בלעדי: צפו בהצצה נדירה לבור בקריה
אין מעלית. אין חלונות. יש קירות שביניהם הסתובבו גם רבין, גולדה ודיין. איזה תיעוד סודי מופיע על המסכים הענקיים, מה בדיוק קרה בבוקר שבו נחטף גולדין ברפיח ואיך הכול התחיל שם למטה? מוצב הפיקוד העליון של צה"ל נחשף למצלמת ynet - כך נראה המקום שממנו מפקד הרמטכ"ל על הלחימה
לוגו צבעוני ענק של חטיבת המבצעים מעטר את המבנה האפור, החד-קומתי, במרכז מחנה הקריה בתל אביב - נטול כל רמז לסוד הגדול שאליו הוא מוביל.
לא חולפת דקה מאז שהפקדתי את הטלפון הנייד בעמדת השמירה שבקומת הקרקע, וכבר אחרי גרם המדרגות הראשון התחושה משתנה. שלט אזהרת האב"כ בדלת הכניסה הכבדה הוא איתות לכך שלא מדובר בעוד מתחם צבאי סודי. שלטי אזהרה על מידור ברמה הגבוהה ביותר תלויים על כל קיר בדרך למטה. כל חייל וקצין נושא לפחות תג מגנטי אחד על צווארו, מעטים מהם פותחים את כל הדלתות, שנעולות תמיד. לחלק מהחדרים נדרשת גם הטבעת אצבע ביומטרית, ומצלמות מעקב סורקות כל העת מפינות התקרה.
זהו אחד המקומות המסווגים כיום במערכת הביטחון כולה, המקום שישמור על ההנהגה הצבאית והמדינית בזמן מלחמה כוללת גם מאיום טילים מדויקים או גרעיניים. לכבוד יום העצמאות ה-67, מצלמת ynet קיבלה את האישור המיוחד לצילום נדיר בווידאו בתוך הבור שבקריה.
כך היה למשל בבוקר 1 באוגוסט האחרון, שכונה לאחר מכן "יום שישי השחור" ברפיח. הרמטכ"ל שהה במתחם הבסיס, בסביבות 9:30, כשעה וחצי לאחר תחילת הפסקת האש עם חמאס. עם הדיווחים הראשונים מפיקוד הדרום על קרב עם נפגעים וחשש לחטיפת חייל ירד גנץ במהירות מטה, למוצב הפיקוד העליון של צה"ל (המצפ"ה או המצפ"ע). ראש זירת דרום באגף המבצעים, סא"ל ש', נתן לו תמונת מצב ראשונית על הקרב שבו נהרגו מ"פ סיירת גבעתי רס"ן בניה שראל וקשרו סמ"ר ליאל גדעוני, ונחטף סגן הדר גולדין. בחדר המלחמה המרכזי של צה"ל, שבמרכז מתחם המצפ"ה, צפה גנץ במתרחש במרחב ההיתקלות שממזרח לרפיח, מבעד למסכים הענקיים. דרכם אפשר לצפות אונליין, בכל שעה, בכל נקודה בכל גזרות הלחימה - בחיבור מיידי למזל"ט, למל"ט, למצלמות התצפית וגם ללוויין.
81 ימים היה פתוח המצפ"ה בקיץ האחרון, כנראה מספר הימים הרצופים הגבוה אי פעם. מבוקר גילוי חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון ועד לסיומה של המלחמה בעזה, כ-30 עמדות בחמ"ל תא השליטה היו מאוישות בתפוסה מלאה על-ידי נציגי כל הזרועות של צה"ל - אמ"ן, חילות האוויר והים, הפיקודים המרחביים, השב"כ, המשטרה ועוד. מבעד לחלון מלבני גדול השקיף על החמ"ל מעת לעת הרמטכ"ל גנץ, כאשר כינס בחדר דיונים קטן ישיבות חיתוך או הערכת מצב, בהתאם ל"שעון לחימה", כזה שמסייע למסגר את ניהול שגרת המלחמה למטכ"ל.
בחדר הזה, שציטוטי נביאים מעטרים את קירותיו, הרמטכ"ל יכול לשתף בשיחות וידאו את המפקדים הבכירים שבחזית מחד, ואת בכירי הדרג המדיני מאידך. בין לבין, לרשות הרמטכ"ל עומד גם משרד קטן וצנוע. ב"חדר בימאים", צוות המתמחה בעריכת וידאו וניהול צפייה ממקורות ומזירות שונות על גבי המסכים, מנהל את החלק החזותי, הטלוויזיוני, עבור הפיקוד העליון. חמ"ל דיווח צמוד מנקז לתוכו את כל הידיעות המבצעיות מהגזרות השונות, בשגרה ובחירום.
בימים רגועים כמו כעת, הבור פתוח לאורך שעות היממה במתכונת מצומצמת, ומרכז לתוכו את עשרות האירועים המבצעיים שמתרחשים באופן קבוע בכל הגזרות ושלא תמיד מגיעים לחדשות: מהפרת סדר אלימה בחברון, דרך חדירת פלסטינים מעזה, תאונת אימונים עם פצוע בינוני, ועד ירי טילי נ"ט לעבר כוח צה"ל בהר דב.
המצפ"ה נפתח רק באירועים ביטחוניים גדולים, תוך פרק זמן קצר. בשיא תפוקתו הבור מכיל יותר מאלף חיילים וקצינים. ראשי הזירות של פיקוד הדרום, המרכז והצפון הם למעשה אנשי הקשר בין הבור לרמטכ"ל, ואמונים על העברת המידע על כל אירוע שמתרחש בגזרות השונות, כולל אירועים אזרחיים שעלולים לדרוש סיוע צבאי כגון קריסת מבנים או מזג אוויר קיצוני.
בששת הימים רבין בקושי ירד לבור
"מלחמת העצמאות התנהלה למעשה כלל ללא מוצב פיקוד עליון, אפילו חמ"ל לא היה. המלחמה נוהלה מ'הבית האדום' בחוף ימה של תל אביב", מזכיר ד"ר ניר מן, חוקר תולדות המטכ"ל, שנחשב ל"היסטוריון הקריה". לדבריו, "מי שקבע שיש להקים מצפ"ה היה הרמטכ"ל השני יגאל ידין, שהחליט כי יש להסתירו מחשש שיותקף על-ידי מטוסי חיל האוויר המצריים.
"בהתחלה המצפ"ה הוקם במרתף של יקב בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, ולאחר מכן הוצע להקימו ב-30 מקומות שונים בין נס ציונה לבאר יעקב. רק לקראת מבצע קדש הוחלט להקימו במחנה דני, בצמוד למפקדה הישנה של חיל האוויר ברמלה. אלוף יצחק רבין כראש אג"ם היה למעשה דמות מפתח בהפעלת המצפה בבור בקריה שנחפר ב-1958".
ביוני 67', בששת ימי המלחמה, רבין הרמטכ"ל כמעט ולא השתמש בבור שהוא היה ממייסדיו. במלחמה קצרת הימים הוא דילג בין החזיתות בשטח, ולמעשה ההפעלה המרכזית, המשמעותית ביותר של הבור הייתה שש שנים לאחר מכן, במלחמת יום הכיפורים. אחריה הוחלט להרחיב את הבור, לחברו אל בורות חיל האוויר וחיל הים הסמוכים, ולשדרג את תשתיות התקשורת שלו.
כיום, הבור לא משמש בשגרה את הפיקוד העליון של צה"ל. ממשרדי מחלקת המבצעים מוכרזים נוהלי "עוצרי יציאות" הביתה בימי מתיחויות בגזרות השונות, נקבעות אילו אוגדות וחטיבות יתמרנו במלחמה הבאה בעזה או בלבנון, אילו גדודים יבצעו תעסוקות מבצעיות והיכן, וגם הוראות הפתיחה באש של צה"ל, בקלסר עב-כרס המונח במשרדו של ראש המחלקה, אל"מ ע'.
"עם השינויים הרבים בגזרות הלחימה בצפון ובדרום, עברו הוראות אלו לא מעט שינויים ועדכונים בשנים האחרונות", מעידים באגף המבצעים.
גם השמות למלחמות ומבצעים נקבעים כאן למטה, בבור. המיתוס שלפיו מאגר שמות ממוחשב קובע את שמות המבצעים מופרך זמן קצר לאחר שאנו פוגשים את ראש זירת מרכז סא"ל ש' ומקבילו בדרום סא"ל י', האנשים ש"המציאו" שמות שייחקקו גם עוד עשורים כמו עמוד ענן, צוק איתן ושובו אחים.
"בתחילת יולי, כשהבנו שאנו לקראת מבצע בעזה, חשבתי על שם למבצע", נזכר סא"ל י', בן 41, אב לשישה מאחד היישובים בעוטף עזה, שראה בעצמו על גבי המסכים בבור שיגורי רקטות מעזה לעבר יישובו בקיץ האחרון. "הרמטכ"ל שמע את השם וביקש שאשפר אותו. למחרת הגיתי את צוק איתן".
לפנייה לכתב/ת 
