עוד משלמים משכנתה בגיל 67, צריכים עזרה מהילדים ("גם המצב שלהם לא משהו"), ואפילו בגיל 78 יש מי שיודע שיצטרך לעבוד "עד היום שבו לא אוכל יותר לעמוד". כי לרבים אין פנסיה - ועם 1,700 שקל מביטוח לאומי אי-אפשר לשרוד. שמענו מהם על החיים בפחד כלכלי מתמיד
    "אני עובד כי אחרת לא יהיה לי כסף, יש לי משכנתה ואין לי עזרה מאף אחד. הכול יקר ויש חשבונות לשלם, אוכל לקנות, הכסף ממש לא מספיק". לאוניד בן ה-67 היה אמור לצאת לפנסיה, אבל המצוקה הכלכלית שבה הוא נמצא מחייבת אותו, כמו אנשים רבים בגילו, להמשיך לעבוד. שמונה שעות ביום הוא עומד על הרגליים בכניסה לסופרמרקט בפתח תקווה, שבו הוא עובד כמאבטח תמורת כ-4,500 שקל בחודש.

     

    המדינה מצדה מעדיפה לרוב לטמון את הראש בחול בכל הקשור למצוקת הקשישים בארץ. מרבית המלצותיה של הוועדה למלחמה בעוני שהוגשו ביוני השנה, בעלות של כ-7.8 מיליארד שקל בשנה - נגנזו. שר הרווחה מאיר כהן, שהקים את הוועדה עם ראש הממשלה ועם שר האוצר המפוטר לפיד, הודיע על אימוצן של המסקנות, אך לבסוף הוכנה תוכנית מצומצמת בעלות של כ-1.7 מיליארד שקל שהסתמכה על המלצות הוועדה. גם הכסף הזה לא יועבר, בשל החלטת הכנסת לפזר את עצמה ולהקדים את הבחירות. בין התקציבים שלא יגיעו ליעדיהם נמצא גם סכום של כ-340 מיליון שקל לטובת קשישים עניים.

    "אין לי ברירה, אם לא אמשיך לעבוד אשאר רעב". לאוניד, הבוקר ()
    "אין לי ברירה, אם לא אמשיך לעבוד אשאר רעב". לאוניד, הבוקר
     

    לאוניד הגיע לארץ מאוזבקיסטן ועובד כבר עשר שנים כמאבטח. "זו עבודה קשה, כל היום על הרגליים", הוא מספר בזמן שהוא משרת את הקונים. "העבודה בסדר גמור, מתייחסים אליי יפה. אין דבר כזה עבודה קלה, אבל בגילי ובמצבי הבריאותי זה מאוד קשה לי. אין לי ברירה כי אם לא אעבוד אני אשאר רעב.

     

    "אני אמור לצאת לפנסיה, אבל אני אמשיך לעבוד כדי שאוכל לקנות אוכל ותרופות ולשלם משכנתה. אשתי גם עובדת בגן ילדים ואין מי שיכול לסייע לנו. יש לי אוטו ישן מאוד מלפני 20 שנה, אני צריך אותו ומשתמש בו להגיע למקומות רחוקים שאליהם קשה לי להגיע ברגל. אנחנו לא קונים הרבה, רק מה שצריך ומה שאפשר, ככה זה כבר כמה שנים. המצב ממש קשה, אנחנו חיים בצניעות, לא יושבים במסעדה או קונים דברים יקרים, חוסכים בכל מיני דברים כמו בגדים בשביל לשלם חשבונות".

     

    "אם הייתי צעיר לא הייתי נשאר פה"

    לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאשתקד, רק ל-46% מבני 65 ומעלה שאינם מועסקים יש הסדר פנסיה. עוד עולה מהנתונים כי ל-41% מהגברים בני אותו גיל ול-63% מהנשים אין הסדר פנסיה.

     

    97% מבני 65 ומעלה שאין להם הסדר פנסיה מתקיימים מקצבאות של המוסד לביטוח הלאומי או של משרד ממשלתי אחר. 39% מהנשים מתקיימות מקרן פנסיה של בן הזוג או מקצבת שארים, ו-16% מהגברים מתקיימים מקרן פנסיה של בת הזוג.

     

    רותי בת ה-65 ממשיכה לעבוד במכירות בחנות קוסמטיקה וביגוד בעיר העתיקה בירושלים גם אחרי שיצאה לפנסיה. "המשכתי לעבוד בשביל העניין. למה לשבת בבית? אם לא אעבוד, לא אקבל משכורת. אם הייתי יושבת בבית לא הייתי יכולה להתקיים מהקצבה של ביטוח לאומי. אני מכירה הרבה שהולכים לעבוד אחרי הפנסיה".

     

    "לבעלי אין פנסיה, אז יש לי חנות בגדים ואני עצמאית", אומרת חורי מסעודה בת ה-75 מבאר שבע. "אני מקבלת מהביטוח הלאומי 2,400 שקל, זה בקושי מכסה את החשמל. יש רק הוצאות, ארנונה, מים, מזון, הכול יקר עכשיו. העבודה נותנת לי עוד כסף, אבל גם שם קשה, להחזיק את החנות עולה הרבה כסף. בעלי לא עשה פנסיה אז אנחנו מקבלים רק ביטוח לאומי. הילדים עוזרים לי פה ושם. אבל גם המצב שלהם לא משהו".

     

    אליעזר (78), אב לחמישה וסב ל-12, עובד כשכיר במכולת ברחוב אגריפס במרכז ירושלים. יציאה לפנסיה היא בגדר חלום רחוק עבורו. "במשך עשרות שנים עבדתי כעצמאי, אין לי פנסיה, איך אוכל לחיות מקצבה של 1,700 שקל מביטוח לאומי? אתה מכיר מישהו שחי מ-1,700 שקל בחודש?"

     

    אליעזר בריא ונראה צעיר לגילו, אך מדגיש כי הוא חושש מהיום שבו לא יוכל יותר לעבוד יותר. "אני עוד מעט בן 80 ואצטרך להמשיך לעבוד עוד הרבה מאוד שנים, יש לי ברירה? בלי לעבוד לא אוכל להתקיים. אני אצטרך לעבוד עד היום שבו לא אוכל יותר לעמוד. זה נורמלי? זה הגיוני? מבחוץ אני מחייך ונראה נורמלי, אך בתוך תוכי זה קשה".

     

    הוא אינו מבין כיצד המדינה מצפה שקשישים יחיו בכבוד עם קבצה כה נמוכה. "בגיל 8 הגעתי לארץ מכורדיסטאן ומגיל 15 אני עובד. שירתתי כלוחם בצנחנים, ובמשך 63 שנים שילמתי לביטוח לאומי, חודש אחרי חודש, ועכשיו הם משלמים לי גרושים. לאן הלך כל הכסף הזה? בינתיים אני קורא שבביטוח לאומי בכירים מרוויחים משכורות של 40-30 אלף שקל בחודש.

     

    "עכשיו הולכים להוציא מיליארדים על בחירות ללא סיבה, רק בכסף הזה היו יכולים לשפר את המצב ולאפשר לנו לחיות בכבוד. אני מרגיש מרומה. זה הגיוני? אם הייתי פקיד היו משלמים לי היום פנסיה ולא הייתי צריך לעבוד. למה מענישים ככה את העצמאיים? עשיתי איזשהו פשע? היום אני כבר מבוגר, אם הייתי צעיר לא הייתי נשאר פה לרגע".

     

    כחמישית מהקשישים מוגדרים עניים

    לפי הדו"ח שפרסם השבוע הביטוח הלאומי, בישראל חיים כ-180,800 משפחות של קשישים מתחת לקו העוני, כלומר 22.1% מכל אוכלוסיית הקשישים מוגדרים עניים. שיעור העוני של משפחות הקשישים ירד בכמחצית האחוז מ-2012 והתקרב לרמתו בשנים שקדמו לה. במוסד לביטוח לאומי ציינו כי ייתכן שיש קשר למגמת העלייה בשיעורי התעסוקה של קשישים. לצד הירידה במספר הקשישים העניים ירדה גם תרומת תשלומי ההעברה והמסים הישירים לחילוץ מעוני אצל הקשישים, מכ-55% ב-2012 לכ-53% ב-2013.

     

    אולם למרות הירידה הקטנה במספר הקשישים העניים שנרשמה השנה, שיעור העוני של קשישים בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. דו"ח מרכז טאוב, שפורסם באוקטובר 2013, הראה כי מצב הקשישים בארץ מצוין ביחס לעולם לפני תשלומי המס והקצבאות, אך אחריהם נחשבת קצבת הזקנה בישראל לאחת מהנמוכות בעולם המערבי, פי שבעה מהממוצע במרבית מדינות העולם המפותח.

     

    לפי דו"ח טאוב שפורסם השבוע, הקצבאות המועברות לקשישים נמוכות ונשחקות, ותקציבי הסיוע של המדינה אינם מנוצלים כראוי ולעתים אף מבוזבזים. בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה מתברר כי שיעור העוני בקרב הערבים המבוגרים הוא הגבוה ביותר: כמעט 60% מהם נמצאים מתחת לקו העוני, בהשוואה לכ-18% מיוצאי ברית המועצות, ו-11% בלבד בקרב יהודים ישראלים ותיקים, שנולדו בישראל או עלו אליה לפני 1990.

     

    לפי הדו"ח, כשני שלישים מהמבוגרים היהודים הוותיקים נהנים מהכנסה מפנסיה. רק 20% מעולי ברית המועצות המבוגרים מקבלים פנסיה – אך שיעור זה מצוי בעלייה. פחות מ-15% מהערבים המבוגרים מקבלים פנסיה, בשל הקשיים המתמשכים של האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים