לקח לכיסו 7 מיליון שקל: יונה מצגר לדין

הרב הראשי לשעבר יונה מצגר יעמוד בפני כתב אישום: פרקליטות מחוז ירושלים החליטה, על דעתם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, להעמיד לדין בכפוף לשימוע את הרב הראשי לשעבר יונה מצגר. לפי החשד, הוא קיבל שוחד בהיקף משוער של כעשרה מיליון שקלים, שמתוכם לקח לכיסו שבעה מיליונים. במסגרת החקירה גויס עד מדינה שהפליל ואף הקליט את הרב.

רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

במסגרת ההסכם עם עד המדינה נקבע שהוא לא יועמד לדין של חלקו בפרשה. הרב מצגר חשוד בעבירות רבות ובהן קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, והכול תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו. מצגר קיבל הודעה על ההחלטה להעמידו לדין, וטיוטת כתב האישום תועבר אליו בהמשך היום.

הרב מצגר בדיון לפני כשנה בהארכת מעצרו(צילום: מוטי קמחי)

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין(צילום: אוהד צויגנברג)

על פי החשד, במרבית המקרים שימש חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב מצגר, כשליחו לקבלת כספי העבירות. בשל מערכת היחסים הקרובה בין השניים וחלקו בביצוע העבירות, חושדת המשטרה כי הרב מצגר מסר לאייזנשטט עשרות אחוזים מכספי השוחד. בהודעה שנשלחה לעורכי דינו של הרב צוין כי במסגרת "פרשת הגיורים" קיבל הרב מצגר לכיסו טובות הנאה מבעלי ממון תושבי חוץ אשר ביקשו להתגייר ומכאלה שביקשו לערוך בירורי יהדות.

לגרסת המשטרה, במסגרת קשר שנוצר בין הרב מצגר לבין רב היושב בחו"ל, סוכם כי במקרים מסוימים יפנה אליו הרב מצגר תושבי חוץ המתעניינים בהליכי גיור ובירור יהדות. בהתאם לסיכום קיבל מצגר לכאורה בכל מקרה מחצית מן הסכום שקיבל אותו רב מאותם תושבי חוץ. בחלק מהמקרים הקפיד מצגר שהכספים לא יירשמו כדין.

באחד המקרים שהובאו כדוגמה, במהלך שנת 2011 פנה לרב מצגר איש עסקים שעלה מרוסיה לישראל וביקש ממנו עזרה. הרב מצגר הפנה אותו למקורבו, הרב היושב בחו"ל, על מנת שיגייר את בנו וביתו. לאחר גיורם קיבל הרב המגייר סכום כולל של 360,000 דולר. על פי החשד העביר הרב המגייר לרב מצגר מחצית מן הסכום האמור - 180,000 דולר.

לקח אחוזים מתרומות וקיבל טובות הנאה

כמו כן, חשוד הרב מצגר כי פעל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כרב הראשי לישראל, יחד עם מקורבו אייזנשטט, לגיוס תורמים לעמותות. על פי החשד, סוכם כי בתמורה לפעולותיהם של מצגר ואייזנשטט, יתנו בעלי התפקידים בעמותות לרב מצגר עשרות אחוזים מן התרומות שיתקבלו בעמותות.

כך למשל, על פי טיוטת כתב האישום, באחד המקרים גייסו מצגר ואייזנשטט תרומות לישיבה שפעלה בבית הכנסת של מצגר, והשניים חילקו ביניהם את אחת התרומות בסך 28,000 דולר שניתנה לאייזנשטט, מבלי שהועברה לישיבה. במקרה נוסף לכאורה לקח מצגר לכיסו 22,500 שקלים מתוך תרומה בסך כ-72,000 שקלים שניתנה על-ידי איש עסקים ישראלי עבור עמותת "בית התבשיל", הדואגת למזון לנזקקים.

בנוסף על פי הטיוטה בין השנים 2013-2003, שעה שכיהן כרב ראשי, קיבל לכאורה מצגר לכיסו הפרטי טובות הנאה בסכומי כסף משמעותיים מאנשים פרטיים רבים, בעד פעולות הקשורות בתפקידו כרב הראשי, במסגרת אירועים פרטיים וכתמורה שהשתתף באירועים שערכו. כך מצוין כי ביולי 2010 התקיימה חתונת בנו של מצגר, וסוכם בין אייזנשטט לשניים מהמוזמנים כי הם יתנו לרב מצגר טובת הנאה בשווי רב שתועבר כ"מתנה" לכבוד החתונה. כך הועברו למצגר 500,000 דולר בעשרה תשלומים במזומן.

במקרה נוסף, שאירע לכאורה ב-2009, קיבל מצגר 70 אלף דולר

מיהודי עשיר ממוסקבה, בתמורה לעריכת טקס שבו הוכתר מקורבו של העשיר לרב העדה הקווקזית בארץ. כמו כן, נחשד מצגר כי השמיט מן הדוחות השנתיים שמסר למס הכנסה במהלך כהונתו פרטים, וכי ביקש מאייזנשטט להציג גרסה שקרית בחקירתו, והפציר בו עשרות פעמים כי ימשיך "לשמור עליו" ולהגן עליו במסגרת החקירה.

חקירת הפרשה התנהלה ביחידת להב 433 של משטרת ישראל, בשיתוף יחידת חקירות מס הכנסה תל-אביב ברשות המיסים, ולוותה על-ידי עורכי הדין דני ויטמן, אילה גלברד ושני טביב מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי). לפני שנה בדיוק הודיעה המשטרה כי היא ממליצה להעמיד את מצגר לדין בגין קבלת שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה ועבירות נוספות. תיק החקירה הועבר אז לפרקליטת מחוז ירושלים, ולאחר שהמליצה על הגשת אישום, קיבל התיק גם את אישור היועמ"ש וכעת יזומן מצגר לשימוע.

תגובת סנגוריו של הרב מצגר, פרופ' דוד ליבאי ועו"ד אלעד רט: "קיבלנו היום מהיועץ המשפטי לממשלה כתב חשדות נגד הרב יונה מצגר והזמנה לשימוע. הרב מצגר מכחיש את החשדות המיוחסים לו. לדברי הרב, הוא לא קיבל שוחד, לא באמצעות עד המדינה ולא באמצעות אחרים, ולא הלבין הון. את התייחסותנו לחשדות נגד הרב נטען במסגרת השימוע, שאליו הוזמנו, לאחר שנקבל לעיוננו את חומרי החקירה".