שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בלי תלמידי י': עונת הבגרויות מתחילה מחר
    חלק מהמורים תומכים בשינוי חלק זה ברפורמת פירון, התיכוניסטים לעומתם מרוצים: "ביטול הבגרויות בכיתות י' הוריד הרבה לחץ ואפשר לנו ללמוד באמת". זהו לוח הבגרויות המלא, והמרווח יחסית

    מחר תחל תקופת הבגרויות והלחץ בקרב תלמידי התיכון מתחיל כבר לתת את אותותיו. אלא שהשנה תלמידי שכבת י' לא יהיו חלק מהלחץ, ההיסטריה והלמידה מסביב לשעון, הודות לרפורמה של שר החינוך לשעבר, שי פירון, לפיה אין בחינות בגרות בכיתה י'. מחנכים ותלמידים חלוקים בדעותיהם על הרפורמה, ושר החינוך החדש שייכנס בקרוב לתפקידו יצטרך להחליט אם להמשיך באותה דרך או לשנות אותה. הבגרות הראשונה בכימיה תתקיים כבר מחר (יום ב'), הבגרות המרכזית הבאה תהיה באנגלית, בשבוע הבא. זה לוח הבגרויות המלא, והמרווח יחסית.

    לפני קצת יותר משנה השיק השר פירון את הרפורמה שבמסגרתה בוטלו בחינות הבגרות בכיתה י'. כמו כן הוחלט שתלמידי כיתות י"א-י"ב ייבחנו רק על 70% מהחומר הנלמד, ולגבי ה-30% הנותרים הציון ייקבע באמצעות עבודות מחקר או חלופה דומה. שיטה זו יושמה השנה לראשונה.

     

    מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מבין כי המערכת כבר לא יכולה לשאת בשינויים התכופים שעמם היא נאלצת להתמודד, ואף מעיד על בלבול ותסכול גדול מאוד בקרב צוותי ההוראה. עם זאת הוא סבור ששר החינוך הבא חייב לבטל לאלתר את הרפורמה, שלדבריו מעמיסה על התלמידים ולא מטיבה עמם.

     

    "אני לא מקנא בתלמידי כיתות י' שבשנה הבאה ובעוד שנתיים ייאלצו להתמודד עם מסה של חומר, שמתחלק על שנתיים (י"א-י"ב) במקום על שלוש שנים", אומר לוי. "תלמיד כיתה י' היה נבחן בחמישה מקצועות בממוצע בשנה. התוצאה העיקרית מהרפורמה היא אווירה של 'שנטי', זה מה שקורה היום בבתי הספר בשכבה י'. אין מתח לימודי כמו שהיינו רגילים אליו, וצריך להבין שלא מדובר במתח שלילי אלא להיפך, במתח בריא".

    השר פירון מכריז על הרפורמה, בינואר 2014. מה יעשה השר הבא?  (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    השר פירון מכריז על הרפורמה, בינואר 2014. מה יעשה השר הבא? (צילום: מוטי קמחי)
     

    גם את החלוקה ל-70% ו-30% לוי ממליץ לשר החינוך הנכנס לבטל. "הציון על 30% מהחומר ניתן על ידי הערכה חלופית. רוב התלמידים שעשו השנה הערכה חלופית קיבלו 100-90. בעיניי זה פוגע באמינות ובתקפות של תעודת הבגרות. אני רואה את זה בבית הספר שלי ואני שומע על כך מדיווחים של מנהלים אחרים".

     

    שרון סייג, מורה להיסטוריה בתיכון בחולון, מצטרף לדברים. "כיתה י' הפכה להיות כיתת חטיבת ביניים. רמת המתח יורדת, היחס של התלמידים וגם של המורים לנעשה בכיתה שונה לחלוטין. כיתה י' אמורה להיות שנה שבה התלמידים מבינים את ההבדל המהותי שבין חטיבת ביניים לתיכון, והשנה זה פשוט לא קרה. התלמידים חזרו מחופשת הפסח לכלום, לחודש וחצי של בזבוז זמן".

     

    מורה לספרות ממרכז הארץ מציינת כי היא נתקלה השנה בקושי רב בנושא ההערכה החלופית. "צריך להבין שרמת הבשלות שלהם לא מזכירה בכלל את רמת הבשלות של תלמיד בכיתה י"ב", היא אומרת. "זה בהחלט בא לידי ביטוי בעבודות. מעבר לזה אני חושבת ששר החינוך הבא צריך להחזיר את בחינות הבגרות בכיתה י'. אם היו מורידים את היקף החומר לבגרות הייתי אומרת בסדר גמור, אבל בפועל דוחסים אותו לשנתיים וגם לא צמצמו את מספר בחינות הבגרות הכללי. או שאתה מקטין את חומר הלימוד או שאתה מצמצם את מספר הבחינות. אי-אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה".

     

    פרופסור ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, דוחה את הטענות. לדעתה, שר החינוך הבא צריך להשאיר בצד את הפוליטיקה ולהמשיך את הרפורמה של פירון. "תיכון לא צריך להיות בית חרושת לבגרויות", היא מוחה. "העובדה שבשנה הראשונה אין בחינות בגרות מאפשרת לקיים תהליך חינוכי, ערכי והעשרתי, בלי הלחץ להספיק את החומר לבגרות. תמיד בשליש האחרון של השנה משנים את המערכת ומבטלים דברים כדי להספיק את החומר, והשנה זה לא קרה. ההנחה היא שאם אין בחינה חיצונית התלמידים לא ילמדו את החומר, את החיבור הזה שי פירון רצה לבטל ואני מאוד תומכת בזה. כיתה י' היא השנה הראשונה בתיכון, היא שנת הסתגלות ולכן זו שנה מצוינת להשאיר בצד את בחינות הבגרות ולהתמקד בלהסביר לתלמידים מה מצופה מהם, ללמד אותם בשביל ללמוד".

     

    תהל שטובר, תלמידת כיתה י' בתיכון פלך בירושלים, מודה כי הידיעה שהשנה

    לא יהיו לה בחינות בגרות הורידה מעט את המתח. עם זאת היא מציינת שהשנה הייתה גדושה בעבודות ובמבחנים פנימיים. "אני חושבת שהרעיון מאחורי הרפורמה הוא בסך הכול מצוין, אבל היישום בפועל היה מעט בעייתי. בתחילת השנה לא ידענו שום דבר, ושבועיים בתוך שנת הלימודים המורים לא ידעו בכלל מה ללמד. עד עכשיו הרבה דברים נשארו לא ברורים, והחשש הגדול ביותר זה שיהיה לנו עומס רב יותר בשנתיים הבאות. אין ספק שהתלמידים צריכים טריגר בשביל ללמוד, ובמקרה שלנו זו תעודת הבגרות. העובדה שלא היו לנו בחינות בגרות השנה לא גרמה לי להתעניין פחות בחומר או לרצות פחות ללמוד ולהשקיע".

     

    אלמוג בן משה, תלמידת כיתה י' בתיכון אורט גוטמן בנתניה, הוסיפה: "בתחילת השנה התלהבתי מאוד מהרפורמה, רק מעצם הידיעה שלא יהיו לנו בגרויות. זה בכל זאת נשמע הדבר הכי טוב בעולם. בתחילת השנה היה בלבול מטורף, המורים לא ידעו מה ללמד ואיך, אבל קפצנו למים העמוקים ואני מאוד מרוצה מהתוצאה. השנה עשינו הערכות חלופיות בחלק מהמקצועות, אני למשל עשיתי בהיסטוריה, תנ"ך ולשון ואני חושבת שזו הדרך הטובה ביותר ללמוד. ביטול הבגרויות הוריד הרבה לחץ ואפשר לנו ללמוד באמת. אני מסיימת עכשיו עבודת חקר בהיסטוריה על השואה ויכולה להגיד שאני מרגישה הרבה יותר קרובה לנושא. עודדו אותי ללכת ולחקור אותו לבד, לא קראתי את החומר בשביל 'להקיא' אותו בבגרות. את החומר שלמדתי השנה אני באמת אזכור, ואני לא בטוחה שזה היה קורה אם הייתי צריכה לשנן אותו לבחינת בגרות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים