בעתיד תשלמו על כל ק"מ - בינתיים מתרחב הניסוי

במה שצפוי להיות הניסוי הגדול ביותר שנערך אי-פעם בתחום התחבורה בישראל, משרדי התחבורה והאוצר יחלו ב-2015 בגיוס כ-100 אלף נהגים לניסוי "מס נסועה" - מס שיוטל בהתאם למדדים כמו מרחק וזמן הנסיעה, האזור הגאוגרפי שבו בוצעה הנסיעה ורמת הזיהום של כלי הרכב. מטרת הניסוי היא לבחון האם גביית "מס נסועה" גורמת לשינוי בהרגלי הנסיעה ובכך תורמת לצמצום ההשפעות השליליות של שימוש בכלי רכב פרטיים, ובעיקר עומסי תנועה וזיהום אוויר.

עלות המס, שיוטל על נסיעות שאורכן יותר מארבעה ק"מ, יחושב לפי ק"מ בהתאם לזמן ולמקום: כל קילומטר בשעות העומס במטרופולינים הגדולים יעלה 1.5 שקלים, או 30 אגורות ב"שולי המטרופולין". המחיר המרבי לנסיעה יעמוד על 25 שקלים, ונסיעה בפריפריה תזכה את הנהג ב-10 אגורות לק"מ.

• לכתבות נוספות של שחר הזלקורן: TheCar
  

נתיבי איילון - כאן תשלמו, ולא מעט(צילום: מוטי קמחי)

גביית המס, שתיעשה תחילה במסגרת הניסוי הממשלתי אך עשויה בעתיד להפוך לחלק ממדיניות מס רשמית, מבוססת על ניטור רציף של כל נסיעה: בכלי הרכב של הנהגים יותקנו אמצעים ייעודיים שיתעדו את כל נתוני הנסיעה - זמן ההתחלה והסיום, מרחק, מיקומים מדויקים והעלות המשוקללת של כל נסיעה. כל נהג גם יצויד באפליקציה ייעודית למכשיר הטלפון הנייד, באמצעותה יוכל לראות מה העלות של כל נסיעה שהוא מבצע.

הניסוי ההמוני הוא למעשה חלק שלישי בניסוי שהחל ב-2013 במתכונת מצומצמת וכלל מאות נהגים בלבד. בחברת נתיבי איילון, שתנהל את החלק השלישי של הניסוי, מסבירים כי "לשם הסקת מסקנות ברמת התקפות הנדרשת לשם יישום מדיניות שעניינה זיכוי או חיוב בתשלום ועשויה לחול על אזרחים רבים, הוחלט לקיים ניסוי נרחב וממושך במתכונת דומה למתכונת מבצעית". ההתייחסות למתכונת מבצעית בדברי ההסבר של חברת נתיבי איילון עשויה לרמוז על כך שמשרדי הממשלה מתקדמים בהכנותיהם לקראת גבייה בפועל של "מס נסועה".

גיוס הנהגים לניסוי הממשלתי יימשך כחמש שנים: בשנה הראשונה מבקשים משרדי התחבורה והאוצר לגייס כ-5,000 נהגים, בשנה השנייה יגויסו כ-10,000, ובשלוש השנים שלאחר מכן נדרש גיוס של בין 20 אלף ו-35 אלף נהגים בכל שנה. הניסוי אמור להימשך עד כ-10 שנים, אולם משרדי הממשלה מבהירים כי יתכן שיוחלט על הפסקתו לפני המועד המתוכנן.

המס שייקצר את זמן הנסיעה?

ניסוי "מס נסועה" נערך במסגרת בחינת שינוי כולל במדיניות המס בשוק הרכב, כאשר המטרה המוצהרת של משרדי הממשלה היא להפחית את מס הקנייה שמוטל על כלי רכב חדשים ולגבות מס בגין השימוש בפועל בכלי הרכב. במשרדי התחבורה והאוצר, בשיתוף רשות המסים, בוחנים את שינוי מדיניות המס כבר שנים ארוכות, כאשר בפני יישומה ניצבים כמה מכשולים - ובעיקר התנגדות ציבורית חריפה, וכן היבטים טכנולוגיים ומשפטיים.

על-פי ההסבר הרשמי של משרדי הממשלה, מדיניות המס העתידית "אמורה לגרום לשינויים שיצמצמו את העומס בדרכים ויקצרו את זמני הנסיעה, וכן יטיבו עם הסביבה". מנגד, רבים חוששים מכך שמדיניות המס המתוכננת תביא בסופו של דבר להכבדת נטל המס, שתפגע בעיקר בשכבות החלשות. חשש נוסף נוגע לפגיעה חמורה בפרטיות, שעלולה להיגרם כתוצאה מהצורך להתקין מכשירי ניטור בכל כלי הרכב הפרטיים.

שר התחבורה, ישראל כץ, הביע בעבר התנגדות פומבית להטלת מס נסועה על הנהגים, אך יש לזכור כי הניסוי של משרדי התחבורה והאוצר נערך מתוקף החלטת ממשלה, שמטרתה לבחון שינויים מרחיקי לכת במדיניות המס בשוק הרכב. בנוסף, להתנגדות זו של שר התחבורה יש ערך דומה להצהרתו כי כלי הרכב יהיו זולים יותר בעתיד - בסופו של דבר, מדיניות המס במדינת ישראל נקבעת על-ידי משרד האוצר ורשות המסים.