שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מוות בדרך לבסיס: כשמחבלים התפוצצו בבית ליד
    בהפרש של דקות התפוצצו שני חברי הג'יהאד האיסלאמי בצומת בית ליד השבוע לפני 20 שנה. 21 חיילים ואזרח נרצחו. חובש שהמתין להסעה סיפר: "ראיתי רק חלקי גופות". רבין אמר: מתאבדים לא נרתעים

    זה היה אחד הפיגועים הקשים שידעה מדינת ישראל בגל הפיגועים של שנות ה-90. ביום ראשון, 22 בינואר 1995, שני מחבלים מתאבדים התפוצצו בהפרש של כמה דקות בתחנת הסעה לחיילים בצומת בית ליד, מזרחית לנתניה. 21 חיילים ואזרח אחד נרצחו בפיגוע.

     

    לכל כתבות השבוע לפני

     

    מאות חיילים המתינו בצומת בית ליד, כמדי יום ראשון בבוקר, להסעות מזרחה לבסיסים באזור השומרון. בשעה 9:20 החריד פיצוץ עז את המקום. זעקות נוראיות של נפגעים הידהדו באוויר. חיילים מכוח האבטחה ואזרחים שהיו במקום רצו לעבר מקום הפיצוץ כדי לסייע לפצועים. במהומה שנוצרה, איש לא הבחין במחבל השני שהתקרב לכיוון הקיוסק כשהמטען השני על גופו.

     

    כדקה וחצי לאחר הפיצוץ הראשון התרחש הפיצוץ השני, שהיה קטלני עוד יותר מהראשון בגלל הריכוז של עשרות חיילים ואזרחים, שמיהרו לעזרת הפצועים מהפיצוץ הראשון.

    זירת הפיגוע בצומת בית ליד בינואר 1995 ()
    זירת הפיגוע בצומת בית ליד בינואר 1995



    חייל מתקשה לעכל את האסון. 21 חיילים ואזרח נרצחו בפיגוע ()
    חייל מתקשה לעכל את האסון. 21 חיילים ואזרח נרצחו בפיגוע

    שמעון ציון, בעל הקיוסק בצומת בית ליד, תיאר אז את הזוועה. "הייתי בקיוסק יחד עם אשתי כמו בכל תחילת יום. פתאום שמעתי פיצוץ נוראי", הוא שיחזר. "אני רק זוכר שראיתי את אשתי בלה ופניה היו מלאות בדם. אחר כך התמוטטתי והתעוררתי בבית החולים".

     

    לירון טוריס, חובש מהוד השרון, שהמתין להסעה סיפר: "חבר שלי אמר לי, 'בוא ניכנס לאכול בקיוסק'. אמרתי לו 'אמא שלי הכינה לי אוכל. בוא נשב על הספסל ונאכל בחוץ'. זה מה שהציל אותנו". הוא הוסיף כי "הפיצוץ בקיוסק השכיב אותנו על הקרקע. כשקמתי חיפשתי את החבר שלי. ראיתי סביבי רק חלקי גופות". הוא התעשת והחל לטפל בפצועים. "ליטפתי והרגעתי פצועים אנושים שכבר לא היה מה לעזור להם", הוא שיחזר.

     

    כמה דקות לאחר הפיגוע הכפול הגיע לזירה גם ד"ר יוסף סביר, שהיה בניידת טיפול נמרץ של מד"א נתניה. "לא ידענו מה היקף האסון", הוא סיפר. "ראיתי עשרות גופות והמון דם. ברגע כזה אין זמן למחשבות או לרגשות. עובדים עם הראש ובהיגיון קר. קודם כל רצים לפצועים שזועקים לתת להם טיפול ראשוני - ורצים. הרגש יגיע למוח אחר כך כשהכול יסתיים. הזוועה תחזור בלילה".

     

    רבין לערפאת: למה אתה לא מגנה את הפיגוע?

    מי ששמע היטב את קולות הפיצוצים של מטעני הנפץ שהמחבלים המתאבדים נשאו על גופם היה מנהיג חמאס דאז, אחמד יאסין, שהוחזק בכלא אשמורת, הנמצא בצידו השני של מקום הפיגוע. בני בסר, נהג אוטובוס של אגד, נשען על הרכב שנפגע מעוצמת הפיצוץ. החיילים שנפגעו בפיגוע היו אמורים לצאת על האוטובוס הזה בדרך לבסיס הצנחנים בשאנור. הנהג ראה אותם מצטופפים עם סנדוויצ'ים ופחיות שתייה ליד הקיוסק, כשהחליט לקפוץ לכמה דקות לשק"ם שמרוחק כמה עשרות מטרים משם. כשחזר בסר לאוטובוס הוא שמע את הפיצוץ.

     

    ראש הממשלה דאז יצחק רבין ושר המשטרה משה שחל הגיעו לזירת הפיגוע. רבין אמר: "ביצענו מאות מעצרים של פעילי ארגוני הטרור, אבל מי שמכיר את המציאות הגיאוגרפית באזור, יודע שמחבל מתאבד אחד נחוש יכול להגיע לשטח ישראל כדי לבצע פיגוע. נגד מי שמוכן להתאבד אין עונש מרתיע".

    ראש הממשלה דאז רבין ושר המשטרה משה שחל בזירת הפיגוע ()
    ראש הממשלה דאז רבין ושר המשטרה משה שחל בזירת הפיגוע




    רבין סיפר גם כי ראש אש"ף יאסר ערפאת התקשר אליו בטלפון והביע את תנחומיו. "שאלתי אותו מדוע הוא איננו מגנה את הפיגוע. ערפאת השיב כי ד"ר אחמד טיבי כבר גינה את הפיגוע", אמר רבין. "אמרתי לערפאת כי הוא צריך לגנות את הפיגוע ולא טיבי משום שערפאת עומד בראש הרשות הפלסטינית". כשראש הממשלה יצא החוצה בדרך למסוק הוא נתקל בקולות בוז של כמה מפגינים.

     

    למחרת התראיין רבין בטלוויזיה ומסר הודעה מיוחדת, שבה פנה בין היתר לאנשי הארגונים הפלסטינים: "כפי שבעבר, בהווה ובעתיד, אנו נמשיך להילחם בכם. אנו נמשיך לבנות כאן בית ומשפחה לכלל אחד ולכולנו יחדיו. אנו נמשיך במהלך לשלום ובאותה עת נפגע בכם ונרדוף אחריכם. אנחנו נחסל אתכם ושום גבול לא יעמוד למכשול בפנינו. אנחנו ננצח אתכם".

     

    רבין גם פרס את חזונו המדיני: "אני משוכנע שהדרך שבה הולכת הממשלה היא הדרך שרוצה להביא לסיום השליטה בעם אחר. הפלסטינים בשטחים הם יישות שונה משלנו - דתית, פוליטית ולאומית והיא צריכה להביא להפרדה. לא על-פי קווי הגבול שהיו לפני 1967. ירושלים תישאר מאוחדת לעולם וגבול הביטחון של מדינת ישראל יוצב על הירדן. אנחנו מוכרחים לשבור את מעגל השנאה ואנו נשבור אותו כדי שלא נצטרך כאמהות וכאבות ואני כסבא לספוד לילדנו הטובים והיפים".

     

    הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף אמנון ליפקין שחק, ביקר את הפצועים והבטיח: "צה"ל ישיג את המרצחים, מבצעי הפיגוע בצומת בית ליד, בכל מקום".

    בישיבת הממשלה השבועית הציע אחד השרים לגרש את בני משפחות המחבלים מבתיהם ביהודה ושומרון. שני המחבלים שביצעו את הפיגוע הרצחני היו אנואר סוכר בן 23 מעזה, שאביו היה שוטר פלסטיני וסלאח שאקר בן 25 מרפיח, אח במקצועו. השניים היו ידועים כפעילים בג'יהאד האיסלאמי.

    הרמטכ"ל ליפקין-שחק מבקר פצועים ()
    הרמטכ"ל ליפקין-שחק מבקר פצועים



    "כיפאק צנחנים"

    ברצועת עזה חגגו לאחר הפיגוע. הג'יהאד האיסלאמי פרסם כרוז שבו נטל אחריות לפיגוע. בני משפחתו של שאקר השליכו אבנים על פעילי הג'יהאד שבאו לברך אותם. הם גם סילקו מהמקום את מנהיג הארגון דאז עבדאללה שאמי. מנגד, במשפחת סוכר הניפו דגלים ירוקים וצעקו: "מוות לישראל, מוות לבוגדים, מוות לאמריקה".

     

    בעקבות הפיגוע נעצרו כ-120 פעילי חמאס וג'יהאד איסלאמי ביהודה ושומרון. שלושה סניפים של "אגודת חכמי הדת הפלסטינים" נסגרו לחצי שנה. בכל רחבי הגדה הוצבו מחסומים רבים וכלי רכב חשודים נעצרו ונוסעיהם נבדקו. במחסומים לאורך קו התפר, בתקופה שבה לא הייתה גדר הפרדה, נמשך הסדר וכניסת תושבי השטחים לשראל נאסרה לחלוטין.


    מסע ההשבעה של הצנחנים שאיבדו שלושה מלוחמיהם ()
    מסע ההשבעה של הצנחנים שאיבדו שלושה מלוחמיהם
     

    למחרת הפיגוע הגיעו לצומת בית ליד מאות אזרחים וחיילים. הם נעצרו ליד הקיוסק ההרוס ותחנות האוטובוס השרופות. חלקם הדליקו נרות נשמה על מושבי תחנות ההסעה החרוכים. אחרים עמדו נסערים, מתקשים לעכל את התופת שהתרחשה בבוקר יום ראשון.

     

    חלק מהחיילים החזיקו בעמודי החדשות של העיתונים, זיהו את חבריהם בעמוד הראשון וסיפרו בשקט על דמותם הייחודית. מישהו הביא למקום כמה דגלי ישראל. הקהל שמסביב הצמיד להם סרטים שחורים. תלמידי ישיבות עמדו בצד ונשאו תפילות לשלומם של הפצועים.

     

    האוטובוסים עם החיילים, שממלאים בדרך כלל את התחנה, לא הגיעו למקום למחרת הפיגוע. כוחות המשטרה הפנו אותם לנתיב הסעה חלופי.

    ביום חמישי באותו שבוע נורא פתחו חיילי פלוגה ב' של מחזור נובמבר 1994 בצנחנים את מסע ההשבעה שלהם, ללא שלושה מחבריהם שנהרגו בפיגוע. "בטח שהפיגוע משפיע על המורל", אמר אחד המפקדים הצעירים, "אבל מוכרחים להמשיך". המפקדים הנחו את הסגל במפורש: "להמשיך כרגיל. בלי שום ויתורים. אולי רק קצת התחשבות בענישה".

     

    לאחר מסדר קצר יצאו החיילים למסלול מלא ומתיש של יותר משעתיים בריצה על הגבעות. לא כולם עמדו בקצב, אבל חבריהם עזרו להם, מושיטים כתף לאחרים, דוחפים קצת מאחור ומושכים קצת לפנים.

     

    אל אתר ההצנחה בגבעת התחמושת, שאותה כבשו הצנחנים במלחמת ששת הימים, הם הגיעו חבוקים סביב האלונקה. "כיפאק צנחנים" צועקת אחת הפלוגות ואחד המ"כים מעודד: "הוכחתם שאתם ראויים להיות לוחמים בצנחנים". המפקד אמר למחיילי המחלקה: "השבוע הוא בסימן של פלוגה אחת, של משפחה אחת ושמה משפחת הלוחמים. גם בגלל הנסיבות וגם בגלל רצף האירועים, אנחנו עכשיו משפחה אחת. זה דבר שצריך להחזיק אותו יחד. אנחנו עכשיו משפחה מרובת ילדים. כולכם אחים בלב, בדם ובנפש".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים