לא על החדק לבדו: מסע אל פילי הים
הוא מגיע לאורך של חמישה מטרים ושוקל כארבעה טון. צנום יותר מהפיל היבשתי ולא קיבל את שמו בשל משקלו העצום, אלא תודות לאף הגדול והמתנפח של הזכר שמזכיר חדק של פיל. הוא מבלה 80 אחוז מחייו במים, מסוגל לצלול לעומק של כ-1,700 מטר, לשהות כמעט שעתיים מתחת למים ולנדוד מעל 30 אלף ק"מ בשנה. נעים להכיר, פיל הים, היונק הגדול במשפחת כלבי הים
במהלך שיט לאנטרקטיקה, עגנו בג'ורג'יה הדרומית, המורכבת מקבוצת איים הרריים שהיו מכוסים קרח בעבר וכיום חלקם הפשירו.
לשמחת חובבי הטבע, חופי ג'ורג'יה הדרומית "נשלטים" היום על ידי בעלי חיים בלבד. זהו מקום מרתק, מוקף קרחונים צפים, בו בעלי החיים לא חוששים מבני אדם.
ירדנו בסירת גומי לחוף שנקרא גולד הארבור, פינגווינים מלכותיים סקרנים הגיעו מיד בכדי לבחון מקרוב את המבקרים, פילים ים צעירים התקוטטו על החוף. במהלך עונת הרבייה, כך הוסבר לנו, פילי הים הזכרים מגנים על שטחי המושבה.
קרבות אלימים בין הזכרים
הם אוספים הרמון של 40 עד 50 נקבות, שהן קטנות לעיתים פי חמישה מהזכרים העצומים. לפתע שני זכרים עצומים פצחו בקרב ענקים, מול עיניהם של 50 אלף פינגווינים מלכותיים וכמה תיירים.
הקרב הסתיים לאחר דקות ספורות בשאגות ופוזה אגרסיבית. יש מאבקים הנמשכים כחצי שעה, ואף הופכים לקרב אלים ועקוב מדם, תלוי ביחסי הכוחות בין הזכרים המתאבקים.
פיל הים הדרומי חי בחלק הדרומי של האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, ביבשת אנטרקטיקה וסביבתה.
הוא גדול מקרוב משפחתו מהצפון החי בחופי האוקיינוס השקט של מקסיקו, ארצות הברית וקנדה. חלק גדול ממשקלו נובע משכבת שומן המצויה תחת עורו, הדואגת לשימור חום גופו במים הקרים.
בעבר פילי ים ניצודו באגרסיביות בשל שכבת השומן העוטפת את גופם, ומספרם צומצם פעם לסף הכחדה. למרבה המזל, אוכלוסייתם התאוששה עקב מגבלות הציד.
השאגה שהרעידה עשרות אלפי פינגווינים
בהמשך הטיול במושבה, פגשנו בפיל ים שמעוניין לחצות את מושבת הפינגווינים בדרכו לים. כשהפיל התקרב לקבוצה צפופה של פינגווינים בסמוך לחוף, אחד מגוזלי הפינגווין המלכותי, החליט לנקר אותו בקצה הזנב, תגובת הפיל לא איחרה לבוא, זו לא הייתה זעקת כאב, אלא שאגה רמה שהרעידה את המושבה.
פיל הים המשיך בהתקדמות איטית למים. נדמה היה שקצב ההתקדמות שלו על החול הוא כשני מטרים בדקה, אך למרות צורתו המגושמת, אם ירגיש מאוים, פיל הים יכול לנוע אף מהר מבני אדם על פני משטחי חול ישרים.
בדרכו לחוף, הוא החל להעיף חול על גופו, החול משמש לו כהגנה מפני השמש. האף הנפוח משמש להשמעת קולות רמים, במיוחד בעונת הזיווג וגם על מנת ללכוד לחות, לאחר זמן ארוך ביבשה.
סביב המושבה ניתן לזהות זכרים צעירים, שנראה היה כאילו שכחו לקנח את אפם, בשל לחות שקפאה והפכה ללבנה, סביב האף.
צוללים עד לעומק 1,700 מטר
בצפון כדור הארץ פילי הים נודדים פעמיים בשנה, בין חופי מקסיקו באוקיינוס השקט לחופי אלסקה, לשם חיפוש אחר מזון אהוב, דוגמת דיונונים, תמנונים, צלופחים ואף כרישים קטנים.
הם חוזרים למושבה לקרקע מוצקה בכדי להחליף את עורם ולהתרבות. בנדידתם הם עשויים להשלים יותר מ- 30 אלף ק"מ בשנה. הם מתקדמים כ-100 ק"מ ביום, במהירות של כ-20 קמ"ש וצוללים לעומקים של 300 מטר ויותר בחיפוש אחר מזון.
רוב הצלילות נמשכות בין עשרים לשלושים דקות, הצלילה העמוקה ביותר המתועדת הינה לעומק של כ- 1,700 מטרים, הארוכה ביותר כמעט שעתיים תחת המים.
מבין היונקים, הלוויתנים הם היחידים שצוללים לפרקי זמן ממושכים יותר. האויבים הימיים של פילי הים הם העמלץ הלבן והלוויתן הקטלן.
מושבת פילי ים נגישה נמצאת על חופי קליפורניה, צפונית לעיירה סן סימיון (San Simeon), המושבה שנקראת פיאדרס בלנקאס (Piedaras Blancas) היא אחת משתי מושבות פילי ים בארה"ב, בה מצטופפים כ- 17 אלף פילי ים.
הם מגיעים למושבה כדי להזדווג, להביא צאצאים לעולם ולהשיל את פרוותם. תקופת הרבייה במושבה מתרחשת בין סוף דצמבר לאמצע מרץ, שיאה נופל בדיוק ביום האהבה ב-14 בפברואר.
בעבר התפרצו לכבישי קליפורניה ונדרסו
הנקבה ממליטה גור אחד בכל שנה לאחר 11 חודשי הריון. הגור צפוי לשלש את משקל גופו בחודש הראשון לחייו. רשות הפארקים בארה"ב גידרה חלקים מהחוף ובנתה מרפסות תצפית. לפני גידור החוף, הגיעו פילי הים גם לכביש עצמו ונהגים היו צריכים לשים לב לשילוט "זהירות פילי ים" ולהיזהר מפני התפרצות לא רצויה של פיל ים לכביש.
נסיים בבשורה למעשנים, במחקר שנערך לפני כשנה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, נמצא כי ריכוז גבוה של חמצן חד חמצני קיים בדמם של היונקים הענקיים האלה, ריכוז שכזה יימצא בגופו של אדם אם יעשן 40 סיגריות ביום!
החוקרים משערים שהריכוז הגבוה של פחמן חד חמצני מגן על פילי הים מפני פגיעה כשהם צוללים למעמקים קיצוניים בחיפוש אחר מזון.
עינב ברזני - צלם טבע, מדריך, כתב ומרצה על סיפורי מסע סביב העולם
לפנייה לכתב/ת 
