שתף קטע נבחר

 

מנהל רמב"ם: זינוק בחולי הסרטן בעשור האחרון

לאחר פרסום הנתונים שלפיהם חצי ממקרי הסרטן של ילדים באזור חיפה נובעים מזיהום אוויר, סיפק מנהל ביה"ח נתונים מהמחלקה האונקולוגית. אב לחולת סרטן בת 6: "מסתכל על הפנים של הבת שלי, ומה אגיד לה?". כרוניקה של רשלנות: כך הוסתרה הסכנה מהתושבים לאורך השנים

סערת שיעורי התחלואה בסרטן באזור חיפה: מנהל בית החולים רמב"ם, פרופ' רפי ביאר, אמר היום (ד') כי בעשור האחרון חל גידול שנע בין 25 ל-30 אחוז במספר חולי הסרטן המטופלים בכל בית החולים. לדבריו, בכלים של בית החולים לא ניתן לקבוע מה הגורם לגידול ואת הקשר לזיהום האוויר.

 

"אנחנו יודעים כי הסרטן הפך לגורם המוות מספר 1 בישראל, אחרי שמספר הנפטרים ממחלות לב פחת", אמר פרופ' ביאר. במחלקה האונקולוגית וההמטולוגית לילדים חל בשלוש השנים האחרונות, מדי שנה, גידול של כ-5 אחוז במספר החולים החדשים. ב-2012 אושפזו 82 ילדים, ב-2013 אושפזו 86 ובשנת 2014 אושפזו 89 ילדים חולי סרטן.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

ביקור בבית החולים רמב"ם, הבוקר    (צילום: ג'ורג' גינסברג)

ביקור בבית החולים רמב"ם, הבוקר    (צילום: ג'ורג' גינסברג)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

הזיהום במפרץ חיפה: עימות באולפן    (צילום: עידו בקר, ניצן דרור ואבי חי)

הזיהום במפרץ חיפה: עימות באולפן    (צילום: עידו בקר, ניצן דרור ואבי חי)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

לינוי הפטר, בת תשע מקריית ים אובחנה לפני כחודשיים כחולת לאוקמיה. יוסי, אביה, אמר ל-ynet: "הדבר הראשון שהרגשתי כשקראתי את הדיווחים אתמול הוא פחד. פחד נורא על שתי הבנות שבבית. הרי אני נולדתי כאן, גדלתי כאן וחי כאן כל חיי עם המשפחה. אין לי מקום אחר.

 

"אני אפילו לא יודע אם יש לי על מי לכעוס. אם מפקירים אותנו. אני לא חושב שמישהו עושה את זה בכוונה אבל זה ברור שהעירייה מרוויחה מהארנונה של המפעלים האלה ובלעדיהם אין לה זכות קיום. אני מודה שגם אני כמו כל בן אדם רגיל לא הקדשתי עד עכשיו הרבה תשומת לב לנושא של זיהום האוויר. קיטרתי על זה כמו כולם, אבל אז אתה מקבל את המכה ונאבק לשרוד".

 

על השאלה אם ישקול מעבר דירה לאחר המחלה, אמר כי הנושא לא עומד כעת על הפרק, כל עוד המשפחה מתמודדת עם המחלה.

יוסי הפטר (צילום: ג'ורג' גינסברג) (צילום: ג'ורג' גינסברג)
יוסי הפטר(צילום: ג'ורג' גינסברג)
 

 

היסטוריה של זיהום

הבריטים היו אלה שהקימו בשנות ה-30 של המאה הקודמת את נמל חיפה ואת בתי הזיקוק לנפט במפרץ. במלחמת העולם השנייה כבר היה המפרץ אזור תעשייה וצומת רכבות חשובים כל כך, שהבריטים בנו מתקנים מיוחדים שאמורים היו לפלוט עשן ולהסוות את האזור במקרה של התקפה מהאוויר. בהמשך, עם קום המדינה ובעשרות השנים לאחר מכן, נוספו למתחם בתי הזיקוק ולשטח הצמוד אליו עוד עשרות מפעלים הקשורים לתעשייה הפטרוכימית והכימית, כולל מפעלי דשנים, פלסטיק ועוד.

 (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
(צילום: אבישג שאר-ישוב)

מחאת תושבים וארגוני איכות סביבה נגד הזיהום במפרץ (צילום: מוחמד שינאווי) (צילום: מוחמד שינאווי)
מחאת תושבים וארגוני איכות סביבה נגד הזיהום במפרץ(צילום: מוחמד שינאווי)

הזיהום שפלטו המפעלים בא לידי ביטוי הן בזיהום האוויר הכבד (שלעיתים התבטא בערפיח ועשן), הן בזיהום נחל הקישון במתכות כבדות ושפכים, והן בזיהום הקרקע בתשטיפים ופסולת. בשל חשיבותם ומעמדם היו בתי הזיקוק עד 2007 בבעלות המדינה, ושטחם נחשב ל"אקס טריטוריה", - כלומר לא שייכים לרשות מוניציפאלית כלשהי.

 

במפרץ חיפה, המהווה ארבעה אחוזים משטח המדינה, יש כיום 25 אחוז מהמפעלים המסוכנים ביותר בה. ב-2014 הגדיר המשרד להגנת הסביבה את בתי הזיקוק כמפעל המזהם ביותר במדינת ישראל, ועוד חמישה מפעלים במפרץ נמצאים ברשימת 20 המזהמים ביותר.

 

המאבק של תושבי חיפה והאזור להעתיק את המפעלים או לכפות עליהם תקנים מחייבים כדי למנוע את הזיהום הסביבתי הכבד, התנהל בעשורים הראשונים לקום המדינה בעצלתיים, אך בראשית שנות ה-2000 היו תושבים שקמו ודרשו מהמדינה לעשות מעשה.

 

ב-2001 היה זה ד"ר ג'ימי קריקון, פעיל סביבתי מהקריות, שגילה כי משרד הבריאות מסתיר נתוני מחקר על מיפוי גיאוגרפי של מחלות סרטן בישראל. המאבק שלו הביא לפרסום המחקר לראשונה ובו מובילות נפות חיפה ועכו את מפת תחלואת הסרטן בעודפי תחלואה של 21-15%.

 

במהלך עשור וחצי מאז ניהלו פעילי הסביבה, שהתאגדו ב"קואליציה לבריאות הציבור", מאבקים רבים לחשיפת הנתונים לציבור, כדי שיהוו שיקול משמעותי במגמה של הגדלת אזור התעשייה. רק באוקטובר האחרון פורסם דו"ח של משרד הבריאות המדווח על המשמעויות והאחוזים הגבוהים של חולי הסרטן באזור, וכעת הגיע מכתבו של פרופ' איתמר גרוטו, והעלה את הנתונים הקשים שהתפרסמו אתמול.

 

רואה את הזיהום כבר שנים

אמיר סוסאן מחיפה מלווה כבר שנתיים את בתו לינוי בת השש שחלתה אף היא בלוקמיה. "הכעס גדול", אמר, "אני בתור עובד עירייה רואה את הזיהום הזה כבר שנים. ראש העיר נאבק אבל הוא לבד. אנחנו בפיקוח סוגרים את המפעלים אבל בירושלים פותחים. אני מסתכל בפנים של הבת שלי, מה אגיד לה? אנחנו אנשים קטנים. מה אנחנו יכולים לעשות? כואבים ומקווים לטוב.

אמיר סוסאן לצד בתו (צילום: ג'ורג' גינסברג) (צילום: ג'ורג' גינסברג)
אמיר סוסאן לצד בתו(צילום: ג'ורג' גינסברג)
 

פרופ' מיכה ברחנא, מומחה לבריאות הציבור מאוניברסיטת חיפה שהיה מבין מבצעי המחקר שעליו התבססו הנתונים החדשים, הסביר כי "באזור המפרץ יש המון תעשיות שפולטות גורמים מסרטנים. למשל, בעיבוד של מתכות כמו אלומיניום נוצר חומר בשם דיוקסין שהוא מוכר כמסרטן ודאי בבני אדם. אפשר גם לנשום את החומר הזה, והוא גם שוקע באדמה ואז אנחנו יכולים לקבל אותו דרך המזון.

 

"ישנם מוצרי דלקים שקשורים לכמה סוגי סרטן כמו סרטן ריאות ובשלפוחית השתן, ובאזור חיפה נמצאים מחסנים גדולים של מוצרי דלק, ואי אפשר למנוע לחלוטין דליפות לאוויר. בנוסף, ישנם חומרים נדיפים אורגניים שהם ידועים כמסרטנים. זוהי קבוצה גדולה של חומרים שנוצרים כתוצאה מפעילות תעשייתית כמו בתי הזיקוק ותחנת כוח".

 

עם זאת, פרופ' ברחנא סבור כי בנתונים החדשים שפורסמו אתמול חלה טעות. "לא יכול להיות שמחצית מהגידולים מהילדים נגרמים מזיהום אוויר, אין דבר כזה. סרטן בילדים הוא דבר יחסית נדיר, ורוב סוגי הסרטן אצל ילדים לא נגרמים מזיהום אוויר. אני מעריך שזו טעות סופר, זה לא יכול להיות. ההערכות הן שהתחלואה שנגרמת מזיהום אוויר היה חמישה עד עשרה אחוז בקרב מבוגרים ואצל ילדים עוד פחות ולו רק מכיוון שזמן החשיפה לזיהום הוא נמוך יותר".

 

פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור ומומחה לבריאות הציבור מאוניברסיטת בן גוריון, התייחס לנושא ואמר כי "קשה מאד לעשות חיבור בין חומר מסוים לסרטן, מכיוון שישנם הרבה חומרים באוויר. הזיהום הוא תוספת סיכון, בנזן עלול לגרום ללוקמיה, וחומרים שונים עלולים לגרום לסוגי סרטן אחרים. התעשייה הזו מרוויחה כסף אבל האנשים מפסידים. היא יכולה להפחית את הזיהום אבל זה עניין כלכלי. התעשייה כן משקיעה כסף והייתה ירידה במזהמים שונים בשנים האחרונות, אבל הנקודה היא שעדיין אפשר לעשות עוד כמו לשים עוד מסננים, אבל זו פשוט שאלה כספית".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאונה טופורובסקי מקריית מוצקין שחלתה בסרטן
מומלצים