42 אלף שקל קנס על זיהום הכנרת בשמן מדחפור

מה העונש של מי שמזהם את מאגר המים הגדול בישראל? בית משפט השלום בנצרת הטיל קנס של 42,500 שקל על שני פועלים שהורשעו בזיהום מי הכנרת לפני כארבע שנים. השניים נשכרו לבצע עבודות בכנרת, אבל במהלך העבודות השתמשו במחפרון, למרות שנאמר להם שלא להשתמש בכלים וזיהמו את המים בשמן מהכלי. 

עוד בערוץ קיימות וכלכלה ירוקה

המשרד להגנת הסביבה הגיש נגד השניים, חסן ונאיף סיידה, פועלים שנשכרו לבצע עבודות על חופי הכנרת, כתב אישום בגין זיהום הקרקע והמים. במסגרת עסקת טיעון הרשיע בית משפט השלום את השניים בעבירות של ביצוע פעולה המהווה פגיעה בסביבה החופית ואיסור לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים.

השמן זיהם את מי הכנרת(צילום: אלי גבאי)

על פי כתב האישום שני הפועלים, שנשכרו לביצוע עבודות ניקוי וכיסוח בחלקת אדמה על חופי הכנרת, זיהמו את מי הכנרת בשמן. השניים גם עקרו צמחייה טבעית. בתנאי ההיתר, שניתן על ידי מנהלת הכנרת, נקבע כי העבודות יבוצעו באופן ידני בלבד וללא כלים מכניים. לאחר ביצוע העבודות לא פינו הנאשמים את הגזם במועד והשלימו את עבודות הפינוי באמצעות מחפרון, בניגוד להיתר, תוך פגיעה בתשתית הטבעית ובקרקע הכנרת. במהלך העבודות שקע המחפרון בבוץ ובניסיון לחלצו נקרע צינור ושמן נשפך מהמנוע וזיהם את מי הכנרת וסביבתה.

המדינה טענה כי מדובר בהסדר טיעון מקל במיוחד, אך נימקה זאת בעובדה שהנאשמים הודו במיוחס להם וחסכו זמן שיפוטי לאור קשיים ראייתיים. "אין מדובר באינדיקציה לתיקים עתידיים ככל שיהיו אלא מדובר בהסדר ייחודי לתיק זה", אמר התובע עו"ד יוני שמיר.

סגנית נשיא בית משפט השלום בנצרת,  השופטת לילי יונג-גפר, כתבה בפסק הדין כי "אין צורך להכביר מילים באשר לעוצמתו של האינטרס המוגן של שימור

 משאב הטבע, אולי החשוב ביותר במדינת ישראל, ולמצער מן החשובים שבה, זאת לא רק כמקור מים אלא גם כאתר המכיל מגוון רב מאוד של צמחייה ובעלי חיים, אשר הפגיעה בהם קלה משימורם. בנסיבות אלה, אין ספק כי יש להטיל עונשים על אותם עבריינים אשר יהוו הן מענה הולם למעשיהם והן יסוד מרתיע מפני מעשים דומים בעתיד"

על הנאשם חסן סיידה נגזר קנס בסך 30,000 שקל, שישולם לקרן לשמירת הניקיון, ומאסר על תנאי של 3 חודשים. על נאיף סיידה נגזר קנס בסך 12,500 שקל ומאסר על תנאי של 2 חודשים.

ד"ר סיגל בלומנפלד, מנהלת תחום תשתיות במחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, אמרה: "השופטת התרשמה כי הסדר הטיעון מקל, אך בעינינו לא. חוק הסביבה החופית חל על הכנרת רק בשנת 2004 ועד אז אפשר היה לעשות כמעט כל מה שרוצים. אותם אנשים שבעבר היו מסדרים צמחייה ומביאים כלים כבדים ופוגעים בסביבה האקולוגית - כיום ניתן  הגיש נגדם כתבי אישום. פה מדובר באנשים פרטיים. לא מפעל ששם הקנסות גבוהים יותר. זה כיוון נכון וחשוב מבחינת המשרד. במקרים אחרים הקנסות היו נמוכים יותר. אני בטוחה שזה ירתיע אחרים".