שתף קטע נבחר

האפליקציה שתגן עלייך בדרך הביתה

ירדן הראל ולירן כוהנר מפרסמות אפליקציה שאמורה ללוות נשים הפוסעות בלילה לבדן. האם נמצאה הדרך להשיב את תחושת הביטחון החסרה?

מסקר שנערך בחודש ינואר האחרון על ידי מכון רושניק, עולה כי 90% מהנשים בישראל מפחדות לצעוד לבדן ברחוב בשעות הלילה, וכ-50% מהן בוחרות להאריך את הדרך באמצעות מסלול בו הן חשות בטוחות יותר. איך פותרים את העניין? נראה שבאמצעים טכנולוגיים.

 

 
חברת "אולוויז" פיתחה את אפליקציית Back Me APP, המסייעת לנשים להגיע הבייתה בבטחה באמצעות חברה וירטואלית. כמובן שאת הרעיון מלוות דוגמניות -  לירן כוהנר וירדן הראל שלדברי החברה לגמרי מזדהות עם תחושת חוסר הבטחון כשהן חוזרות לביתן לבדן בלילה.

 

התרגשתי

האפליקציה ממשיכה את הקו הפרסומי החדש בו בוחרת החברה, העצמה נשית וחיזוק בטחונן העצמי של נערות, כפי שהוצג בסרטון הויראלי "Like a girl" שזכה ליותר מ-53 מיליון צפיות ברחבי הרשת ואף גרם באופן אישי לכותבת שורות אלה להתרגש.

 

אבל, כותבת שורות אלה, למרות שרוצים לעזור לה, לא רוצה שיציבו אותה בעקיפין כאשמה או לכל הפחות כאחראית לגורלה במקרה של תקיפה.

 אין ספק שמדובר בפיתוח חיובי שמטרתו לסייע או לעודד תחושת ביטחון, אבל במציאות הישראלית מסופקני אם העניין יעבוד. החשש האישי שלי הוא שלשאלות מקוממות כמו "למה לא צעקת?", "למה לא ברחת?", "את לא חושבת שהגזמת?" או "למה פחדת להתלונן?" תצטרף גם השאלה "למה לא הפעלת או הורדת את האפליקציה"?

 

 
חייבים להבין שראשית, כ-80% ממקרי האונס בישראל לא מתרחשים על ידי תוקף אנונימי. שנית, נדמה שפיתוחים אלו שמים את האחריות למקרי תקיפה בידי הקורבן. כל עוד מקרי תקיפה לא מטופלים גם על ידי גורמים ממשלתיים, בכל הנוגע להשקעה באבטחה, בחינוך, ובהחמרת הענישה לתוקפים ומטרידים, אף אפליקציה מהודרת או פטנט משוכלל לא יסייע, לא בפועל ולא בתכנון.
 

נראה כי אפליקציה זו מצטרפת לשורה של פטנטים שנועדו להגנה וביטחון האישה בשנים האחרות, בדומה למכנסיים למניעת אונס שהוצגו אשתקד באתר אינדיגוגו, כמיזם עתידי שהיה אמור להיות משווק בישראל. גימיק או הברקה? אין ספק שפעילותם של יזמים למען ביטחון הנשים בישראל מבורכת, אך נדמה כי היא נשענת על תפיסת עולם שמרנית ושגויה מיסודה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים