הספורטאים המצחיקים ביותר בישראל
לצערנו, לא רק הספורט שלנו לא מוצלח במיוחד, אלא גם הספורטאים איך נגיד את זה בעדינות – יבשים. אך מבין האפרוריות השולטת, מבצבצים להם כמה יחידי סגולה (ועוד כל מיני צבעים...). קבלו את הכדורסלן המתבדח, הכדורגלן הצייצן והזר הבלתי נשכח. חג שמח
עידו קוז'יקרו - הקיר הכי מצחיק בעיר
אנחנו לא כל כך יודעים מה הפך 203 ס"מ (לאורך. אם כי יש האומרים גם לרוחב) לאחת הדמויות הכי מרעננות וכיפיות בספורט שלנו.
אולי זה החינוך אצל עמית גל, אישיות קומית בפני עצמה בצפון ובתפוצות, או הילדות המשוחררת בגליל. בכל מקרה, נראה שההתנהגות של עידו קוז'יקרו, מחוץ למגרש כמובן, קלילה הרבה יותר מהכדורסלן הישראלי הממוצע.
אם נאמר את האמת, לראיין כדורסלן/מאמן/עסקן/מסז'יסט (תתפלאו, לפעמים גם זה) אחרי משחק או סתם באמצע השבוע לכתבה מיוחדת, נחשב עבור העיתונאים למשהו חשוב, אך אם נדבר בכנות ואפילו בדוגרי – משעמם.
קוז'יקרו? משעמם הוא לא. לאדון "קיר בטון" יש כריזמה יותר מגובה וחוש הומור יותר מריבאונדים בקריירה. הדאחקות איתו הן על בסיס קבוע בראיונות, ההבנה התקשורתית שלו שייכת למקום אחר ומעל הכל, הפתיחות. כל אלה הפכו את קוז'יקרו לפייבורט של תקשורת הספורט ולאחת הדמויות הצבעוניות (אחרי עמית גל) בכדורסל הישראלי.
עידן ויצמן - איך מצייצים באזרית?
הבלם שמשחק בקבוצת סימורק זאקאטאלה מהליגה האזרית הראשונה, הוא עוף קצת שונה בנוף הכדורגל שלנו. יותר בכיוון של חצי פרגית. או שאם נדייק – הוא ציפור (וכמו שאמרו חכמינו: "כי עוף זה ציפור ופרה זה חיה"). ציפור צייצנית ומרתקת, שונה מכל חברותיה.
חשבונות הטוויטר של שחקני כדורגל ישראליים ולמען האמת גם ברחבי העולם, קצת דומים לפלקט 8X8 ריק בשיעור אומנות ביסודי. משעמם, ריק מתוכן ורק באירועים תולים אותו על הקיר. וכמו בסיום כיתה א', נותנים גם משפטים כמו בכיתה א'. "היה לנו משחק מעולה", "חייבים להמשיך כך", "כל הכבוד לקבוצה" ושאר קלישאות מאוסות ודביקות (סליחה. נרדמנו בזמן שרשמנו את המשפטים הללו).
ויצמן? הוא לא כזה. את שעות הפנאי שלו באזרבייג'ן, והאמת גם ששיחק לפני כן בבני סכנין, הוא מפנה לביקורת נוקבת בנושאי פוליטיקה, דת, מדינה וספורט, לא פוחד להביע את דעותיו גם על הקולגות ואפילו משאיר זמן לעוקביו לכמה בדיחות.
למשל: "הרגע הזה שאתה מוריד בגדים כדי להתקלח ואז החדרנית מחליטה שהיא שכחה משהו בחדר מבלי להודיע ואתה נעמד מולה כאילו אתה עומד בחומה בבעיטה חופשית" (הערכת המערכת: אמרנו שהוא מספר בדיחות, לא הבטחנו שהן מצחיקות). או למשל: "פאקו רוצה לעלות ב-4-3-3. אם כבר פתחו את הכביש" (מערכת: משתפר...נחמד).
בקיצור, אתם מוזמנים לעקוב אחריו: https://twitter.com/idanviezman. ואם עדיין אין לכם טוויטר, 2011 התקשרה, ביקשה שתחזרו אליה כי היא מחפשת אתכם.
ג'ובאני רוסו - ליצן חוטיני
בשקט בשקט (המערכת: באמת, בשקט? זו המילה הראשונה שעלתה לך לראש בנוגע לרוסו?) התגנב לרשימת הספורטאים הישראלים הכי מצחיקים, אחד הזרים הגדולים של הכדורגל שלנו. שכולם יודעים שהוא בעצם ישראלי. אל תספרו לנו אחרת.
הוא הבטיח לרוץ בחוטיני ושיגע מדינה שלמה, שלח כדור לפנים של לירן שטראובר והוציא אותו משלוותו, כמו שרק ענבל גבריאלי הצליחה. אלה רק חלק קטן מאינספור תעלולים שהפכו כל הופעה טלוויזיונית שלו לקאלט של ממש. אהה, והוא גם היה כדורגלן סבבה סך הכל. אולי הזר הכי גדול כאן.
האמת, קצת חבל שרוסו נעלם לנו מהרדאר בשנים האחרונות. המסר שלנו לשחקני הכדורגל – תתחברו קצת לצד "הג'ובאני רוסו" שלכם, תיפטרו קצת מהקלישאות ואולי אולי אפילו תצליחו להשתחל לרשימה שלנו בשנה הבאה
שירן צעירי - ש"צי פ"צי
הרכזת של אליצור רמלה היא השחקנית כי מצחיקה בכדורסל הנשים הישראלי. באחריות. לערוך ראיון עם הרכזת בת ה-29 של אליצור רמלה זו בכלל משימה בלתי אפשרית. כל חצי דקה אתה מוצא את עצמך על הרצפה. וכשהיא מדברת, אז כדאי לך להיות שם, זה רק יעשה לך את החיים טובים עוד יותר.
אורנית שוורץ, עוד לפני שתלתה את הנעליים ניסתה להדביק לה את הכינוי 'קשקש', אבל כולם בענף יודעים ששירן צעירי היא פשוט ש"צ. אפילו אלי רבי, שאימן אותה בנבחרת הנשים ובמ.ס. אשדוד, פרשן את אחד ממשחקיה ובאמצע השידור התבלבל.
בכלל, אותו רבי, כך מספרים, שקל פעם אם לזמן אותה לסגל הנבחרת. השחקניות שמעו והחלו בלחץ פיזי מתון על הקואץ'. שלא יהיה משעמם בנסיעה לחו"ל, אלא מה.
אנדי רם - יותר מצחיק אפילו מיוני
אין ספק כי טניסאי הזוגות שזכה בגראנד סלאם, הוא מאבי אבות המזון של הבידור הספורטיבי בישראל. מפורצי הדרך, ממנהיגי הכת וכו' וכו'. שמו עולה בכל פעם שכתבה כזו נערכת בפורים (יש מצב שכבר עשינו כתבה כזו פעם?). כי יש אנשים שחושבים שהמילה "ליצן" היא עלבון, אחרים לעומת זאת, כמו אנדי רם, הופכים אותה לדרך חיים.
עוד הרבה לפני ששיחק טניס עם תוכי בפרסומות, רם נהג לעשות שטויות בסבב העולמי. להתבדח עם הקהל, להשתולל ולרקוד, וכמובן להיות מרואיין נוח למדי בכל ראיון טלוויזיוני. פשוט לשאול שאלה, לתת את המיקרופון ולקחת צעד אחורה.
בין שלל הסיפורים המצחיקים שלו, הנה אחד קצת פחות מוכר: לפני קצת פחות מ-15 שנה, עוד לפני הפריצה הגדולה של הצמד אנדי-יוני, השניים היו בטורניר קטן בישראל. יוני, הצד הרגוע יותר בצמד, רצה למלא לוטו. אז הוא מילא.
בזמן שיוני היה במקלחת, אנדי לקחת את הארנק שלו, רשם את המספרים על עיתון, וכשזה נכנס לחדר, אנדי הכריז בקול נינוח: "שומע יוני, רשמתי עכשיו את המספרים של הלוטו שפרסמו".
וכך התנהל הדו-שיח, פחות או יותר:
אנדי: "8"
יוני: "יש לנו"
אנדי: "14"
יוני: "וואי, יש!"
אנדי: "לא מאמין לך.....22:
יוני: "יוווו, יש!!"
אנדי: "אתה עובד עליי! 4, גם יש"
יוני: (צורח) "כככןןןןןןןןןןןן. 4 מ-4!!!"
אנדי: (מנסה לשמור על עצמו לא לצחוק) "30"
יוני: (רועד בכל הגוף, מתחיל להזיע, מתיישב) "דיי, ישש! אתה עובד עליי"
אנדי: (מתפקע מצחוק, לא מחזיק את עצמו, נקרע על הרצפה). "המתיחה מסתיימת"
ליצן, אמרנו?!
השתתפו בהכנת הכתבה: אילן הלפרין, ברק חקלאי, רענן וייס ושרון דוידוביץ'
לפנייה לכתב/ת 
