שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יום השואה הבינלאומי: כל כינור מספר סיפור
    באירוע מיוחד בברלין לציון יום השואה הבינלאומי ו-70 שנה לשחרור מחנה אושוויץ, יוצגו כינורות שהגיעו לארץ ושומרו לאחר ששרדו את אימת הנאצים. לא כל בעלי הכינורות ניצלו, והם - כלי הנגינה - נותרו לספר את סיפורם. הפילהרמונית של ברלין תופיע עם קונצרט מיוחד - ועם הכלים המקוריים

    אמנון ויינשטיין, יצרן כינורות מתל-אביב, אסף כינורות מאסירי מחנות ההשמדה בתקופת השואה, שחזר אותם והתחקה אחר קורות בעליהם. היום (ג'), יום השואה הבינלאומי, מציג ויינשטיין את ממצאיו בתערוכה מיוחדת שתיערך לצד קונצרט מיוחד של הפילהרמונית של ברלין (פרטים בסוף הכתבה).

    חנותו של ויינשטיין בתל אביב. כינורות וסיפוריהם (צילומים: הילה טוב) (צילום: הילה טוב) (צילום: הילה טוב)
    חנותו של ויינשטיין בתל אביב. כינורות וסיפוריהם (צילומים: הילה טוב)

    לצד הרצון העז של נגנים רבים להמשיך לנגן וליצור, קוננה בנגנים היהודים ניצולי השואה שאלת התרבות הגרמנית. האם יוכלו להמשיך לנגן מוזיקה גרמנית, בדיוק כפי שעשו בטרם פרצה השואה? עבור חלקם, ובדומה לתחומים אחרים המוכרים לכולנו, גם כלי נגינה שיוצרו בגרמניה לא היו ראויים לשימוש. לאורך השנים ידועים גם מקרים שנגנים ניצולי שואה פשוט הרסו את כינורותיהם כדי למחוק את זוועות העבר.

     

    אפר וכינור

    בין הכינורות שהגיעו למשה ויינשטיין, אביו של אמנון יצרן הכינורות, היו גם כאלה שרוסקו בידי בעליהם, והסיכוי להתחקות אחר עברם של כלי הנגינה היה קלוש. ויינשטיין האב עבר מפולין לפלשתינה ב-1938, ופתח את סדנת כלי המיתר שלו שנה מאוחר יותר. ב-1945 החל לרכוש את הכינורות. עם השנים, כאמור, גם בנו אמנון הפך ליצרן כינורות, וגם לאחר מות האב ב-1986 המשיך את דרכו.

     (צילום: הילה טוב) (צילום: הילה טוב)

    בסוף שנות ה-80 נכנס לחנות אדם, שלדברי אמנון הציג עצמו כאחד מהיהודים שהוכרחו לנגן באושוויץ. הוא ביקש שוויינשטיין יתקן את הכינור, בו לא נגע מיום שחרור המחנה, כדי להעניקו לנכדו. חלקו העליון של הכינור נפגע קשות מהגשם והשלג שעבר בדרך לארץ. במהלך תיקון הכינור, הזדעזע ויינשטיין למצוא בתיבת התהודה שלו שאריות אפר. האם יכול להיות שמדובר באפר שנותר שם מימי אושוויץ?

     

    לשאלה לא ניתנה מעולם תשובה חד משמעית. אוסף הכינורות של ויינשטיין כולל היום באופן סמלי למדי 50 כינורות, כ-50 שנות היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, המצוינות ב-2015. האוסף המיוחד זכה לכינוי "כינורות של תקווה", והשימוש בהם נעשה כבר בקונצרטים מיוחדים בירושלים, פריז, מדריד, לונדון ורומא.

    אושוויץ. היהודים אולצו לנגן בפתח המחנה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    אושוויץ. היהודים אולצו לנגן בפתח המחנה(צילום: AFP)

    ביום השואה הבינלאומי, 27 בינואר 2015, תנגן בכינורות התזמורת הפילהרמונית של ברלין. חלק מהם יוצגו בתערוכה מיוחדת שתיערך במקביל במקום.

    לכל כינור סיפור אישי משלו, חלק מהסיפורים אליהם הגיעו במהלך השנים, יוצגו.

     

    אחד הכינורות בתצוגה שייך לאדם שהצטרף לפרטיזנים לאחר ששרד טבח של הנאצים באוקראינה ב-1944. הוא הצליח להבריח חומרי נפץ אל תוך מועדון קצינים גרמנים, בתוך תיק הנשיאה של כינורו. הצעיר הצליח להפציץ כך את המועדון הנאצי, אך לאחר מכן נתפס ונורה למוות. מפקד גדוד הפרטיזנים לקח את הכינור לישראל, והפקיד אותו בידיו הנאמנות של ויינשטיין לשחזור ושימור.

     

    מועד יום השואה הבינלאומי, 27 בינואר, נקבע ליום שחרור מחנה אושוויץ. השנה מציינים 70 שנה לשחרור המחנה. כמו כן, מציינים השנה בישראל ובגרמניה 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.

     

    ביום השנה ה-70 לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ (27 בינואר 2015, בשעה 20:00) יופיעו נגני התזמורת הפילהרמונית של ברלין לזכרם של קורבנות השואה בקונצרט מיוחד יחד עם הסולנים גיא בראונשטיין וצבי פרסלר ובניצוחו של סר סימון ראטל. הם ינגנו בכינורות ניצולי השואה ששופצו על ידי ויינשטיין. בתוכנית יושמעו בין היתר יצירות של יואן סבסטיאן באך, לודוויג ואן בטהובן, גוסטב מאהלר, ומקס ברוך. האירוע יתקיים בחסות שר החוץ הגרמני פרנק ולטר שטיינמאייר שיישא את דברי הפתיחה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: הילה טוב
    חנותו של ויינשטיין בתל אביב
    צילום: הילה טוב
    מומלצים