שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    ייצוגית: לאומי הרוויח על גב ניצולי שואה

    לטענת התובעים, הרוויח הבנק מפקדונות של ניצולי שואה כ-6 מיליארד שקל ושילם לניצולים וליורשיהם סכומים פעוטים. לאומי: "על פניו, עילות התביעה הוכרעו בפסק דין ב-2011"

    בקשה לתביעה ייצוגית בגובה 150 מיליון שקל הוגשה הבוקר נגד בנק לאומי על ידי ד"ר וולפה צמח, בנם של ניצולי שואה מליטא. על פי התביעה, בנק לאומי הרוויח במהלך השנים, מהפקדותיהם של ניצולי שואה, סכום השווה כיום לכ-6 מיליארד שקל, אולם שילם לניצולים או ליורשיהם, סכומים מגוחכים.

     

    כתבות נוספות בנושא בנק לאומי :

     

    הדבר הגיע לידי כך, שיורשיו של מי שהפקיד בשנת 1939 בבנק לאומי סכום של כ-1,000 ליש"ט, סכום שהיה ניתן לרכוש איתו דירה בת"א, קיבלו מהבנק סכום של 159 שקל. התביעה, בגובה 251,666 שקל, ובקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית בגובה 150 מיליון שקל, הוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א יפו ע"י עו"ד גלעד נרקיס ואוהד גבע ממשרד גלעד נרקיס משרד עורכי דין.

     

    על פי כתב התביעה, הורי התובע התגוררו בליטא בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, כשהאנטישמיות באירופה התגברה, וחייהם ורכושם של יהודים רבים עמדו בסכנה מוחשית. לכן ביקשו להבטיח את עתידם באמצעות הפקדת סכום כסף מסוים אצל הנתבע אשר ישמש עבורם עוגן קיומי התחלתי כשיעלו לארץ ישראל. הנתבע, בנק לאומי (ובשמו הקודם – בנק אנגלו-פלשתינה בע"מ) הוקם על-ידי ההסתדרות הציונית העולמית, ושימש עבור יהודים רבים כמקום מפלט להפקדת רכושם.

     

    אפשרויות ההשקעה שהעמיד הבנק בפני חברי הקבוצה היו מוגבלות לחשבונות נזילים בלבד: חשבונות עו"ש או פיקדונות קצרי מועד של עד חצי שנה, בריבית של כ-0% עד 1% לשנה. ביום 1.9.1939 החלה מלחמת העולם השנייה. השואה מנעה מהם לעשות השימוש המיועד. אלו שהצליחו לעלות לארץ ישראל לאחר הקמת המדינה והצליחו ליצור קשר עם הבנק, גילו כי פיקדונותיהם, שהופקדו בידי הבנק לפני המלחמה, נשחקו עד דק. הראשונים שפנו לקבל בחזרה את כספם, ובכללם הורי התובע, קיבלו כ-30% מערך הפיקדון המקורי; ואלו שבאו אחריהם קיבלו עוד הרבה פחות, ועד אחוזים בודדים מערך הפיקדון המקורי, אם בכלל. בפועל, לא הייתה לכך כל הצדקה כלכלית, משפטית או מוסרית. הבנק התעשר מפיקדונות חברי הקבוצה ממועד ההפקדה ועד היום.

     (צילום: עומר הכהן ) (צילום: עומר הכהן )
    (צילום: עומר הכהן )
     

    התביעה הוגשה לאחר שהבנק התעלם מוועדת חקירה

    בכתב התביעה נטען: "הסך הכולל של פיקדונות קורבנות השואה (נספים וניצולים כאחד), היוו כ-15% עד 20% מסך הנכסים של הבנק. פיקדונות אלו שהגם שהיו נזילים ושולמה בעדם ריבית אפסית, אם בכלל, נותרו בידי הבנק ללא תנועה וללא שימוש מהלך תקופה של 10 שנים לפחות (וחלקם אף עשרות שנים), באופן ששימש את הבנק כמסד עיקרי במצבת ההון שלו, ואיפשר לבנק להגדיל את נכסיו. כלומר: פקדונות קורבנות השואה היוו עבון הבנק נכס אסטרטגי, ולא עשה דבר כדי לשמור על ערך הפקדונות.

     

    לפי התביעה, לא רק שבנק לאומי לא נקט כל פעולה לשמירת האינטרסים של חברי הקבוצה בפרט וקורבנות השואה בכלל, אלא שגם הסתיר מהם ומהרשויות מידע בכל הנוגע לכספים. לטענת התביעה, כאמור, הרווח שהפיק הבנק צמח לאחר המלחמה ובסופו של דבר, בהתעשרות הבנק מכספי הפקדנות, הגיע הבנק לסכום השווה ל-6 מיליארד שקלים.

     

    עו"ד גלעד נרקיס, המייצג את התובע אמר כי "התביעה מבטאת גם את מחויבותו המוסרית והציבורית של הבנק הנתבע להגן על כספים שהופקדו אצלו על ידי ניצולי השואה טרם להתרחשותה. כספים שנועדו להוות להם מגן מפני מוראות השואה. מטרת התביעה היא עשיית צדק, והגשמת התכלית המשפטית, הכלכלית, המוסרית והחברתית אשר עמדה ביסוד הקשר בין הורי התובע וחברי הקבוצה לבין הנתבע.

     

    תובענה זו מוגשת בלית ברירה לאחר שהבנק ונציגיו מתעלמים מפניות התובע וממסקנות ועדת החקירה שדנה בנושא, ועושים כל שביכולתם לטשטש מעשיהם ולהגדיל העוול לחברי הקבוצה. התובעים מבקשים לשלם למבקש ולחברי הקבוצה לא רק את מלוא הסכומים שהופקדו בידי הבנק בצירוף תשואה ריאלית, אלא גם את חלקו היחסי של המבקש וחברי הקבוצה בהתעשרות הבנק מכספי פקדונות הקבוצה, סכום המוערך, כאמור, ב-6 מיליארד שקל".

     

    מבנק לאומי נמסר בתגובה: הבנק טרם קיבל את התביעה ויגיב עליה לגופה בבית המשפט, זאת לאחר שיבחן את טענת התובעים. על פניו, עילות התביעה כבר הוכרעו בפסק דין משנת 2011".

     

    גורם בבנק לאומי אמר ל-ynet, כי "כבר ב-2011 נסגרה התביעה והוסכם כי הבנק נהג כשורה, ולפנים משורת הדין תרם בשנה זו 20 מיליון שקל לטובת ניצולי השואה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צביקה טישלר
    גליה מאור, לשעבר מנכ"ל בנק לאומי
    צילום: צביקה טישלר
    צילום: אסף לב
    עו"ד גלעד נרקיס
    צילום: אסף לב
    מומלצים