היה טוב לתפארת, סניור אייסטראן / טור

הגיע לפאקו להמשיך, ולא רק בזכות קולקציית התארים הנדירה שהשיג. לישורת האחרונה הוא הצליח להביא את מכבי בקצה העליון של סקאלת הכושר, מאוד מפוקסת, חדה ומוכנה בעיקר בהיבט המנטלי. הצהובים השיגו את התוצאות שרצו בכל משחק מכריע, לא תמיד בהרכבים אידיאליים.

פאקו ומאחוריו צלחת האליפות. מכבי השיגה את התוצאה שרצתה בכל משחק מכריע(צילום: ראובן שוורץ)

הקבוצה של הבאסקי אף ריחפה בספרות משלה בכל מפגש כזה: גומלין הגביע נגד קריית שמונה, המשחק הראשון בפלייאוף נגד מכבי חיפה המשתפרת ועטר טעון ההוכחה, משחק העונה נגד באר שבע וכמובן השיא הפנטסטי בגמר הגביע, בכדורגל סוחף. זו עבודה של מאמן, אם כי גם הברך של יואב זיו שותפה.

את כל זה השיג פאקו כשהוא מגיע לקבוצה שאינו מכיר, אחרי מחנה האימונים של אוסקר גרסיה, לליגה שספק אם שמע עליה לפני קיץ 2014, ובכל זאת הצליח בצורה יוצאת דופן.

אוהדי מכבי ת"א. אפילו בשער 11 התחילו לחבב את פאקו(צילום: יובל חן)

אפילו ההתעקשות על נוסא איגבור, בניגוד לעמדת הקהל, הוכחה כנכונה. לאט לאט גם בשער 11 החשדן התחילו לקרוא בשמו של המאמן, לחבב את פאקו האיש, שמצדו פחות התחבר ל"קלרה" או ל"חתול והכלב" ויותר אהב לבלות עם הקונצרטים של הפילהרמונית הישראלית. בסוף העונה הוא יצא מנצח. בכל הגזרות.

אז לפאקו אסור ללכת, אבל כמו במערכון של הגשש קבלו שקל על המקרה המעניין ותחזירו שניים כי הוא מורכב. אחרי הכל, ג'ורדי קרויף בוודאי עומד מאחורי ההחלטה ולך תתווכח איתו בתום 3 שנים מתוקות כשהוא מנווט מלמעלה ומוכיח שכל שינוי במכבי מתרחש לטובה.

בנוסף, ובניגוד ליריביו מהדרום למשל, המתין ג'ורדי בסבלנות אחרי שכל התארים היו בכיסו, ולא היה צריך רגע של חולשה כדי להחליט שאם זה ייגמר, נגמור את זה יפה. הפרידה מהמאמן נערכה בדיוק בסגנון האירופי שמאפיין את מכבי במהלכים כאלה: בטיימינג מדויק, באופן מכובד, גם אם לא רווי אמוציות.

אתגעגע לפאקו. בניגוד לכל מיני פרשנים שאימנו בעבר נבחרות לאומיות וקראו לו בלעג מורה להתעמלות, הוא מעולם לא היכה נמוך. אתגעגע גם למכבי של פאקו. לא הכי מבריקה של הצהובים, אבל יציבה, חזקה ועקשנית. היה טוב לתפארת, סניור אייסטראן. אם יהיה זה שנית, אל יהיה זה אחרת. יהיה כך, כך יהיה, אות באות.