מלחמת התדרים של צה"ל

ראוטרים, סמארטפונים, שלטים לרכב, מקלדות ועכברים אלחוטיים: כל אלו מכשירים שאנו עושים בהם שימוש יום יומי אך לא עוצרים לחשוב איך הם מתקשרים עם הצד השני ללא כבלים, והכל מבלי שנראה דבר. כל תקשורת אלחוטית הנעשית בין מכשירים עובדת על תדר אלחוטי כזה או אחר. אך עם יותר ויותר מכשירים ושירותים שונים המשתמשים באותם תדרים, נוצר עומס על הספקטרום - הטווח שבו ניתן לעבוד.

תדרים רבים שייכים למערכת הבטחון ולצה"ל בפרט. מכ"מ, תקשורת אלחוטית, מכשירי ביות ושאר פטנטנים מסווגים, כולם תופסים חלק מהטווח הקיים, ובזמנים שבהם הצבא, המשטרה והאזרחים מבקשים להשתמש בו זמנית באותם תדרים, נוצרת בעיה לכולם, שיכולה לסכן חיים. לשם כך נולד חמ"ל ניהול ספקטרום - מבנה צנוע עמוס במחשבים, טלפונים ואמצעי בקרה שממנו מנהל צה"ל את טווח התדרים הניתנים לשימוש בין הכוחות השונים.

אין טלוויזיה

בשנת 2007, על רקע תקיפת צה"ל בסוריה, לקוחות יס מצפון ועד אזור תל אביב חוו הפרעות קשות בקליטת שידורי הלווין במשך חודש שלם. אותה תקלה חזרה גם ב-2012 בזמן פעילות בטחונית בדרום ותקלות דומות התרחשו בשנים האחרונות בזמן שצה"ל או איזה אויב שהיה אקטואלי באותו זמן, הפעיל אמצעים כאלה ואחרים כדי להפריע לפעילות של הצד השני. במקרה של 2007 נעשה שיתוף פעולה בין יס לבין גורמי הביטחון וכך התגלה כי מדובר בספינה הולנדית המפעילה מכ"מ כ-150 קילומטר מחופי ישראל. הלקח הופק, ובסמוך למועד זה הוחלט על הקמת מרכז מיוחד לניהול טווח התדרים שיאפשר לרכז את כל הפעילות האלחוטית במקום אחד.

החזק מנצח

קרה לכם פעם שנסעתם ברכב והאזנתם לרדיו, ולפתע מבלי שתחליפו תחנה פתאום קלטתם תחנה אחרת לגמרי? בתקשורת אלחוט ישנו עקרון בסיסי שבו מי שמשדר בעוצמה הגבוהה ביותר הוא זה שנקלט בסופו של דבר. אם ניקח תדר של 1,000 מגה הרץ המשודר בעוצמה של 20 וואט, ונשים בסמוך תחנת שידור נוספת המשדרת על אותו תדר בעוצמה של 50 וואט, אנחנו נשמע את התחנה החזקה יותר.

התדרים בהקשר הזה, הם קרינה אלקטרומגנטית בלתי נראית הנעה כגלים דרך האוויר מנקודת השידור היוצרת אותם, עד שנקלטים במקלט המפענח אותם לאותות שימושיים. נקודת השידור לרוב בודדת, אך נקודות הקליטה יכולות להיות אינסופיות, בהתאם לטווח השידור. הטווח נקבע על ידי עוצמת השידור, ומופרע על ידי הניחות (הפחתת העוצמה) הטבעי של הגל, ועל ידי התנאים הגיאוגרפיים. הרים, עצים ומבנים, כולם יכולים לגרום לאות להשתבש ולהיחסם בדרך. אך מה קורה כאשר מי שמפריע לאות להיקלט הוא משדר אחר? על אותו עיקרון שבו השידור החזק ביותר מנצח, כך פועלים חוסמי תדרים בסיסיים. הם משדרים בעוצמה גבוהה בדיוק על אותו תדר וזה גורם לחסימה באותו אזור.

מאתרים את השידור

אחד האתגרים בניטור ויירוט מקור שידור אויב הוא איתור מיקומו. בצה"ל משתמשים, לצד שיטות סודיות שאותן לא נוכל לחשוף, גם בטכניקות איכון פשוטות. אחת מהן נשענת על העובדה כי ככל שמקור האות קרוב יותר, כך הוא חזק יותר. אותה טכניקה עובדת על ידי מדידת עוצמת האות בין שלוש תחנות שונות והשוואתן. ככל שעוצמת האות יותר גבוהה, כך ניתן להניח כי מקור האות קרוב יותר ולהיפך. כשמשווים את הנתונים בין התחנות השונות, ניתן להגיע למיקום משוער של מקור האות. באותה שיטה בסיסית יכלה המשטרה לאתר מנוי סלולרי.

כדי לאתר מקורות שידור סוררים בשטח, לא ניתן להסתמך על מגדלי שידור שנבנו מראש שכן הם אינם קיימים לרוב בשטח אויב לכן לרשות החמ"ל שני חפ"קים ניידים המצוידים באמצעים המאפשרים להם לקלוט, למקם וליירט לפי הצורך (טכנולוגית לפחות) את מקור השידור. לאחר שמקור האות אותר, מתקבלת החלטה כיצד להתמודד עמו. החמ"ל מסוגל לבטל את החסימה או להפנות אמצעים קשוחים יותר, כדי לבטל את קיום האיום.

מציל חיים

תקשורת תקינה ללא הפרעות, במיוחד בשדה הקרב, היא קריטית לשלום החיילים ולהשלמת המשימה. ללא היכולת להעביר את המידע, בין אם הוא קולי דרך מערכת הקשר ובין אם בתקשורת בין מכשירים, יכולה להיות ההבדל בין חיים ומוות. צה"ל נמצא בפעילות מבצעית כל הזמן ובאופן טבעי תמיד יהיו קונפליקטים בין התדרים שלנו וגם של הצד השני ולכן הניהול השגרתי בחמ"ל הוא תהליך של 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. למרות התדמית הלא זוהרת במיוחד של אלו היושבים מול מסך מחשב וממתינים שיקרה משהו, האמונים על ניהול טווח התדרים המטכ"לי יודעים שעבודתם הטכנית, סזיפית ככל שתהייה, היא אחת שמאפשרת שגרה גם בזמן חירום, ומצילה חיים.