שוברים שיא בנהיגה רצופה - דרך ישראל

מאז גילוי אמריקה לפני יותר מ-500 שנים, גירו מסעות חוצי יבשות את דמיונו של האדם, את יצר ההרפתקנות ואת הצורך לכבוש טריטוריות בלתי מוכרות. אבל ב-100 השנים האחרונות הפך הגלובוס לכפר גלובאלי קטן, מה שמביא את שוחרי ההרפתקאות לחפש אתגרים בדרכים מקוריות. כמו המשלחת שחצתה את ישראל בשבוע שעבר, המנסה לשבור את השיא העולמי לנסיעה רצופה ללא הפסקות מהקצה הצפוני של אירופה בנורת'-קייפ נורבגיה עד קייפטאון שבשפיץ הדרומי של דרום אפריקה - הדרך היבשתית הארוכה ביותר (כ-20 אלף ק"מ) תוך חציית 23 מדינות - העומד כיום על 23 ימים, 16 שעות ו-36 דקות.

(עמי הלל)

בתוכנית המקורית אמור היה הצוות לחצות את הגבול מטורקיה לסוריה ומשם לירדן ולישראל, אבל מלחמת האזרחים המתמשכת לא ממש מאפשרת זאת. במקום זאת קיבלו אישור לטוס מאיסטנבול לתל אביב תוך חישוב הזמן המשוער שהיה אורך למסע יבשתי. אגב, זו הייתה גם ההפסקה היחידה בכל המסע.

"אנשי הברזל" שמרכיבים את הצוות הם סבסטיאן בירהלטר (31) מגרמניה שמשמש כמכונאי, מייקל גריפית (57) מדרום אפריקה שאחראי על הניווט והשתתף מספר פעמים במירוץ ראלי דקאר, ומנהל הצוות יאן קלמר (41) מדנמרק, נהג מירוצים בעבר וכיום בעלים של חברה להדרכת נהיגה מתקדמת.

זה אינו המרתון הראשון של השלושה. ב-2011 קבעו שיא עולם בהיותם ראשונים לנהוג באותו קו רוחב לאורך אירופה ואסיה (13,800 ק"מ במהירות ממוצעת של 96 קמ"ש), שנה לאחר מכן חצו את צפון אמריקה בנסיעה רצופה לאורך קו הרוחב ה-48 (8,800 ק"מ במהירות ממוצעת של 98 קמ"ש) ולפני כשנתיים הקיפו את יבשת אוסטרליה מבלי להפסיק את פעולת המנוע (14,300 ק"מ במהירות ממוצעת של 104 קמ"ש).

את הסיבה ליציאה למסעות סיזיפיים כאלה הסביר קלמר בצורה פשוטה למדי: "אלה הרפתקאות שאני אשמח לספר לחבר'ה סביב המדורה כשנהיה זקנים. זה לא משהו שהרבה אנשים עושים ורק כשאתה דוחף את עצמך לקצה אפשר לקבל חוויה עוצמתית". עלות המסע לא שווה לכל נפש, כ-75 אלף יורו, סכום אותו הם מממנים בעיקר מכיסם.

(יאן קלמר)

הרכב שישמש את השלושה הוא פורשה קאיין דיזל כמעט סטנדרטי לחלוטין. השינויים היחידים הם מגן קדמי להגנה מפגיעה בחיות גדולות, כננת לחילוץ, כלוב התהפכות, מיגון תחתון, גגון, "שנורקל" ומיכל דלק נוסף בנפח 200 ליטר. מכיוון שהקאיין משמש גם כבית, הספסל האחורי הוסר ובמקומו הותקן מושב יחיד שניתן להסטה לאחור ואשר יאפשר לאיש הצוות שבמנוחה לצבור שעות שינה חשובות. וכמובן, בתא המטען הותקן מקרר לאוכל ושתייה.

ראוי לציין כי הליך קליטה בנתב"ג התעכב יותר מהצפוי. למרות בקשה מיוחדת להליך מהיר אותה שיגר סגן שגריר ישראל בקופנהגן, רועי דביר, פקידי המכס בארץ לא ממש התרשמו ורק לאחר שלוש שעות מורטות עצבים שוחרר הקאיין ויצא לכיוון אילת, והחלק הבעייתי ביותר של המסע באפריקה.

אנחנו ליווינו את הצוות בדרכם דרומה למעבר הגבול בטאבה, שהיווה גם את המעבר לחציו השני והמאתגר ביותר של המסע ביבשת השחורה. את הסיפור המלא נביא כשיגיעו לקו הסיום בעוד מספר ימים. בינתיים תוכלו לעקוב אחר התקדמותם כאן: http://live.longestdrive.org/