הבלט הישראלי לילדים: מושקע, אך קשה לפיצוח

בלט, בטח במדינת הסיפוקים המידיים שלנו, הוא לא מופע פשוט לילדים. הצורך לעקוב אחרי הסיפור במשך כמעט שעתיים מבלי שמילה אחת נאמרת, המקטעים הארוכים והמוסיקה הקלאסית - כולם שונים מאוד מהמופעים שילדינו רגילים להם. הבלט הישראלי, במופעיו לילדים בחנוכה בשנים האחרונות, עשה זאת מצויין. עד החנוכה הנוכחי. 

השנה החליטו בבלט הישראלי להעלות בחנוכה את הבלט "מפצח האגוזים" של צ'ייקובסקי. למי שאינו מכיר את הסיפור, הוא עוסק בילדה קלרה, המקבלת במתנה לחג המולד מפצח אגוזים דמוי חייל. בחלומה היא והמפצח נקלעים לקרב דימיוני עם מלך העכברים וחייליו, כשבסיומו ניצלים השניים, המפצח הופך לנסיך יפה תואר ונישא לה.

המופע, שבחו"ל נעשה כולו באווירת חג המולד, פחות מוכר לקהל הישראלי, וודאי לילדים בארץ, מה שכבר הופך את הבחירה לפחות מוצלחת, כיוון שהיא מקשה על הילדים להבין את הנעשה על הבמה. אך החלק הבעייתי ממש נעוץ בכך שמדובר במופע שחלקו הראשון עוסק בסיפור, שמסתיים בסוף המערכה הראשונה, אך לחלקו השני אין למעשה "חוט שדרה".

הבלט הישראלי. גם השנה המופע היה סופר מושקע(צילום: עמנואל אוגדן)

וכך, בעוד שהילדים ישבו מרותקים לאורך כל המערכה הראשונה, וציוץ לא נשמע באולם, בחלקו השני אי הסדר שלט. דיבורים, ילדים בוכים ואפילו הורים שעזבו את האולם בעקבות חוסר הסבלנות של ילידהם - כולם נצפו באותן 45 דקות של המערכה השנייה.

הבלט הישראלי. מרבית הילדים לא מכירים את הסיפור(צילום: עמנואל אוגדן)

שלא יהיה ספק, גם השנה מדובר במופע סופר מושקע עם רקדנים מצויינים, עשרות תלבושות יפהפיות ותפאורה מתחלפת שמותירה את הצופה הקטן פעור פה, אך ההחלטה של הבלט להשאיר את המופע כפי שהוא במקור,

מבלי לעשות את ההתאמה הנדרשת לקהל הישראלי, הייתה שגויה לדעתי. אם הבלט היו מחליטים "למתוח" את חלקו הראשון והסיפורי של המופע על פני שתי המערות - אני בטוחה שהמראות שנצפו בחלקו השני היו נעלמים.