שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: אורן אהרוני
    נוהרים לאצטדיון
    הם מתים על זהבי, מבקרים את גוטמן ומחכים שנעלה סוף־סוף לטורניר גדול. תכירו את אוהדי הנבחרת הכי שרופים במגזר הערבי. שיחה פתוחה על כדורגל, קיפוח ושירת ההמנון. צפו בכתבה
    יש הגורסים שכדורגל הוא שיקוף של החיים עצמם, רק בווליום מוגבר. ולכן תופעות כמו גזענות או מתח חברתי בין אוכלוסיות שונות מתנקזות לא פעם למגרשים. בישראל הרגישות הזו מתחדדת במפגשי ספורט בין יהודים לערבים. כל משחק בין בני סכנין לבית"ר ירושלים הופך למפגן פוליטי רווי שנאה, והאצטדיון הופך לזירת התגוששות עם אלמנטים לאומניים.

     

     

    על רקע הבחירות שרק הסתיימו והמתיחות הגואה בין הצדדים, מעניין לבחון את הנושא בהקשר של הנבחרת הלאומית. רגע לפני המשחק של ישראל נגד וויילס, בדקנו אם ועד כמה חשובה הצלחת הנבחרת הלאומית לאוהדי כדורגל מהמגזר הערבי והאם יש ביניהם מי שלגמרי מתחברים לסיפור.

     

    צפו בכתבה    (סטילס ו-וידאו: אביהו שפירא)

    צפו בכתבה    (סטילס ו-וידאו: אביהו שפירא)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    לא ברור עד כמה הסיפורים שלהם מייצגים את החברה הערבית בישראל, אבל השבוע הפגשנו שמונה חובבי כדורגל ערבים, שהצהירו בפה מלא: אנחנו אוהדים שרופים של נבחרת ישראל. גם לא הייתה להם בעיה להצטלם עם דגל הכחול לבן, למרות הידיעה שהם עלולים לחטוף על כך ביקורות קשות.

     

    ואלה שמות השמינייה: זכריה קלאק (40) מחיפה, חוסאם עוסמאן (43), זבידאת מוחמד (36), ג'מאל סוועד (44) ואבו־ריא עלי (26) מסכנין, קייס רבאח (35) מג'דיידה, חאלד בדראן (58) מכאבול וסוועד חטיב (32) מבענה.

     

    זכריה קלאק פתח את המפגש באמירה כי הוא מרגיש פחות מכולם את המתיחות בין ערבים ליהודים, והוסיף: "אני מאוד אשמח אם ישראל תנצח את וויילס. אנחנו חיים באותה מדינה וזו נבחרת של כולנו, ערבים ויהודים".

     

    "הנבחרת של כולנו, ערבים ויהודים" (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    "הנבחרת של כולנו, ערבים ויהודים"(צילום: אביהו שפירא)

     

    חוסאם עוסמאן: "אני אוהד את הנבחרת ואשמח אם היא תנצח. מה זה קשור שאנחנו ערבים?! אנחנו חיים באותה מדינה, יש לנו סיכוי טוב לנצח ואני מאמין בנבחרת שלנו. אני בטוח שזהבי יכבוש לפחות שער אחד, ננצח 0:1 לפחות".

     

    אבו־ריא, אחד האוהדים המושבעים של בני־סכנין סיפר: "לפני משחקים של סכנין אני תמיד מתרגש, אבל בנבחרת זה משהו שונה, משהו מיוחד. יש התרגשות גדולה ואני כבר מחכה למשחק".

     

    קייס רבאח ממשיך באותו טון: "משחק נבחרת זה משהו מיוחד וכולנו אוהדים של ישראל. אנחנו חיים פה במדינה וברור שנרצה שהנבחרת שלנו תצליח וכבר תגיע לטורניר גדול ורציני".

     

    "הנבחרת של כולנו"

    לא כולם מגיעים לאצטדיון, ויש כאלה שמעדיפים לראות את משחקי הנבחרת בסלון עם חברים, כשהם מצוידים בנרגילות ופיצוחים. חלקם מעדיף לצפות במשחק דווקא בבתי קפה בכפר, ואילו קלאק, שהולך בקביעות למשחקי הנבחרת, מרגיש הכי טבעי בעולם לעודד את הבחורים בכחול־לבן: "לא רק שאני מגיע לאצטדיון, אני גם מאלה ששרים ומעודדים. הנבחרת היא שלנו, של כולנו".

     

    "משחק של הנבחרת זה משהו מיוחד" (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    "משחק של הנבחרת זה משהו מיוחד"(צילום: אביהו שפירא)

     

    כשאנחנו שואלים על שירת ההמנון הלאומי שכולל את השורה "נפש יהודי הומיה", כולם הבהירו בהחלטיות שהם לא שרים את התקווה, אך אין להם שום בעיה עם נגינתה במשחקי הנבחרת. קלאק: "לא עושה לי כלום שהתקווה מתנגנת. אני לא מתרגש מהתקווה, לא גדלתי על ההמנון הזה, אבל מנגד זה גם לא מפריע לי".

     

    סוועד חטיב: "צריך להבין שאנחנו לא באים למלחמה, אנחנו באים לכדורגל, ליהנות מהמשחק. אנחנו באים לעודד, אז לא צריך לחפש להילחם ולהתעסק בדברים מיותרים, איש באמונתו יחיה".

     

    יהיו ערבים שיכעסו עליכם בגלל ההזדהות עם נבחרת ישראל?

    קלאק: "אין אצלנו שום בעיה אם יש כאלה שמעודדים את הנבחרת. הילד שלי בן שנתיים ואלמד אותו מגיל צעיר לאהוד את נבחרת ישראל".

     

    אבו־ריא: "אין שום חשש לאהוד את הנבחרת. אנחנו אוהדי כדורגל ואסור לשכוח שיש לנו שחקנים בכירים מהמגזר בנבחרת כמו כיאל ונאתכו".

     

    "אין נציגות מספקת של שחקנים ערבים בנבחרת" (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    "אין נציגות מספקת של שחקנים ערבים בנבחרת"(צילום: אורן אהרוני)

     

    אתם מרוצים מהייצוג של שחקנים ערבים בנבחרת?

    זבידאת מוחמד: "לא. אני לא חושב שיש נציגות מספקת של שחקנים ערבים בנבחרת. יש הרבה כדורגלנים ערבים טובים כמו אחמד עאבד, מוחמד כליבאת, מוחמד גדיר ועוד רבים, שלא מקבלים צ'אנס. צריך שיהיו יותר נציגים מהמגזר בנבחרת ולא רק בשביל שיגידו שיש נציגים, בגלל שהם טובים ומוכשרים וצריכים לשחק".

     

    חאלד בדראן חושב שגוטמן לא נותן מספיק קרדיט לשחקנים ערבים: "יש בליגת העל הרבה שחקנים איכותיים מהמגזר הערבי, אך הם לא זוכים לקרדיט. אני לא יודע לשים את היד למה זה ככה. אין לי ספק שאם יהיו יותר ערבים בנבחרת יהיו יותר אוהדים ערבים שיגיעו לעודד ולתמוך בנבחרת, זה יעצים את ההזדהות".

     

    אז מדובר בקיפוח?

    חוסאם: "האמת? כן. יש לנו שחקנים מצוינים, שמשחקים בקבוצות יהודיות והם שחקני מפתח. יכול להיות שבגלל שהם ערבים הם זוכים לפחות קרדיט מאשר שחקנים יהודים. יש מקום ליותר שחקנים ערבים בנבחרת".

     

    קלאק: "זה לא קיפוח, מי שטוב משחק. אני חושב שהשחקנים הערבים צריכים להתעלות ולהשתפר. לדעתי גדיר ועאבד יכולים לשחק ולקבל יותר דקות, אבל כל השאר לא יכולים להוביל את הנבחרת".

     

    "מסי הישראלי". זהבי במדי הנבחרת (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
    "מסי הישראלי". זהבי במדי הנבחרת(צילום: עוז מועלם)

     

    על שאלה אחת נרשם אצל החבורה קונצנזוס - מי השחקן הכי משמעותי בנבחרת? כולם ענו מיידית: "ערן זהבי".

    קלאק: "זהבי תותח אמיתי, אין ויכוח שהוא השחקן הכי טוב שיש לנבחרת ישראל".

     

    חטיב הוסיף בביטחון גמור: "זהבי יכבוש שער אחד בוודאות, הוא יכול לכבוש מתי שהוא רוצה. הוא מסי הישראלי".

     

    "המשפחה בעזה תמחק אותנו"

    מסתבר שהאופוריה הישראלית בעקבות המאזן המושלם אחרי שלושה משחקים היא לא נחלתם של יהודים בלבד. השמינייה בטוחה שאחרי שנים רבות של אכזבה, הנבחרת תגיע לטורניר גדול. קלאק פירשן: "אם ישראל לא תעלה ליורו, זה יהיה כישלון גדול. אין נבחרות ממש טובות בבית שלנו, חוץ מוויילס ובלגיה. אני מאמין שהנבחרת תעלה סוף סוף ותגרום לשמחה גדולה במדינה".

     

    נבחרת פלסטין הייתה לא מזמן בטורניר גדול. עקבתם אחרי ההופעה ההיסטורית שלה באליפות אסיה?

    חוסאם: "לא מכיר בנבחרת הזו אף שחקן. נבחרת פלסטין לא מעניינת אותי. אין שמה רמה בכלל, ומעולם לא עקבתי אחרי הקבוצות בליגה שם".

     

    קלאק: "מעולם לא עקבתי אחרי הנבחרת הזו, לא מרגיש שייך אליהם. אני אוהב שהם מנצחים, אבל לא מעבר".

     

    האוהדים מצטלמים עם הדגלים (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    האוהדים מצטלמים עם הדגלים(צילום: אביהו שפירא)

     

    אם ייערך בעתיד משחק בין ישראל לפלסטין, את מי תעודד?

    "הייתי רוצה שייגמר תיקו 1:1, ככה כולם יהיו מאושרים".

     

    רגע לפני שהתפזרנו הגיע הרגע הכי סמלי ורגיש במפגש - שמונת האוהדים הסתדרו לתמונה כשבידיהם דגלי ישראל. שמונה ערבים ישראלים, שחיים במדינה מסוכסכת שחלק מאזרחיה רואים

     בהם אויב, שלחלקם יש קרובי משפחה בעזה ושאת הקניות לבית הם עושים בג'נין - ועכשיו הם בוחרים להצטלם מניפים דגל ישראל.

     

    הם מבינים שיהיו רבים שיתקשו לקבל את התמונה הזו, שיכעסו עליהם, אבל מבחינתם כל הסיפור הוא אהדת כדורגל. רגע אחרי הפלאש זורק אחד מהם בחיוך מריר: "בטח המשפחה שלנו מעזה תמחק אותנו עכשיו. גם לקניות בג'נין לא בטוח שניכנס אחרי צילום כזה. לא כולם רואים את הדו־קיום הזה בעין טובה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים