על המוקד: הקליפים שעשו את הבקסטריט בויז
הם עשו אהבה עם המצלמה, הפכו למומיות ושפכו את ליבם בחולצה רטובה. לקראת הופעותיהם של הבקסטריט בויז בישראל, נתנו לכתבינו לשחרר את הפקאצה הפנימית, או סתם לשחרר אגרסיות, על מיטב הקליפים של להקת הבנים הגדולה בעולם
ההודעה על הגעתם של הבקסטריט בויז לישראל הוציאה גם מהטובות והאיכותיות שבבנות ישראל את הפקאצה הניינטיזית שחבויה בהן. החודשים שעברו מאז הביאו עמם התרגשות, היסטריה ושלל וידויים מצד האמורות, שפתאום, כנגד כל המצקצקים, חשו חופשיות להודות כי האווי, ניק ושאר החבורה עדיין מעבירים להן רטט בלבב.
כתבת הבידור של Pplus, נעם קסל, נמנית עם הנשים הללו, כשמולה ניצב כתב המוזיקה עמי פרידמן, אדם שגדל והתחנך על טהרת הדיסטורשן, ואשר מסרב להבין על מה לעזאזל כל המהומה.
ועל כן, לכבוד הגעתה של החבורה המופלאה לארץ, הושבנו את השניים מול ארבעה קליפים מימי הזוהר של אחת מלהקות הבנים הגדולות בכל הזמנים, במטרה להבין את נקודת מבטה של המעריצה, את עמדתו של המתנגד ומה כל אחד מהם רואה כשהעיניים התכולות והמבטים המצועפים קוראים לו To get down.
As Long As You Love Me // 1997
עמי: מהמוכרים והאייקונים שבקליפים של הבקסטריט בויז הוא כמובן זה שליווה את השיר "As Long As You Love Me", המנון הנואשים והתלותיים באשר הם. עוד לפני שניגע בקליפ עצמו, מישהו חייב לתת את הדעת על שורות כמו "לא אכפת לי מי את, מאיפה את ומה עשית - כל עוד את אוהבת אותי". ובכן, האמנם? ומה אם היא מחבלת של דעא"ש, לא עושה שפם או צופה קבועה של "זמן מיסטיקה"? כמה הסטנדרטים שלכם נמוכים, אנשים?
בגדול הקונספט של הקליפ הוא אודישנים ללהקת בנים (שזה קטע מצחיק כי, נו, הבנתם כבר), שנערכים בסטודיו הממוקם במוסך. חבורה של נשים מתוחכמות (חלילה לא מעריצות קלות דעת) בוחנת את כל אחד מחברי הלהקה, המדגמנים שלל תלבושות מגוחכות הממחישות עד כמה מאותגרות גרדרובית היו הניינטיז. על הדרך יש שם גם סצנת חילופי פרצופים אה-לה "Black and White" של מייקל ג'קסון ואוסף מרשים במיוחד של עיניים כה תכולות עד שהן היו צריכות להגיע עם אזהרת צפייה והגבלת גיל.
בשלב מסוים בקליפ מתחלפות היוצרות, ונראה שהבנים עוברים לעמדת המלהקים, כשאלו שהיו על לפני רגע אסופה של נשים מתוחכמות ומחויטות הופכות בעצמן לדוגמניות בשנקל שמנסות להרשים את החמישייה. איפשהו שם גם נכנס שימוש לא ברור בשלט רחוק - פסגת הטכנולוגיה של שנות השמונים.
נעם: חברים, יש פה שיר עם אג'נדה! לא ממש אמין שהחבר'ה האלה מרגישים בדידות אבל מי אני שאשפוט? מדובר בגבר פשוט וצנוע שאומר לבחורה "לא אכפת לי מי את, מאיפה את, מה עשית, כל עוד את אוהבת אותי". עכשיו אני מבינה למה אני כל כך מאמינה באהבה, וזה עוד לפני שהתחלתי לדבר על ריקוד הכסאות שאני בטוחה שצרוב לכולנו בזכרון.
ואז - מגיע המהפך. החמישייה שעד עכשיו עשתה מעין אודישנים, הופכת את היוצרות ומעבירה את הבנות שיעור בליהוק קפדני. מי אמר שוויון בין המינים ולא קיבל?
Quit Playing Games with My Heart // 1995
עמי: מה לעזאזל אני רואה כאן? ברצינות, היש קלישאת להקות בנים שהקליפ הזה פסח עליה? המבטים המצועפים, טרפת הדיזולבים והפיידים, שרירי הבטן המפוסלים. את הקליפ הזה צריך ללמד בבית הספר להפקת קליפים לבוי בנדז על שם אמיר פיי גוטמן. לא, באמת, הדבר היחיד שחסר כאן הוא הגשם והפרצופים הרטובים.
ובכן, גם אלו הגיעו, בדיוק בדקה 02:15. הבקסטריט שרים על רצון להשיב לאחור את הזמן (אולי לדקה 02:00, טרם שתו באקטים מלאים של מים שנשפכו עליהם) וכמוהם גם כותב שורות אלו, שעולם לא ישיב לעצמו את הזמן שבוזבז על הקליפ המיותר ונטול ההתרחשות הזה. אה, ולגבי ריקודים בשלג? טייק דאת' עשו את זה טוב יותר, ואפילו לצלילי שיר מצוין.
נעם: לפנינו הגרסה האמריקאית וההרבה יותר מוקדמת של "בניתי עלייך" של עומר אדם ("רק אל תשברי לי ת'לב כי בניתי עלייך", טוב?). כן, תגידו מה שתרצו אבל בין להקות בנים לבין זמר ים תיכוני יש הרבה מן המשותף והוא בעיקר - המין הנשי. הפעם הבקסטריט מבואסים על מישהי שמשחקת להם עם הלב, וזה מאוד הגיוני.
ומה יותר הגיוני מלשיר על זה במגרש כדורסל בגשם? כנראה שכלום. יעידו על כך גם חברי להקת גיימבויז שעשו אדפציה חמודה במיוחד כמעט עשור אחר כך עם השיר "אשמור את ליבי". דרך אגב, כנראה שזה מה שבני הזוג שלכן (או שלכם) עושים כשהם "משחקים כדורסל עם החבר'ה". אז אל, אל תשחקו משחקים עם הלב שלהם, שמעתם?
Get Down // 1996
עמי: תחושת הבהילות המלווה את "Get Down", מהלהיטים היותר קצביים של הבקסטריט בויז, צריכה היתה להדאיג לא מעט הורים לילדות מתבגרות. מדד ה"בייבי" בשיר הזה עומד על ארבע, כשמיד אחריו מתמקם לו "Girl" במקום השני. מדובר בקליפ נוסף נטול עלילה, או אפילו יומרה לכזו, בו נראים חברי הלהקה כשהם מקפצים ומרקדים על משטח עגול מרחף בחלל, או כפי שוויקיפדיה מגדירה זאת - חלקו העליון של חצי כדור דיסקו. שיהיה.
בין כל ה"תרדי למטה" וה"ותזיזי את זה", מופיע גם סי פארט בדמות קטע ראפ של הראפר סמות' טי, המרחף מעל לחברי הלהקה - כמובן לצד שלל מעילים במידות גדולות מאוד וצהובים מעבר לכל צורך אנושי.
נעם: טוב, ברגע שמתחיל הקליפ ומתגלה בפנינו כדור הדיסקו הגדול בעולם, אנחנו כבר מבינים - מדובר פה בלהיט מסיבות! לא עוד בלדה ששוברת את הלב. הפעם מדובר במסמר הערב שמושך את החבר'ה. "את האחת בשבילי, את האקסטזי שלי, את האחת שאני צריך". אכן רומנטי.
אגב, אולי השנים קצת שיבשו את ההיגיון שלי אבל היום כשאני שומעת את המונח "גט דאון" יש לזה קונוטציה די מינית ופחות רומנטית. הלו, היינו ילדים! יחד עם זאת, כשאיי ג'יי שר שהוא מרגיש בגן עדן כשהוא מסתכל לי בעיניים, אני נמסה וסולחת. כן חביבי, הפעם אתה תרדוף אחריי! רק דבר אחד, לנסות לפתות אותי אבל לעשות "וויב" עם הגוף, לא ממש הולך.
Everybody (Backstreet's Back) // 1997
עמי: אלוהים אדירים, יש פה שש דקות של קליפ! במרכזו חבורת נערים פרחחים ודיי בלתי נסבלים, מובלת על ידי נהג אוטובוס בית הספר שלהם לטירה מכושפת בליל סערה חורפי. ג'י, מעניין לאן זה הולך ללכת. עד מהרה מתגלה אותו נהג כפחות חברה'מן ונוטש את הנערים בפתח הטירה. לא שקשה להאשים אותו, שכן כל חובב סרטי אימה יודע שאלו הנוטים לקפח חייהם ראשונים ביצירות הז'אנר הם הכהים יותר מבין חברי הקאסט.
בלילה הם מתעוררים, בקסטריט בוי בקסטריט בוי, במיטתו, רק כדי לגלות שהטירה המאיימת שהם ישנים בה היא לא פחות מאשר היכל אימה מכושף. מפתיע. ניק, למשל, חש במשהו נע מתחת לשמיכה, וכשהוא מגלה לתדהמתו כי את מקומה של הגרופית התורנית תפסה צ'ינצ'ילה מאיימת, הוא צווח את נשמתו. לאור כך, ניק, אני מניח שאתה יכול לענות בעצמך לשאלה "Am I Sexual?".
מכאן הופך הוידאו לחגיגת איפור ותלבושות האלווניות במהותן, כשבמאי הקליפ לא פוסח על אף קלישאת אימה. ארונות מתים, מומיות מזמרות, עכברים מתרוצצים על שולחן סעודה ארוך ובקסטריט בוי אחד שהופך לאיש זאב. כמובן שבתוך קרקס האימה הזו הדבר הקיצוני ביותר שקורה הוא - שימו לב - פלאש מוב בהשתתפות שלל רקדנים. כן, בדיוק כמו בקליפ הקלאסי ל"Thriller" של מייקל ג'קסון.
לגבי השיר עצמו, ובכן, ללא ספק מדובר בקלאסיקת ניינטיז אמיתית, כזו שבלעדיה אף מסיבה לא היתה שלמה ב-1997. הסצנה האחרונה רואה את חברי הלהקה קמים בבוקר ומעדכנים זה את זה אודות הלילה הסיוטי: "האווי, אתה חייב לשמוע מה חלמתי. הייתי איש זאב וכולי הייתי פרווה!", אומר ניק (או חבר להקה אחר, באמת שזה לא קריטי). "אין מצב, אני חלמתי שאני דרקולה!", עונה לו האווי, או איי ג'יי או למי אכפת.
כמובן שנהג שבורח במערכה הראשונה יתגלה בזו האחרונה, כדי להוכיח לבנים שאולי בכל זאת לא הכל היה חלום. כן, ממש כמו בקליפ ההוא של מייקל ג'קסון. אם כן,בתשובה לשאלה נוספת שעולה בקליפ - "Am I original"? לא ממש בויז, לא ממש.
נעם: טוב, אני מודה שזה לא בין השירים האהובים עליי ובעיניי הוא קצת אוברייטד. אבל, אם תראו לי בחורה אחת שלא מסמנת את הכוריאוגרפיה מהקליפ בכל פעם שהשיר מתנגן, מגיע לכם פרס! וכן, גם אני משחזרת את הצעדים תוך כדי כתיבת שורות אלו.
הקליפ שמצולם בטירה מפחידה עם איפור מפחיד לא פחות וגורם לי, כמו לכולם, לחשוב שמדובר כמובן בהומאז' ל"Thriller" של מייקל ג'קסון. זה, כשלעצמו, מהווה לא פחות מתו תקן. הקליפ גם צולם באותה שנה בא יצא לאקרנים הסרט "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", וכולנו זוכרים היטב את תקופת סרטי האימה שפקדה איי אז, עם סרטים בדמות "הצעקה", "אגדה עירונית", "סיוט בחדר המורים" ומה לא? בקיצור, אפשר לסכם שגם אם הקליפ לא כבש לי את הלב, לפחות הוא היה הכי מעודכן לתקופתו!
הבקסטריט בויז יופיעו ב-19-21 במאי באמפי פארק רעננה.
