הסרקוזי שיקפיץ אתכם ביום העצמאות
אבא שלו היה נשיא צרפת, אבל פייר סרקוזי בחר במקצוע הכי רחוק שאפשר והפך לדי-ג'יי מצליח. בשבוע הבא הוא יתקלט במסיבת יום העצמאות בראשון לציון: שמענו ממנו איך הגיב אבא ניקולא לקריירה שלו ועל השורשים היהודיים של המשפחה
"זאת הפעם השלישית שאני מופיע בישראל," אומר סרקוזי הבן בראיון טלפוני ממשכנו בפריז. "תמיד כשאנשים שואלים אותי על הביקורים שלי אצלכם, אני אומר שהופתעתי ושהתרשמתי לטובה. כשאתה שומע על ישראל בחדשות ובאמצעי התקשורת, זה בדרך כלל בהקשרים קשים, כמו טרור ומלחמה, לכן כשהגעתי לתל אביב בפעם הראשונה זאת הייתה הפתעה חיובית. לא הרגשתי תחושה של סכנה, להפך - האווירה מאוד נינוחה, אמנותית, עם ראש פתוח. יש בתל אביב הרבה אנשים אמנותיים וקוליים, ואני פוגש המון צרפתים."
לסרקוזי (30) יש שורשים יהודיים. מצד אביו - אבי סבו היה יהודי מסלוניקי, יוון, שנולד תחת השם בניקו מלאך, היגר בגיל 14 לצרפת, למד רפואה והמיר את דתו לקתוליות. "הוא היה איש נהדר וגידל את אבא שלי," מספר הנין פייר. "שמעתי עליו רבות. לצערי הוא מת הרבה לפני שנולדתי ולא זכיתי להכיר אותו."
כבר מגיל צעיר סרקוזי מתקלט תחת השם :DJ Mosey "בגיל 15-14 התחלתי לחפש שם במה, אז פתחתי מילון גדול באנגלית, ובמקרה נתקלתי במילה .Mosey זהו שם אנגלי עתיק. לא הבנתי מה המשמעות, אז קראתי את הפירוש - מישהו שהולך להנאתו, בדרך נינוחה, בלי להשאיר עקבות. מצאתי את עצמי בתוך המילה הזאת ואמרתי: 'וואו. זה אני בדיוק אני. זאת הדרך שבה אני הולך בחיים. המילה הזאת מייצגת את הפילוסופיה שלי".
איך אביך הגיב כשהתחלת לנגן במועדונים?
"אבא קיבל את זה טוב מאוד. גם הוא מרד במסורת המשפחתית - אבי לא בא ממשפחה של פוליטיקאים, וכשהוא החל את דרכו בפוליטיקה משפחתו פחדה מאוד מהצעד הזה שלו. אני חושב שברגע שאבי הבין שאני הולך לעסוק במוזיקה, הוא לא רצה לעשות איתי את הטעויות שהוריו עשו כשהוא פנה לפוליטיקה, לכן הוא כל הזמן תמך בי ועודד אותי.
קשה להיות הבן של?
"לא, זה לא קשה. אני אף פעם לא התלוננתי שאני נושא את השם סרקוזי. יש כל כך הרבה דברים גרועים
יותר, ויש לאנשים צרות גדולות יותר. אני בר מזל שבזכות אבא שלי חוויתי דברים מרתקים במהלך חיי ופגשתי אנשים מאוד מעניינים, כך שאני לא יכול להתלונן על שום דבר."
אז מה תנגן לנו ב"רייב עצמאות?"
"בכל הופעה אני אוהב להתאים את עצמי לאווירה, לאנרגיה של הקהל. הפעם אנגן מוזיקה אלקטרונית, האוס, סול והיפ-הופ. אני תמיד משלב השפעות אפריקניות עם אמריקניות. אני לא יודע הרבה על מוזיקה בישראל, אבל מאחר שאני אוהב מוזיקה מסורתית, אז בביקור קודם בישראל טיילתי בשוק הפשפשים ביפו, נכנסתי לחנות של תקליטי ויניל משומשים, היה מאוד נחמד, וככה נחשפתי קצת למוזיקה מקומית. בנוסף חבר שלי, די-ג'יי יהודי שמרבה לתקלט כאן, סיפר לי על הסצנה המוזיקלית בישראל. אני מקווה לשלב כמה שירים בערב העצמאות".
הכתבה המלאה פורסמה במוסף 24 שעות של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
